מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

הגדרה משפטית של הטרדה מינית

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

האיסור להטריד מינית מעוגן בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 (להלן: החוק למניעת הטרדה), שבו הוגדר מהי "הטרדה מינית" ונקבע כי היתנהגות זו מגיעה כדי עוולה אזרחית ואף עבירה פלילית בנסיבות מסוימות.
הדבר הוא תולדה של חפיפה, במקרה זה אף התאמה, בין הגינוי המשפטי הקבוע בחוק למניעת הטרדה מינית לבין הגינוי החברתי, למצער הגינוי החברתי הרצוי.
...
אוזניים תצילנה למקרא חלק מן הביטויים הגסים מושא פסק הדין, שאין מנוס אלא לציינם במפורש לצורך ההכרעה.
המסקנה היא כי הנתבעת ביססה את ההגנה הקבועה בסע' 14 לחוק.
עם זאת, תביעתם של התובעים לא צלחה את הגנת האמת בפרסום שקבועה בחוק איסור לשון הרע, משהצליחה הנתבעת לבצר הגנה זו. משכך, דין התביעה להידחות.
התוצאה אפוא שאני מחליט לדחות את התביעה.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

]המשנה לנשיאה נ' הנדל: תיק זה מצוי בצומת משולש: א. הגדרה משפטית – האם חוק העונשין מכיר בעבירות מין כשנאשם גורם לנפגעת לבצע את המעשים בגופה שלה.
בכתב האישום שהוגש נגד המערער בבית משפט השלום יוחסו לו, על בסיס העובדות המתוארות, עבירות של ניסיון הטרדה מינית של קטינה וניסיון למעשה מגונה בקטינה.
לאמור, לשם הניתוח המשפטי של הסעיף ניתן להעזר בהתייחסות למקרים שונים מהמקרה שלפנינו, שבהם הנאשם אינו פועל, למשל, דרך האנטרנט, וישנה נפגעת עבירה קונקרטית ולא שוטרת שמתחזה לקטינה.
...
חומרה זו נעוצה בקלות היחסית שבה ניתן מבחינת העושה לבצע מעשים כאלה בחסות רשת האינטרנט; בסכנה להיחשפות של קטינות וקטינים רכים בשנים ולפגיעה בהם בהיקפים ניכרים, בשל נגישותם לרשת האינטרנט; וכן בתדירות הביצוע המתאפשרת אף היא בשל מאפייניו הייחודיים של אמצעי טכנולוגי זה. מן הטעמים המפורטים לעיל וכן מיתר הנימוקים שהטיב חברי לפרט בחוות-דעתו, אני מצטרפת למסקנה שאליה הגיע ולפיה דין הערעור להידחות.
אשר על כן, אני סבורה כי בוודאי שאין לאפשר למערער להיבנות מכך שתקף את הנפגעת במרחב הווירטואלי.
אדרבה, לאור כל האמור לעיל, עלינו לפעול ביתר שאת לשם מיגור הפשיעה המקוונת מקרבנו, וזאת במיטב הכלים המשפטיים אשר מקנה החוק בנדון.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

על אף שלגירסת התובעת טארק לא התכוון להטריד אותה, היא בחרה להגדיר את המעשה המיוחס לו כ"תקיפה מינית", אולם היא אינה משתמשת בביטוי זה כמשמעותו המשפטית, אלא בצורה חופשית ובשל העובדה כי נגע בישבנה, אף שלא היה בדבר הקשר מיני לשיטתה כאמור לעיל, ובלשונה[footnoteRef:11]: [11: עימות עמ' 4, שורות 71-73.
] בשים לב כי הן בהודעתה במישטרה והן בעדותה בפנינו התובעת מייחסת לנתבע 4 מעשה בריונות, ולא של הטרדה מינית, והיא הסבירה הסבר היטב כי לא היה לדעתה הקשר מיני בנגיעה בישבנה, שוכנענו כי הביטוי "תקיפה מינית" בה עשתה שימוש, אינו משקף נכונה את הסיטואציה, אלא יש לייחס לטארק, לכל היותר, "תקיפה סתם" ללא הקשר מיני.
...
נוכח כל האמור התובעת עתרה לפיצויים בסך 410,000 ₪ לפי הפירוט שלהלן: הטרדה מינית והתנכלות בהתאם לחוק למניעת הטרדה מינית, פיצויים בסך של 120,000 ₪; התנכלות בהתאם לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, פיצויים בסך 50,000 ₪; אי נקיטת אמצעים בידי המעסיק בהתאם לסעיף 7(א) לחוק למניעת הטרדה מינית, פיצויים בסך 120,000 ₪; התעמרות, פיצויים בסך 70,000 ₪; פגיעה בצנעת הפרט וצילום שלא כדין, פיצויים בסך 50,000 ₪; טענות הנתבעים 1, 2 ו-3 בשנים האחרונות לעבודתה התובעת התקשתה לקבל מרות, תגובותיה התאפיינו בצעקות, לשון בוטה ומתריסה, היא התעמתה באופן תכוף עם גורמים שונים בבית הספר ואף עשתה זאת במליאת חדר המורים.
המדינה וכלל הגורמים מטעמה עשו כל שנדרש על מנת להבטיח סביבת עבודה ראויה, טענות התובעת נטענו ללא כל ראיות ובמנותק מהמציאות ועל כן דינן להידחות.
לא מצאנו יסוד לחיוב הנתבעים 2-4 באופן אישי ברכיבי התביעה והתביעה נגדם נדחית.
הגם שנקבע כי הנתבע 4 לא הטריד מינית את התובעת והתביעה נגדו בעניין זה נדחתה, בהינתן כי מצאנו כי הוא אחראי לפגיעה בה, אף אם ללא כוונה וללא הקשר מיני, ובהתחשב כי מצאנו עדותו בלתי מהימנה בחלקה, אין צו להוצאות לטובתו.
סוף דבר המדינה תשלם לתובעת סך של 70,000 ₪, לפי הפירוט להלן: פיצוי בסך 10,000 ₪ בגין התנכלות בהתאם לחוק למניעת הטרדה מינית; פיצוי בסך 10,000 ₪ בגין הפליה על רקע הגשת תלונה על הטרדה מינית בהתאם לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה; פיצוי בסך 50,000 ₪ בגין אי נקיטת אמצעים בידי המדינה לבירור התלונה ולמנוע התנכלות; על הסכום הנ"ל יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 10.6.18 (מועד הגשת התביעה) ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2008 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

ברי, שאיסור ההטרדה המינית נגזר גם מעקרונות היסוד בדבר שויון בין המינים וכבוד האדם, חירותו וזכותו לפרטיות.הטרדה מינית - מהי? מבחינה משפטית אין הגדרה אחת אוניברסאלית מקובלת ומוסכמת למונח "הטרדה מינית". יש מדינות בהן החקיקה כוללת הגדרה קצרה וצרה, ויש שבהן הגדרה רחבה.
השאלות העולות, בנסיבות המקרה שלפנינו, היא מהי הדרך הנכונה לפעול כנגד העובד שנהג כפי שנהג? האם להגדיר את היתנהגותו כ"הפרת משמעת חמורה", תחת הגדרתה כעוולה אזרחית של הטרדה מינית? האם הטעות אותה עשה המשיב עת נענה להצעותיה של המערערת מופנה בעיקר כנגד החברה ולא כנגד המערערת? כיצד לקבוע את שיעור הפצוי כאשר לפי חומר הראיות המערערת לא ניזוקה מ"הרומן" אלא מהפסקתו? מה שיעור הפצוי הנכון בהיתחשב במעשים של המשיב? על מנת להבטיח שויון בין נשים וגברים במקום העבודה וכחלק מניהול תקין של מיפעל, מן הראוי לקבוע כללי היתנהגות ברורים הן לממונים והן לעובדים.
...
אני סבור כי על מנת להפריך את החזקה יש לבחון את מכלול הנסיבות, כולל, בין השאר, לבחון את מערכת היחסים אך לשים את הדגש על האמצעים שמציע הנשיא הכוללים חובת דיווח לממונים ופעילות אקטיבית לביטול יחסי המרות.
סוף דבר - על דעת כלל חברי המותב, הערעור מתקבל, באופן שייקבע שהמשיב הפר את החוק למניעת הטרדה מינית, תוך שניצל את יחסי המרות כלפי המערערת.
המשיב ישלם למערערת פיצוי בגין הטרדה מינית בסך 35,000 ש"ח נכון להיום, בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית, עד לתשלומם בפועל.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2018 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

אמנם בהתאם להלכה הפסוקה עליה עמדנו בפרק הנורמאטיבי לעיל, אין בעובדה שהמוטרד אינו יודע להגדיר את הפגיעה שחוה במונח המשפטי של הטרדה מינית כדי לשלול את היותה כזו.
...
הנשיאה ורדה וירט-ליבנה: לפנינו שני ערעורים על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (השופט משה טוינה ונציגי הציבור גב' רות סנקר ומר ישראל חולתי; ס"ע (ב"ש) 23062-02-11 מיום 28.3.2016) אשר קיבל את תביעתה של המשיבה, וקבע כי המערער 1, שהיה ממונה עליה בעבודתה (להלן: המערער) בבית החולים שבבעלות המערערת 2 (להלן: המדינה) הטריד אותה מינית ולכן חייב אותו לשלם לה פיצוי בסך 250,000 ש"ח. בית הדין מצא שהמדינה הפרה את חובותיה כמעסיקה לפי החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 (להלן: החוק או החוק למניעת הטרדה מינית), וחייב אותה לשלם למשיבה פיצוי בסך 100,000 ש"ח. הערעורים שלפנינו מחייבים לקיים דיון ראשון מסוגו בפסיקת בית דין זה במהותן ובפרשנותן של חלק מעילות ההטרדה המינית המצוינות בסעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מינית.
מצאנו לקבל את טענת המערער כי האירוע שבסעיף 5 רבתי אינו מהווה הטרדה מינית.
בנסיבות אלה אנו מחייבים את המערער לשלם למשיבה 25,000 ש"ח בגין הוצאות ושכר טרחת עורך דין בערעור אשר ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין.
ערעור המדינה: החלטנו לקבל באופן חלקי את ערעור המדינה וזאת בכל הנוגע לאחריותה להתבטאויות המערער שנעשו בשנים 2007-2002.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו