מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הגדרת "מלגה" בחוק מרשם מלגות

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2019 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

במסגרת דיון הקדם שהתקיים בבית הדין האיזורי הוגדרו השאלות השנויות במחלוקת בהליך כמפורט להלן: "א. האם התובע הפסיק להיות תושב החל מ 1/1/74 ובכלל זה הפסיק להיות מבוטח בביטוח זיקנה.
עוד טוען המערער כי בשנות לימודיו היתקיים מחסכונות, ונעזר במשפחתו וחברים, ובשנה השלישית ללימודיו קיבל מלגה לצורך תשלום שכר הלימוד.
וכך נפסק לעניין זה בעיניין סנוקה: "לא יהא זה נכון לקבוע נוסחה כוללת ומרשם כולל אשר יהיה בהם כדי לענות על כל המצבים שבהם מתעוררת השאלה אם פלוני הוא תושב ישראל, אם רכש מעמד כזה או אם הפסיד מעמד כזה. תשובה תבוא ממכלול הנסיבות ... נדגיש רק זאת, שבחשבון סופי תיקבע הזיקה למעשה; זיקה שלא יהיה בה מהזמניות או מהארעיות, וזיקה שיש בה כדי להוכיח ראיית מקום שבתחום ישראל כמקום ש'בו הוא חי', ש'זה ביתו'" דב"ע (ארצי) מה/73 – 04 עייאדה סנוקה המוסד לביטוח לאומי, פד"ע י"ז 79, ע' 84 (1985).
...
מכלול הראיות שהיו (ושלא היו) לפני בית הדין האזורי תומך במסקנה כי המערער העתיק את מרכז חייו לחו"ל בשנת 1974, עוד טרם תחילת לימודיו, וכי אין לראות בו תושב ישראל בשנים 1974 עד 1977, או בחלק מהן.
כפועל יוצא מכך, המערער לא צבר תקופת אכשרה המזכה בקצבת זקנה, ועל כן דין תביעתו לקצבת זקנה להידחות.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל – הערעור נדחה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

ביום 03.11.14 היתקבל דו"ח מירשם העמותות הקובע כי הבחירות שנערכו אינן חוקיות וכי יש לבצע בחירות מחדש ולהפסיק את חלוקת המלגות.
בעיניין השמוש במונח "שכר", ספק בעיני אם יש מקום להגדיר את הדברים הנוגעים לקבלת שכר (במקום "מלגה") מקופת העמותה, כדברים המהוים לשון הרע בהתאם למשמעותו בחוק.
...
על רקע האמור לעיל, ניתן גם באופן אובייקטיבי לפרש את הפרסומים המייחסים לתובע מעמד של "פושע" ו"עבריין" מנקודת מבטו של הנתבע הרואה בהתנהלותו של התובע כהתנהגות פלילית מאחר והיא נעשית בניגוד לכללים על פיהם יש לנהל עמותה, כפי שעולה מחוות דעת רשם העמותות.
סוף דבר ביחס למכתב ששלח הנתבע לתובע, לא הוכח שנשלח לאנשים נוספים מלבד התובע ועל כן, אין בו כדי לקיים את יסוד הפרסום שבחוק.
על כן, התביעה נדחית.

בהליך רשות ערעור תביעות קטנות (רת"ק) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

המבקשת הגישה הודעת צד ג' נגד אגיאן וקיבריש בטענה כי אגיאן היא בגדר "מפעילת הטיסה" כהגדרתה בחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) תשע"ב -2012 (להלן "חוק שירותי תעופה") ואילו הזמנת הטיסות נעשתה דרך המשיבה 4, שהיא "מארגן טיסה" כמשמעותו בחוק שירותי תעופה .
בית משפט קמא קבע כי "לא ניתן לתובעים מידע בזמן אמת על הקשיים שהתגלעו באישור הטיסה ואפשרות לביטול הטיול וקבלת החזר כספי של מרבית הסכום ששולם". בית המשפט הוסיף וקבע שהאמין למשיב 1, שלו היה יודע שבמקום טיסה ישירה למרוקו עם עצירת ביניים קצרה בהרקליון הוא יעבור את הדרך הארוכה שעבר בפועל הכוללת עצירה בכרתים, נחיתה במלגה ונסיעה במעבורת ממלגה למרוקו, המשיבים היו מוותרים על הטיול ומבקשים לקבל את כספם חזרה .
...
לאחר שבחנתי את הבקשה ואת נספחיה, ובתוקף סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, החלטתי לדחותה בלא לקבל את תגובת המשיבים.
אינני מקבלת את עמדתה זו של המבקשת.
לפיכך, וכאמור, החלטתי לדחות את הבקשה.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

דבר חקיקה מרכזי הדן בנושא מילגות הוא חוק מירשם מילגות, תשל"ז-1976, בו נקבעה חובתו של שר החינוך לפרסם "מדריך מילגות עדכני". בחוק זה הוגדרה "מילגה" כדלקמן: ""מילגה" – תשלום, זכוי או הסדר של פטור מתשלום, הניתנים במישרין או בעקיפין לאדם באשר הוא תלמיד במוסד חינוך, בין בדרך מענק ובין בדרך הלוואה, בין לצורך מימון שכר לימודיו ובין לצורך קיומו בתקופת לימודיו, לרבות הקלה בתשלום שכר לימוד.
...
לא מצאתי ממש ביתר טענות הצדדים והן נדחות.
סוף דבר - העתירה נדחית.
אני מחייב את העותר בשכ"ט ב"כ המשיבה, על הצד הנמוך, בסך 3,500 ₪, לתשלום לא יאוחר מיום 10.8.2016.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 1992 בעליון נפסק כדקלמן:

הוצאות רפואיות: הוצאות טפול רפואי לרבות תשלום לרופאים, בדיקות וצילומי רנטגן שלא בעת אשפוז שהוצאו בחו"ל. ב. הוצאות בעד תרופות לפי מרשם רופא מוסמך או מוסד רפואי מוכר, שלא בעת אשפוז.
סעיף זה, על-פי מהותו והגדרתו, אינו עוסק וממילא אינו מכסה הוצאות נסיעה מיוחדות, הנגרמות בשל הצורך להסיע את המבוטח בתנאי אשפוז מיוחדים כגון במקרה דנן, כאשר העברת המבוטחת מבית-חולים במלגה לבית החולים בישראל חייבת הייתה להיעשות בתנאי אשפוז ותוך כדי הושטת טפול רפואי נמרץ.
...
השופטת המלומדת בדרגה הראשונה הגיעה לכלל מסקנה, שהוצאות הטסתה של המבוטחת מבית החולים לשדה התעופה במלגה ומשדה התעופה במלגה לישראל נכללים בגדר הוצאות אשפוז בחו"ל, שנגרמו עקב ארוע בחו"ל, המכוסים לפי פרק 1 לפוליסת הביטוח.
כאמור, השופטת המלומדת בדרגה הראשונה הגיעה לכלל מסקנה, כי על המערערת לשאת גם בהוצאות המסוק והמטוס, שנעשה שימוש בהם להעברתה של המבוטחת מבית החולים במלגה לאישפוז בישראל.
וכך נימקה מסקנתה זו: "אין ספק שתנאי השהיה במסוק ובמטוס חפפו תנאי האשפוז בבית חולים, שבלעדיהם לא יכלה המנוחה להמשיך להישאר בחיים. אילו ניתנו שרותים אלה למנוחה בכתלי בית החולים ודאי שלא היה ספק בחבות הנתבעת בגינם. העובדה שהיה צורך להעביר את המנוחה להמשך הטיפול בישראל בתנאי אשפוז מלאים, הכוללים טיפול נמרץ על פי המלצות הרופאים, תוך נסיון להציל את חייה בארץ, אינה מכשילה את החבות. יש לראות את העברתה של המנוחה לישראל כחלק מהטיפול הרפואי להצלת חייה". רעיונית, מקובלת עלי הנמקה זו. אולם הפועל היוצא מדרך חשיבה זו אינו דווקא זה שהסיקה הדרגה הראשונה.
אשר-על-כן הערעור מתקבל במובן זה שבגין הטסת המבוטחת ממלגה לישראל תכסה המערערת את הוצאות המשיבים בסך $10,000 (עשרת אלפים דולר) בשל הטיפול הנמרץ שהתחייב בתהליך האישפוז הזה, וכן בסך $750 (שבע מאות חמישים דולר) לאותו יום אישפוז מיוחד.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו