קביעת מכסות ייצור נועדה להגן על העוסקים בענף, ובפרט על היצרנים והצרכנים, מפני קריסת מחירי החלב ומוצריו על ההשלכות הכלכליות הפוטנציאליות הנובעות מכך (ראו לעניין זה: בג"ץ 764/87 היתאחדות האיכרים בישראל נ' שר החקלאות, פ"ד מג(1) 309, 311 (1989)).
ובמילים אחרות, מכסות החלב נרשמו על שם האגודה בהתאם לכושר הייצור הקיים של יצרני החלב ואף הוגדלו במהלך השנים כפונקציה של הגדלת ייצור החלב בפועל על ידי יצרני החלב.
"תנובה" – כעולה מן השיר, ששרו בנותי ושעדיין שרות נכדותי בהתלהבות, על האוטו הגדול והירוק המוביל לתנובה ביצים וחלב – היתה בימי המנדט ולאורך שנים בתקופת המדינה מותג, חלק ממותגי תנועת העבודה, כמו הקבוץ עצמו (על ההתפתחויות לגביו ראו, למשל, לאחרונה ע"א 5747/08 רתם נ' שדות ים (לא פורסם); על אופי הקבוץ כאגודה שיתופית ראו ע"א 8395/00 כץ נ' עין צורים, פ"ד נו(6), 602); וכך המושב, כך גופים אחרים של תנועת העבודה.
...
השופט רובינשטיין ציין כי "אילו נמצאנו עתה בעידנים ראשונים, יתכן מאוד שגישת רשם האגודות השיתופיות היתה על תילה, ואולי לא היו עליה עוררין כלל, מתוך התפיסה הקבוצתית-קולקטיבית שהנוגעים בדבר היו חדורים בה; בלא "דקדוקי עניות" משפטיים" (פסקה ב').
כאמור, מסקנתו של חברי, השופט עמית, לפיה יחידות ההשתתפות ב"תנובה" הן קניינם של הרפתנים מקובלת עלי.
כמו כן, אף אני בדעה כי אין במסקנה זו בכדי לסתור את עקרונות הקואופרציה, וביניהם העיקרון של ערבות הדדית.