הגדרת "גוף ציבורי"

המערער בקש להיבנות מהטענה כי בשנת 2016 תוקן חוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, באופן שמשטרת ישראל ושירות בתי הסוהר נכללו בהגדרת "גוף צבורי" וזאת בהקשר לייצוג הולם לעובדים עם מוגבלות בגופים צבוריים לרבות משטרת ישראל.

...

אשר לתובענה נגד המשיבה 5, לא מצאנו מקום להתערב בתוצאת הכרעתו של בית הדין האזורי.

משלא נטען דבר לענין זה בכתב התביעה לא מצאנו פגם בהחלטת בית הדין האזורי לסלק על הסף את התובענה כנגד המשיבה 5 בהעדר עילה.

סוף דבר - דין הערעור להידחות.

אשר להכרעתי – על יחסי העבודה חלות הוראות צוי ההרחבה בענף הניקיון, בנוסחם במועד הרלוואנטי לתביעה; נוסף לאמור, בשים לב לכך שהתובעת הועסקה באמצעות הנתבעת בעבודות ניקיון בבית חולים זבולון, כאשר מדובר בגוף מתוקצב כהגדרתו בחוק יסודות התקציב – הרי שעל יחסי הצדדים חלות גם הוראות צו העסקת עובדים בגופים צבוריים, אשר הוחל מכח חוק העסקת עובדים, זאת החל מיום 1.11.13, שכן התובעת הועסקה כאמור בבית חולים זבולון לפני ה- 6.8.13, יום תחילתו של חוק העסקת עובדים (ראו: סעיף 9 לחוק העסקת עובדים).

...

סוף דבר על יסוד האמור, התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעת בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין את הסכומים הבאים: פדיון חופשה שנתית בסך 2,958 ₪ דמי חגים בסך 703 ₪ הפרשי פיצויי פיטורים בסך 1,539 ₪ הפרשות חסרות לפנסיה בסך 384 ₪ הסכומים הנ"ל ישולמו לתובעת בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.3.19 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

התביעות לתשלום דמי הבראה ושי לחג – נדחות.

עם זאת, טענות לאי סדרים בתחום ההסעדה[footnoteRef:13] הבאים לביטוי באיכות השרות שמעניקים נותני השירות לנתבעת ובפרט טענות הנוגעות לתמורה שמקבלים אותם נותני שירות, שלא בהתאם לחוזים שבין הצדדים, הן טענות חוזית שלהן השלכה שעה שמבקשים לבחון קיומו של "מנהל תקין". תלונות שכאלה הן תלונות המעניקות הגנה לעובד המתלונן המועסק בגוף צבורי וכאמור עניינו בעובד המועסק בחברה שאיננה עונה להגדרת "גוף צבורי". [13: וזהו הרוב המוחלט של תלונות התובע, להוציא בפרשת "ההרעלה" שאליה נתייחס בנפרד.

...

לאור האמור הטענות לפיטורים מבלי שקוים שימוע כדין – נדחות.

סוף דבר: מהמקובץ עולה כי התביעה על כל חלקיה נדחית.

בהתאם, ומשנדחתה התביעה ישלם התובע הוצאות הנתבעים בסך של 7,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום.

מציאות זו מעוגנת בסעיף 6(א)(3) לחוק השויון אשר קובע כי מימוש זכויותיו של אדם עם מוגבלות אשר נעשה על ידי גוף צבורי ייעשה "במסגרת מקורות המימון העומדים לרשות הגוף הצבורי". בעמדם אלה מול אלה, העמותות והלוביסטים אשר מייצגים קבוצות מוגדרות של נזקקים משחקים איפוא "משחק סכום אפס": תקציב רווחה שייועד לקבוצה אחת יגרע ממה שקבוצה אחרת עשויה היתה לקבל מהרשות.

...

בנסיבות אלו, סבורני כי ישנה רק דרך אחת להשוות את מצבם של זכאי דמי-הליווי המוכרים כעיוורים בהוראה 6.1 לזה של זכאי הסכם הניידות, שכאמור בא מכוחו של סעיף 9(א) לחוק הביטוח הלאומי: כל אדם שסובל מלקות ראייה אשר מזכה אותו בדמי הליווי לפי הוראה 6.1, מן הדין הוא שיקבל את התשלום החודשי המרבי, כולל עדכונים, אשר משולם לאדם שסובל מנכות בגפיו התחתונות במסגרת הסכם הניידות.

סוף דבר רבים מהעותרים לא רואים אותנו, אבל אנחנו רואים אותם.

המשיבים ישלמו לעמותה העותרת הוצאות משפט בסך כולל של 40,000 ₪.

עוד אפנה להגדרה של "רשות ציבורית" בסעיף 2 לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1958 הכוללת גם את החלופה הבאה: (10) גוף אחר, הממלא תפקיד צבורי, שהוא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 [נוסח משולב], שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; קביעה כאמור יכול שתהיה לגבי כל פעילותו של גוף כאמור, או לגבי פעילויות מסוימות.

...

מטעמים אלה כולם אני סבור כי בחינה מהותית של מתן הרישיונות למפעילות התחבורה הציבורית, אף אם מתחשבים בקבלת הסובסידיה הממשלתית המשמעותית הנלווית לקבלת הרישיון, מוליכה למסקנה כי אין מדובר בהתקשרות בחוזה לרכישת שירותים או לביצוע עבודה כאמור [.

סוף דבר העתירה בבג"ץ 3107/19 מתקבלת אפוא בזאת בכל הקשור לעותרות 9-1 במובן זה שהחלטת המבקר ביחס לעותרות אלה מתבטלת.

העתירה בבג"ץ 3107/19, ככל שעניינה בעותרות 11-10, וכן העתירה בבג"ץ 4778/21, נדחות בזאת.