תמצית טענות הצדדים
העותרים מצביעים על הגדרת 'קניון' בתוספת לצוו רשוי עסקים, שזו לשונה:
"מרכז קניות במבנה מקורה וסגור מכל צדדיו, שיש בו כניסה משותפת אחת לפחות ושבו 10 בתי עסק לפחות או ששטחו הכולל 1,000 מ"ר לפחות."
טענתם המרכזית היא, שמיתחם קנדי סנטר אינו "מרכז קניות", ועל כן, לא מיתקיים בו התנאי הראשון והחיוני בהגדרת 'קניון'.
...
לאחר הגשת הסיכומים, התקיים דין ודברים בבקשת העותרים לגלות מסמך של משטרת ישראל, ובסופו של דבר ועל אף התנגדותה העקרונית, הגישה המשיבה מספר מסמכים, ובהם המסמכים המבוקשים.
בית המשפט בחן את ההגדרה של 'קניון' בצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ"ה-1995, שהיה בתוקף אז, שזה היה לשונה:
"קניון הכולל 10 בתי עסק לפחות או ששטחו הכולל 1,000 מ"ר לפחות; לענין זה, 'בתי עסק' – למעט משרדים."
בית המשפט זיכה את הנאשמים שם, משום שההגדרה של 'קניון' היתה עמומה, והוסיף, כי "מן הראוי שמחוקק המשנה יגדיר בצורה ברורה יותר את המונח 'קניון' תוך הבהרה מה מייחד קניון ממרכזים מסחריים אחרים."
כפי שראינו לעיל, בצו רישוי עסקים דהיום, שונתה ההגדרה, ובמקום המילה "קניון" באו המילים "מרכז קניות במבנה מקורה וסגור מכל צדדיו, שיש בו כניסה משותפת אחת לפחות". שינוי זה תומך במסקנה, שהוספת תנאי המבנה נועדה להבהיר "מה מייחד קניון ממרכזים מסחריים אחרים", במובן זה שלא כל מרכז מסחרי יסווג כ'קניון'.
בנסיבות אלו, החלטת המשיבה בדבר סיווג מבנה קנדי סנטר כ'קניון' כהגדרתו בצו רישוי עסקים, אינה יכולה לעמוד, ועל כן אני מורה על בטלותה.