הגדרה מה הוא נכס גובל בסעיף 1 לחוק העזר לחיפה (סלילה)

(ג) שולמו בעד נכס, בשל סלילת סוג רחוב הגובל בנכס, היטל קודם, היטל סלילת רחובות או דמי הישתתפות (להלן - חיוב ראשון) לא יכללו שטח הקרקע ושטח הבניין בנכס, בעת הטלתו של החיוב הראשון, במניין השטחים לפי סעיף קטן (א), לצורך חישוב ההיטל לפי חוק עזר זה בשל אותו סוג רחוב שבעדו שולם החיוב הראשון.

יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט הנדל בעע"מ 2407/11 מגן גלוון באבץ חם בע"מ נ' עריית חיפה (5.3.2013): "ברקע לכך יש לזכור את השינוי שהיתחולל בשיטת המימון לסלילת הכבישים, אותו גובות הרשויות המקומיות. בעבר רווחה שיטת דמי הישתתפות: מבעלי הנכסים הגובלים בכביש נגבה שיעור מסוים מתוך ההוצאות שהוצאו בפועל בגין סלילת הכביש. כך היה גם בהקשר של עריית חיפה, אשר בחוק העזר שלה משנת 1963 מצוין במפורש כי מדובר ב'דמי הישתתפות' בגין סלילת הכביש. אלא שחוק העזר החדש משנת 2008 שינה את התפיסה. מעתה, ההיטל אינו מבוסס על ההוצאות שהוציאה הערייה בפועל (שיטת דמי ההישתתפות), אלא על תעריף קבוע שמחושב לפי עלות ממוצעת של סלילת הכבישים בעיר כולה (שיטת ההיטלים). ההשלכה לענייננו היא זו: גם לוּ היה נקבע שהמערערת עמדה בחובתה על פי חוק העזר 1963, כאשר הישתתפה במימון סלילת רחוב הדגן באמצעות סלילה עצמית, אין בכך כדי לפטור אותה מתשלום היטל סלילה על פי חוק העזר החדש (ע"א 4435/92 עריית ראשון לציון נ' חב' מאיר סדי בע"מ, פ"ד נב(3) 321 (1998); השוו פסק דינו של חברי השופט ג'ובראן: ע"א 13/09 א.ר.י מזרחי ובניו בניה והשקעות בע"מ נ' עריית בת-ים (18.7.2011))". (כן ראו לעניין זה פסק הדין בעע"מ 2314/10 עריית ראש העין נ' אשבד נכסים בע"מ (24.6.2012)) ועתה לענייננו.

וכך מוגדרת "סלילת רחוב" בסעיף 1 לחוק העזר משנת 1950: "סלילת רחוב או מדרכה ברחוב מסוים, לרבות עבודות ופעולות אלה:

למעשה, מתגובת המשיבה לבקשת האישור עולה, כי הכביש הגובל בנכס הוא אחד מבין הכבישים הראשונים שנסללו בתחומה, בסמוך להקמת הכפר בשנת 1937, ושנים רבות לפני שניבנה המבנה המקורי בנכס, אשר על פי מידע המצוי אצל המשיבה ניבנה בהתאם להיתרים משנת 1950 ו-1964.

...

לעניין זה יפים דברי בית המשפט בפסק הדין המפורט שניתן בת"צ (ת"א) 53246-06-14‏ ‏ רועי אמריליו נ' המועצה המקומית כפר שמריהו (12.6.2017) (ערעור שהוגש לבית המשפט העליון ונדון בעע"מ 7475/17 נדחה לאחר שהמערערים חזרו בהם מערעורם בהמלצת בית המשפט): "נקודת המוצא לדיון בעניין לרר הייתה, כי המדובר בכביש שנסלל מחדש, כאשר הכביש המקורי נסלל לאחר שנת 1976, היינו בעת שחוק העזר הקיים, שמכוחו הושת החיוב בהיטלים, היה בתוקף. היינו, נעשתה בעבר 'סלילה' של 'כביש' ו'מדרכה', כמשמעותם בחוק העזר. כפי שעולה בבירור מפסק הדין, המסקנה שאליה הגיע בית המשפט העליון נגזרה, בין היתר, מהוראות סעיף 5(א) לחוק עזר להרצליה (סלילת רחובות), התשל"ו-1976, הקובע כי החיוב בהיטל יוטל על מי שהיה בעת התחלת הסלילה הבעלים של הנכס, ומהוראות סעיף 6 לחוק, הקובע את עקרון חד פעמיות ההיטל ... בנסיבות אלה קבע בית המשפט העליון, כי הימנעותה של העירייה, מטעם שאינו מוצדק בדין, מלגבות היטל מהחייב כאשר מתגבש החיוב לראשונה, מהווה מחדל שתוצאתו היא שלא ניתן יהיה לגבות את ההיטל מאדם אחר, לאחר העברת הבעלות בנכס. ובמילותיו של כב' המשנה לנשיאה, השופט א' ריבלין (עניין לרר, פסקאות 4-5) ....

סבורני, כי נוכח ההסתייגות המפורשת האמורה, אין גם בסיס לטענת ההסתמכות של העותרת על האישור.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה להשבת חלק מהיטל הסלילה בו חוייבה התובעת בגין הקרקע והמבנה הישן.

" דומה כי חיוב התובעת בהיטל תיעול תואם את הוראות חוק העזר (הופחת היטל תיעול ששולם בעבר בגין קרקע ובגין הבניין הישן והתובעת חוייבה בגין 267.15 מ"ר בלבד), ומכל מקום התובעת לא טענה כנגד חיוב זה. ו - סוף דבר אשר על כן, אני דוחה את התביעה.

היטל תעול מוגדר בסעיף 1 לחוק העזר תעול כ"היטל המוטל לכסוי הוצאות של התקנת מערכת תעול לפי חוק עזר זה".

בסעיף 2 לחוק העזר תעול נקבע, כי "היטל תעול נועד לכסוי הוצאות הערייה בשל התקנת מערכת התעול בתחומה, בלא זיקה לעלות ביצוע עבודות התעול המשמשות את הנכס החייב או הגובלות בו". יושם אל לב – נותקה הזיקה בין ההיטל לעלות ביצוע עבודות התעול המשמשות את הנכס החייב, אך לא נותקה הזיקה בין ההיטל לבין הוצאות הערייה.

השופט גרוסקופף הסכים גם הוא עם פסק דינו של השופט מזוז וציין כי "במקרה דנן אין מקום לאפשר תקיפת עקיפין של חוק עזר לחיפה (שלוט), התשנ"ו-1995 (להלן: "חוק העזר") באמצעות תובענה ייצוגית, וזאת מהטעם שמחד גיסא, תקיפה ישירה של חוק העזר אינה יכולה להתבצע בבית המשפט המינהלי (ראו סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000), ומאידך גיסא אין מקום לאפשר בנסיבות המקרה תקיפת עקיפין של חוק העזר, מהטעמים שפורטו על ידי חברי בחוות דעתו" (ההדגשות שלי- מ' ר').

בת"צ (מרכז) 42121-04-16 מגדלי מיכאלי בע"מ נ' עריית רחובות [פורסם בנבו] (1.7.2020) נידונה בקשת אישור שביסודה הטענה כי עריית רחובות גובה היטלי סלילה בלתי סבירים מכוח חוק העזר לסלילה על בסיס תחשיב שהנתונים שנכללו בו שגויים.

...

לפיכך, בהתאם לאמור בפסק הדין בעניין עיריית חדרה, דין בקשת האישור בעילת התביעה הראשונה להידחות על הסף, מכיוון שאינה נמנית על העילות שבגינן ניתן להגיש תובענה ייצוגית.

על כן, דין הבקשה לאישור להידחות משאינה עומדת בתנאי סעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות.

סוף דבר על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית.

המבקשת תשלם למשיבה הוצאות משפט בסך 11,700 ₪.

אשר לרחוב יצחק שמיר, טוענת המשיבה, כי גם נניח שרחוב זה נסלל מאוחר להתקנת חוק העזר הישן, הרי שהוא לא היה בגדר "רחוב גובל" על פי ההגדרה בחוק העזר הישן, מאחר שלא הייתה השקה פיזית בין אותו רחוב לבין הנכס, ועל כן לא ניתן היה לחייב, על פי חוק העזר הישן, בדמי הישתתפות, בגין עבודות סלילה בו. על פי המשיבה, טענת העותרת לפיה הקמת הנכס בוצעה בעבור המדינה, אין בה כדי לסייע לה ואף אם הייתה מוכחת, שכן המועד הקובע על פי החוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (חיוב המדינה בסלילת רחובות), לחיוב המדינה בתשלום לרשות המקומית בגין סלילה, הוא מועד תחילת ביצוע עבודות הסלילה.

המשיבה ממשיכה וטוענת, כי גם בהנחה מיטיבה עם העותרת ולצורך הדיון בלבד, כי זו הייתה מוכיחה תשלום דמי הישתתפות בעבר (הגם שלא כך הוא), לא היה בכך כדי לפטור את העותרת מחיוב בהיטל סלילה בגין עבודות הסלילה והתעול המסיביות מושא דרישת התשלום, בהתאם לקבוע בחוקי העזר שבעניינינו ובפסיקה (עע"מ 2407/11 מגן גלוון באבץ חם בע"מ נ' עריית חיפה).

העילה להטלת החיוב בהיטלים על העותרת בנסיבות העניין הייתה ביצוע עבודות, על פי סעיף 2(ב)(1) לחוק העזר סלילה; סעיף 2(ב) לחוק העזר סלילה קובע: "היטל סלילת רחובות יוטל על בעל נכס, בהתקיים אחד מאלה:

זאת ועוד, חוק העזר סלילה שלפנינו קובע כי מי אשר שילם בעד נכס, בשל סלילת סוג רחוב הגובל בנכס, היטל קודם, היטל סלילת רחובות או דמי פיתוח (להלן: "החיוב הראשון"), פטור מתשלום היטל ביחס לשטח הקרקע והבנוי אשר היה קיים בעת ששולם החיוב הראשון, וזאת בשל אותו סוג רחוב שבעדו שולם החיוב הראשון (סעיף 3(ג) לחוק העזר סלילה).

...

אשר על כן, המסקנה המתבקשת היא כי העותרת לא הרימה את הנטל להוכיח כי עבודות פיתוח שבוצעו סביב המרפאה, ככל שבוצעו על פי התיעוד שהציגה, הן עבודות סלילה ותיעול.

סוף דבר, לאור מכלול המקובץ לעיל, העתירה על כל חלקיה נדחית.

לאור התוצאה אני מחייב את העותרת בהוצאות משפט המשיבה בסכום כולל של 20,000 ₪.

גם את טענתן החלופית והמרכזית של העותרות, לפיה יש לפטורן מתשלום ההיטלים, שעה שיש לראותן כמי ששלמו בעבר דמי הישתתפות (או דמי פיתוח), ראיתי לדחות; מההיבט העובדתי לא נסתר כי העותרות או הבעלים הקודמים של הנכס (ביחס אליו לא הציגו העותרות כל פירוט בסיסי), לא שילמו בעבר, כל תשלום הרלוואנטי לסלילת רחוב חוני המעגל- הרחוב הגובל, בגינו הוטלו החיובים מושא העתירה, זאת לרבות דמי הישתתפות ו/או דמי פיתוח, כהגדרתם בסעיף 3(ג) לחוק העזר.

יובהר כי המונח "תחילת סלילה" בסעיף 2(ב)(1) לחוק העזר סלילה אליו הופנינו כחיזוק לטענת העותרות, מתייחס רק לעיתוי אשר ממנו יכולה הרשות לידרוש את ההיטל (כחל רק עם "גמר תוכניות לבצוע סלילה של סוג הרחוב הגובל וכן אישור של המועצה... ולפיו בכוונתה לצאת למכרז לבצוע עבודות הסלילה או להיתקשר כדין בדרך אחרת לבצוע עבודות כאמור, בתוך 12 חודשים ממועד מתן האישור").

מסתבר לא פחות כי התחשיבים, שתכליתם צפי צרכים לעתיד, משקללים במסגרתם שינויים שחלו ויחולו במקרקעין, כדוגמת שינוי ייעוד, ואף אם אלו ארעו מאוחר לחקיקת חוק העזר סלילה (ראו על דרך היקש, עת"מ 342/08 חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ נ' עריית חיפה (11.8.14)).

...

בפתח עיקרי טיעוניהן טוענות העותרות, כי טרם שתוכרע העתירה גופה, יש להיעתר לבקשתן לקבל לידן את תחשיבי חוקי העזר סלילת רחובות ותיעול, שכן אלה הכרחיים לביסוס טענותיהן בעתירה.

דין טענה זו להידחות; העותרות בחרו, מטעמים השמורים עמן, להימנע מלפרט ולהציג תיעוד תומך לשאלת ייעודי המקרקעין, מה הייעודים המדויקים, מה בנוי עליהם וממתי, באיזה אופן שונו הייעודים לאורך השנים, מתי נעשו השינויים וכדומה, שאלות רלוונטיות.

עמימות זו פועלת בהכרח לחובתן ומחזקת את המסקנה כי אין בייעוד המקרקעין כדי לשלול את סמכות החיוב.

סופו של יום, לאור מכלול המקובץ לעיל, דין העתירה להידחות לאור התוצאה אני מחייב את העותרות בהוצאות משפט המשיבה בסכום כולל של 25,000 ₪.

הרחבת כבישים נכנסת להגדרת סלילת רחובות בסעיף 1 לחוק העזר משנת תשמ"ז, אולם אין בו היתייחסות להקף ההרחבה הנידרש, זאת בשונה מההגדרה הקיימת בחוק העזר החדש, לפיה הרחבת כביש תיחשב כסלילה אם היה מדובר ב "הרחבה של רחוב ב- 20% ומעלה ולא פחות ממטר אחד מרוחבו ערב מועד התחלת הסלילה". את חוק העזר יש לפרש על פי נוסחו, הגיונו הפנימי ותכליתו, על רקע ההבחנה בין עבודות המהוות סלילה, ומבססות הטלת היטל סלילה לבין עבודות תיחזוקה שבעלותן נושאת המועצה.

מהו קו פרשת המים אשר מעבר לו הרחבת הכביש תהיה שקולה כסלילתו? כעולה מנוסח הסעיף ומן החלופות המפורטות בו, ולאור טעמי ההבחנה בין עבודות סלילה המקימות חיוב כספי של בעלי הנכסים הגובלים לבין עבודות תיחזוקה, יש לפרש את הגדרת הרחבת כביש כהרחבה הנושאת בחובה שינוי מסוים של תכונות הכביש.

מטעם זה גם נסיונה של הנתבעת להיתלות בפסק דין בעע"מ 5946/14 עריית חיפה נ' בתי זיקוק לנפט בע"מ (7.12.2017) לא יצלח.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובעים את הסכומים המפורטים בסעיף 72 לכתב התביעה (תשלומי קרן) בצירוף ריבית והצמדה בהתאם לחוק הרשויות המקומיות מיום התשלום של כל דרישת תשלום.

כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעים את שכר טרחת מומחה התובעים ואת חלקם של התובעים בשכר טרחת מומחה בית המשפט, בצירוף ריבית והצמדה כדין ממועד התשלום לכל מומחה.