הגדרת "תוספת" בהלוואה חוץ בנקאית לפי חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות

(דברי ההסבר להצעת חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, התשנ"ג–1993, ה"ח 116 [להלן: הצעת החוק]; ראו עוד ע"א 9044/04 מיסטר מאני ישראל בע"מ נ' צוניאשוילי, פסקה 17 [פורסם באר"ש, 24.06.2007]) בע"א 9136/02 מיסטר מאני ישראל בע"מ נ' רייז, פ"ד נח(3) 934, 947–948 (2004), פסק השופט (כתוארו אז) אליעזר ריבלין שאין להפריז בהתערבות בשיעור הריבית הנגבית בהלוואות חוץ-בנקאיות, אשר נולדו מתוך הצורך של גורמים שלא הצליחו לקבל הלוואות מהמערכת הבנקאית – ולכן הן מסוכנות יותר למלווה – ומנגד יש להגן על הלווים, אשר ההלוואה נחוצה להם מאוד, מפני ניצול לא-הוגן של פערי הכוחות ביניהם לבין המלווה.

למרות זאת, בעילה לפי חוק הלוואות חוץ-בנקאיות יוצאו מהקבוצה כהגדרתה כאן לקוחות שהם תאגידים.

השאלות המשותפות לחברי הקבוצה הן, בין היתר, האם החיוב בעמלות או באיזו מהן הוא בגדר ריבית מוסווית; האם שיעור העלות הממשית של האשראי שהמשיבה מציגה הוא השעור הנכון, או שמא הוא נמוך מהשיעור בפועל; האם מתקיימות עילות התביעה, ובהן הפרת חובת הגילוי לפי חוק הלוואות חוץ-בנקאיות, הטעה לפי חוק הגנת הצרכן, עשיית עושר ולא במשפט, הפרת חוזה ההלוואה ופעולה בחוסר תום לב; האם חברי הקבוצה זכאים לסעד הנתבע בתובענה הייצוגית, לפי חלוקתו זו: ביטול הסעיפים שמכוחם נגבו העמלות, פיצוי כספי – השבת העמלות שנגבו, בתוספת הפרישי הצמדה וריבית חוקית, וצו מניעה קבוע.

...

(סעיף 1 לחוק תובענות ייצוגיות) גם לא הוכח כי עניינם של חברי הקבוצה לא יזכה לייצוג נאמן בדרך הולמת ובתום לב, והיה עדיף אילולא הועלתה טענת המשיבה בעניין זה. ס ו ף ד ב ר אני מקבלת את הבקשה.

] כל סכום שנדרש לווה לשלם בקשר לחוזה ההלוואה מעבר לסכום שקיבל בפועל מן המלווה, למעט אלה: (1) ריבית פיגורים; (2) הוצאות שהוציא המלווה לשם גביית התשלום שהלווה פיגר בתשלומו כאמור בסעיף 7א; (3) הוצאות שנדרשות לשם העמדת ההלוואה במועד העמדתה, מסוג ובסכום שקבע שר המשפטים, ובכלל זה, סכום כולל, לפי הצעת המפקח על הבנקים, המפקח על נותני שירותים פיננסיים או הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, לפי העניין, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט, ורשאי שר המשפטים לקבוע הוראות שונות כאמור לגבי סוגי הלוואות ובתנאים שיקבע[] (ההדגשה אינה במקור) נמצאנו למדים שעם כניסת התיקון לחוק לתוקפו יחליט שר המשפטים, על-פי הצעתם של הגורמים במערכת הבנקאית, מה יהיה סוג ההוצאות שיגבו המלווים על העמדת ההלוואה ומה יהיה סכומן.

המשיבה תשלם למבקשת את הוצאות הבקשה.

בהתאמה, ריבית הפיגורים, משלא הוכחה כל תוספת כהגדרתה בחוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, עמדה על (1/5 * 8.1%)= 1.62%.

על-פי החישוב האמור לא היתה רשאית המלווה לגבות מלוא 10,500 ₪ בשל ההגבלות לפי החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, אלא סך של 3,899 ₪ בלבד וזאת עד למועד מתן פסק הדין.

...

מכל האמור לעיל יוצא שהתובעת כפופה לטענות הגנה של הנתבעת מכוח החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות.

יוצא אפוא שבתום שנת ההלוואה (אוקטובר 2015) יכולה היתה המלווה לגבות לכל היותר 810 ₪ ריבית המצטרפת לקרן החוב, סך של 10,810 ₪.

התוצאה: אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת 1,110 ₪.

מכל האמור, אף שאין הדבר נחוץ להכרעה, שוכנעתי בנסיבות המקרה שלפניי כי דמי הגבייה הם בגדר ריבית מוסווית, והכול לפי חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות.הואיל ובחודש אוגוסט 2019 ניכנס לתוקפו התיקון לחוק, איני דנה בדמי הגבייה באספקלריה של התיקון לחוק ועל-כן אינני פוסקת סעד עתידי שבהצהרה; הנתבעות תצטרכנה לפעול לפי החוק במתכונתו היום.

גם באותה פרשה נבחן אם דמי גבייה ועמלה חד-פעמית אשר גבתה חברה שעיסוקה במתן אשראי הם „תוספת“ כהגדרתה בחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (בזמנים הנוגעים לתיק), ואם אותן עמלות אינן אלא ריבית מוסווית.

...

(פרשת צוניאשוילי, פסקה 19; וראו פסק-הדין בבר"ע על החלטתי הראשונה, פסקה 5) כאמור, בקשת התובעים היא לבטל את הסעיפים בחוזה ההלוואה שמכוחם גבו הנתבעות את העמלות ולא את החוזה המלא (אזכיר כי בתביעת רון נתבע אך ביטולו של הסעיף שעניינו דמי הגבייה), והם עותרים להשבה מלאה של העמלות שלא גולו בנתון של שיעור העלות הממשית של האשראי.

בהתחשב בכל האמור לעיל יקבל רון גמול בשיעור 15 אחוזים מהסכום שתשיב פמה סוכנויות לקבוצה.

ס ו ף ד ב ר התוצאה היא שהתובענות מתקבלות בהתאם לקבוע לעיל.

לשם בדיקת הוצאתו של פסק-הדין מן הכוח אל הפועל אני ממנה בזאת את רו"ח אהוד רצאבי.

בתיק זה שלפניי אין מחלוקת על כך שהתשלומים השונים אשר כונו „עמלת שיווק“, „עמלת פתיחת תיק“ או „עמלת הקמה“ (להלן גם: העמלות) הם „תוספת“ כהגדרת המונח בחוק הלוואות חוץ-בנקאיות, וכי המשיבה שיקללה נתון זה בהצגתו של שיעור העלות הממשית של האשראי באופן שעליו אעמוד בהמשך.

(הצעת חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, התשנ"ג–1993, ה"ח 116 [להלן: הצעת החוק]; פרשת צוניאשוילי, פסקה 17) כדי ליצור את האיזון הראוי נקבעה בחוק הלוואות חוץ-בנקאיות גם חובת הגילוי, אשר דורשת מן המלווה לגלות ללווה בחוזה ההלוואה פרטים שונים ובכלל זה סכום ההלוואה, הסכום שקבל הלווה בפועל, פרטים בדבר הריבית, הצמדה וריבית פיגורים, וכבענייננו – שיעור העלות הממשית של האשראי.

למרות זאת, בעילה לפי חוק הלוואות חוץ-בנקאיות יוצאו מהקבוצה כהגדרתה כאן לקוחות שהם תאגידים.

...

ככתוב לעיל, בהחלטה שניתנה בערעור על החלטתי השנייה בפרשת פמה הבהיר בית המשפט העליון כי מקובלת עליו המסקנה בדבר אפשרות סבירה שייקבע לבסוף כי דמי הגבייה הם בגדר ריבית מוסווית.

בשלב זה לא הוכח ולא שוכנעתי כי ניתן כאן ללקוחות שירות נוסף להעמדת האשראי.

כך גם במקרה שלפניי, כמו בפרשת פמה, הנזק הנטען לכל אחד מחברי הקבוצה קטן מדי בהקשר זה. גם לא הוכח כי עניינם של חברי הקבוצה לא יזכה לייצוג נאמן בדרך הולמת ובתום לב, וטוב היה אילולא הועלתה טענת המשיבה בעניין זה. התוצאה היא שהבקשה מתקבלת.

זאת, שלא בהתאם להוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג-1993 (להלן – "חוק הלוואות חוץ בנקאיות").

עקרי הסדר הפשרה המתוקן חברי הקבוצה הם כלל לקוחות המשיבה, למעט תאגידים שאינם נחשבים "לווה" כהגדרתו בחוק הלוואות חוץ בנקאיות, אשר נטלו הלוואה מאת המשיבה מיום 1.1.2014 ועד ליום 24.8.2019 ואשר במסמכי ההלוואה שנטלו לא הוצג שיעור העלות הממשית של האשראי, המביא בחשבון כל תוספת, כהגדרתה בחוק הלוואות חוץ בנקאיות, ו/או שלא הוצג בהם שיעור הריבית, ביחס לסכום ההלוואה, בחישוב שנתי המביא בחשבון גם ריבית דריבית, בהתאם למועדי פרעון ההלוואה (להלן – "הקבוצה").

...

בהביאי בחשבון טענות אלו של המשיבה, שיש בהן ממש, סבורני כי קביעת מקדם השבה בשיעור של 66.45% מתוך "סכום ההשבה המצרפי" כפי שחושב על ידי המשיבה, המהווה את סכום ההטבה הכולל לחברי הקבוצה, הוא סביר והוגן.

סבורני כי הרף האמור בהסדר הפשרה של 100 ₪ הוא סביר, בהתחשב בעלויות התפעול הקשורות לפנייה כאמור, שהן מעבר לעלות הפנייה למרשם, כמו גם בכך שמדובר בלקוחות של המשיבה והפנייה למרשם נעשית רק כמוצא אחרון לאחר שהניסיונות לאתר את הלקוחות לפי פרטיהם בידי המשיבה, לא צלחו.

סוף דבר – מכל הנימוקים דלעיל, סבורני כי מדובר בהסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.