על אף שלגירסת התובעת טארק לא התכוון להטריד אותה, היא בחרה להגדיר את המעשה המיוחס לו כ"תקיפה מינית", אולם היא אינה משתמשת בביטוי זה כמשמעותו המשפטית, אלא בצורה חופשית ובשל העובדה כי נגע בישבנה, אף שלא היה בדבר הקשר מיני לשיטתה כאמור לעיל, ובלשונה[footnoteRef:11]: [11: עימות עמ' 4, שורות 71-73.
]
בשים לב כי הן בהודעתה במישטרה והן בעדותה בפנינו התובעת מייחסת לנתבע 4 מעשה בריונות, ולא של הטרדה מינית, והיא הסבירה הסבר היטב כי לא היה לדעתה הקשר מיני בנגיעה בישבנה, שוכנענו כי הביטוי "תקיפה מינית" בה עשתה שימוש, אינו משקף נכונה את הסיטואציה, אלא יש לייחס לטארק, לכל היותר, "תקיפה סתם" ללא הקשר מיני.
...
נוכח כל האמור התובעת עתרה לפיצויים בסך 410,000 ₪ לפי הפירוט שלהלן:
הטרדה מינית והתנכלות בהתאם לחוק למניעת הטרדה מינית, פיצויים בסך של 120,000 ₪;
התנכלות בהתאם לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, פיצויים בסך 50,000 ₪;
אי נקיטת אמצעים בידי המעסיק בהתאם לסעיף 7(א) לחוק למניעת הטרדה מינית, פיצויים בסך 120,000 ₪;
התעמרות, פיצויים בסך 70,000 ₪;
פגיעה בצנעת הפרט וצילום שלא כדין, פיצויים בסך 50,000 ₪;
טענות הנתבעים 1, 2 ו-3
בשנים האחרונות לעבודתה התובעת התקשתה לקבל מרות, תגובותיה התאפיינו בצעקות, לשון בוטה ומתריסה, היא התעמתה באופן תכוף עם גורמים שונים בבית הספר ואף עשתה זאת במליאת חדר המורים.
המדינה וכלל הגורמים מטעמה עשו כל שנדרש על מנת להבטיח סביבת עבודה ראויה, טענות התובעת נטענו ללא כל ראיות ובמנותק מהמציאות ועל כן דינן להידחות.
לא מצאנו יסוד לחיוב הנתבעים 2-4 באופן אישי ברכיבי התביעה והתביעה נגדם נדחית.
הגם שנקבע כי הנתבע 4 לא הטריד מינית את התובעת והתביעה נגדו בעניין זה נדחתה, בהינתן כי מצאנו כי הוא אחראי לפגיעה בה, אף אם ללא כוונה וללא הקשר מיני, ובהתחשב כי מצאנו עדותו בלתי מהימנה בחלקה, אין צו להוצאות לטובתו.
סוף דבר
המדינה תשלם לתובעת סך של 70,000 ₪, לפי הפירוט להלן:
פיצוי בסך 10,000 ₪ בגין התנכלות בהתאם לחוק למניעת הטרדה מינית;
פיצוי בסך 10,000 ₪ בגין הפליה על רקע הגשת תלונה על הטרדה מינית בהתאם לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה;
פיצוי בסך 50,000 ₪ בגין אי נקיטת אמצעים בידי המדינה לבירור התלונה ולמנוע התנכלות;
על הסכום הנ"ל יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 10.6.18 (מועד הגשת התביעה) ועד למועד התשלום המלא בפועל.
