חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הגדלת אחוזי הנכות מעבודה בביטוח הלאומי

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בעקבות ערעור שהגיש לבית הדין לעבודה על החלטה שלא לצרף את נכויותיו, הגיעו הצדדים להסכמות להם ניתן ביום 10.10.2021 תוקף של פסק דין, כדלקמן (ב"ל 61273-05-21, להלן: "פסק הדין המחזיר"): "בנסיבות אלה מוסכם על המשיב כי עניינו של המערער יוחזר אל הועדה באותו הרכב, על מנת שזו תשקול מחדש את קביעתה לעניין צירוף הנכויות. הועדה תשקול ותנמק האם כתוצאה מהאופי המצטבר של הנכויות צימצם המערער בדרך קבע את הכנסתו מעבודה או ממשלח יד ב 50% או יותר לעומת הכנסתו הממוצעת כפי שמפורט בתקנה 12 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז – 1956". ביום 7.2.2022 היתכנסה ועדת הערר בעקבות פסק הדין המחזיר וקבעה כדלקמן: "הועדה הרפואית החליטה לא לקבל את בקשתך לצירוף נכויות. הסיבה להחלטה: קיימת הטבה.
נימוק ההחלטה: הועדה היתכנסה לפי החלטת בית הדין כדי שתשקול ותנמק האם כתוצאה מאופי המצטבר של הנכויות צימצם המערער בדרך קבע את העבודה ב-50 אחוז או יותר לעומת ההכנסה.
עניינו של המערער הוחזר לועדת הערר על מנת שתשקול שנית את קביעתה לעניין צירוף נכויות, ותנמק האם כתוצאה מהאופי המצטבר של הנכויות צימצם המערער הכנסתו ב-50% או יותר, בהתאם להוראות תקנה 12 לתקנות בית הדין לעבודה (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז – 1956 הקובעת כדלקמן: "12. הנסיבות שלפיהן תובא בחשבון נכות מעבודה קודמת לצורך הגדלת דרגת נכות מעבודה של נכה עבודה לפי סעיף 121 לחוק (להלן - דרגת הנכות המצטברת) הן אלה:
...
בענייננו, לאחר עיון בפרוטוקול ועדת הערר ובמסמכים המצורפים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל.
סיכומו של דבר, הערעור מתקבל.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

המבקש הגיש תביעה לצרוף נכויות מכוח סעיף 121 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה - 1995 (להלן - החוק) ובהתאם לתקנה 12 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז - 1956.
תקנה 12 מבהירה את הנסיבות לצרוף דרגות נכות, כך: "הנסיבות שלפיהן תובא בחשבון נכות מעבודה קודמת לצורך הגדלת דרגת נכות מעבודה של נכה עבודה לפי סעיף 121 לחוק (להלן - דרגת הנכות המצטברת) הן אלה:
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכלל חומר התיק ושקלתי את טענות המבקש, נחה דעתי כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, אף ללא תגובת המוסד.
על רקע האמור ובהינתן שהמבקש המשיך לעבוד לאחר תאונות העבודה, לרבות לאחר התאונה האחרונה, ללא ירידה בהכנסה, ברי מדוע הוועדה קבעה את אשר קבעה.
סוף דבר - בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

לפניי ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 1.9.22 אשר דחתה את תביעת המערער לצרוף נכויות לפי תקנה 12 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז-1956.
תקנה 12 לתקנות, שעניינה נסיבות לצרוף דרגת נכות, מפרטת את הנסיבות בהן תובא בחשבון נכות קודמת לצורך הגדלת נכות מעבודה של נפגע עבודה, וקובעת כך: "הנסיבות שלפיהן תובא בחשבון נכות מעבודה קודמת לצורך הגדלת דרגת נכות מעבודה של נכה עבודה לפי סעיף 121 לחוק הן אלה: (1) כתוצאה מהאופי המצטבר של הנכויות צימצם נכה מעבודה בדרך קבע את הכנסתו מעבודה או ממשלח - יד ב-50% או יותר לעומת הכנסתו הממוצעת ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לו לראשונה דמי פגיעה עקב הפגיעה בעבודה האחרונה או ליום שבו חלה לאחרונה לפי סימן ג' החמרה בדרגת הנכות שעליה הוגשה התביעה לצרוף הנכויות; בפיסקה זו, "הכנסה" כמשמעותה בסעיף 98 (ב) לחוק.
בעניינינו, המערער ובא כוחו הופיעו בפני הועדה, ודבריהם נרשמו כדלקמן: "לקוח - היום לא יכול לרוץ, לתפקד, כואב לי בפעילות שאני עושה וזה משפיע עליי היום. עורך הדין – חזרו בעקבות פס"ד, הועדה התבקשה להתייחס על מנת שננסה לשכנע את הועדה פעם נוספת לקשר סיבתי בין אופי מיצטבר לנכויותיו שהן אורתופדיות כולן שבשתיים מהן הופעלה תקנה 15 לצימצום הכנסות. מדובר ב-6 תאונות בשתיים מהן הופעלה תקנה 15, להדגיש שאי כושר מלא, נכה נזקק ונכויות זמנית הגעתי לארבע שנים שלמות שהתובע בילה באי כושר במצטבר. כל הפגיעות תפקודיות ממדרגה ראשונה, רגליים, יד ימין שהיא הזורקת ולא סתם כמו שכבר טענו הוא ירד מקבוצות הכי טובות וירד הדרגה לקבוצה פחות טובה, לא סתם שכרו הצטמצם לפחות מ-50%, הוא סיים קריירה בלידה שנייה. צירפנו מכתבים ממעסיקים מליגה שנייה שאמרו שגם בשבילם הוא לא היה טוב מבחינה תפקודית- שם הוא לא נתן את מה שרצו מקצועית ותפקודית. אף אחת מפגיעותיו היא לא פלאסטית אין פגיעה שהיא לא תפקודית לספורטאי מקצועי, מבקש להדגיש את חוו"ד של אורטופד הספורט ד"ר רשף – גם אם נשים בצד אם היה צריך לפרוש השאלה היא האם הצמצום היא עקב מיצבור הנכויות ואני סבור שהתשובה היא כן גדול וחד משמעי. לא צריך להיות מומחה לספורט כדי להבין שעם הפגיעות של התובע וכפי שמפורט בחוו"ד של ד"ר רשף נפגעו הזריזות המהירות התנועה המלאה באיברים שנפגעו והנחיתות ביחס לשחקנים אחרים. אני חושב באמת שאנחנו יצאנו מגדרנו להסביר לועדה שמתמלאים התנאים לתקנה 12 – האם הצמצום ההכנסה נובע מהצטברות מהפגיעות האורתופדיות של התובע. לאור האמור לעיל מבקש שהועדה תקבל את תביעתו של התובע ותאפשר לו לצרף נכויות." לאחר מכן, רשמה הועדה את ממצאיה ומסקנותיה כדלקמן: "בהתאם לפס"ד הועדה עיניה בעיון חוזר בחומר הרפואי שהיה ברשות הועדה, להלן רשימת הפגימות שהתקבלו בגין נכויות: מדובר עם פגימות חוזרות באותו איבר השייך לגף תחתון ופגימה בגף עליון עם התפתחות תהליך זהומי שחייב פתיחתו. עם קביעת אחוזי נכות בגין צלקת ניתוחית בלבד ללא תעוד של הגבלה תפקודית בהפעלת גף עליון. הפגימות שהוזכרו בגפיים תחתונים באזור של מפרק הירך עם סימני קרע של שפה, עם פגיעה בשריר המצמיד הירך, המעיד עם המשך תיפקודי עם הפעלת כוח מלא תוך עסוקו במקצועו – 10 שנים לאחר הפציעה הראשונה באזור שפת המפרק הירך. כמו כן הפציעות המתמשכות לאחר תעוד של פציעה במפרק הירך באזור הברך, קרסול ימין ושריר מצמיד ימין, מצביעים על תיפקוד מלא לפי המיקצוע – ללא כל הגבלה. כמו כן לאחר טפול שקומי המשיך לעסוק במקצועו כשחקן ולכן הועדה סבורה שכל פגיעה בנפרד ומכלול הפגיעות לא מנעו מהתובע המשך עבודה במקצועו. הועדה משאירה את ההחלטה על כנה וסבורה שאין מקום לצרוף נכויות." מעיון בפרוטוקול עולים מספר פגמים בהחלטת הועדה: ראשית, קביעותיה של הועדה אינן ברורות, כאשר היא מציינת כי "הפציעות המתמשכות לאחר תעוד של פציעה במפרק הירך באזור הברך, קרסול ימין ושריר מצמיד ימין, מצביעים על תיפקוד מלא לפי המיקצוע – ללא כל הגבלה". לא ניתן להבין מאמירה זו כיצד הפציעות מלמדות על "תיפקוד מלא לפי המיקצוע" וגם לא ברור מדוע מכנה הועדה את הפציעות כ"מתמשכות", כאשר מרשימת הפציעות שהוצגה לעיל עולה כי כל פציעה הנה בחלק אחר של הגפיים התחתונות (מלבד הפציעה במרפק).
...
בענייננו, המערער ובא כוחו הופיעו בפני הוועדה, ודבריהם נרשמו כדלקמן: "לקוח - היום לא יכול לרוץ, לתפקד, כואב לי בפעילות שאני עושה וזה משפיע עליי היום. עורך הדין – חזרו בעקבות פס"ד, הוועדה התבקשה להתייחס על מנת שננסה לשכנע את הוועדה פעם נוספת לקשר סיבתי בין אופי מצטבר לנכויותיו שהן אורתופדיות כולן שבשתיים מהן הופעלה תקנה 15 לצמצום הכנסות. מדובר ב-6 תאונות בשתיים מהן הופעלה תקנה 15, להדגיש שאי כושר מלא, נכה נזקק ונכויות זמנית הגעתי לארבע שנים שלמות שהתובע בילה באי כושר במצטבר. כל הפגיעות תפקודיות ממדרגה ראשונה, רגליים, יד ימין שהיא הזורקת ולא סתם כמו שכבר טענו הוא ירד מקבוצות הכי טובות וירד הדרגה לקבוצה פחות טובה, לא סתם שכרו הצטמצם לפחות מ-50%, הוא סיים קריירה בלידה שנייה. צירפנו מכתבים ממעסיקים מליגה שנייה שאמרו שגם בשבילם הוא לא היה טוב מבחינה תפקודית- שם הוא לא נתן את מה שרצו מקצועית ותפקודית. אף אחת מפגיעותיו היא לא פלסטית אין פגיעה שהיא לא תפקודית לספורטאי מקצועי, מבקש להדגיש את חוו"ד של אורטופד הספורט ד"ר רשף – גם אם נשים בצד אם היה צריך לפרוש השאלה היא האם הצמצום היא עקב מצבור הנכויות ואני סבור שהתשובה היא כן גדול וחד משמעי. לא צריך להיות מומחה לספורט כדי להבין שעם הפגיעות של התובע וכפי שמפורט בחוו"ד של ד"ר רשף נפגעו הזריזות המהירות התנועה המלאה באיברים שנפגעו והנחיתות ביחס לשחקנים אחרים. אני חושב באמת שאנחנו יצאנו מגדרנו להסביר לוועדה שמתמלאים התנאים לתקנה 12 – האם הצמצום ההכנסה נובע מהצטברות מהפגיעות האורתופדיות של התובע. לאור האמור לעיל מבקש שהוועדה תקבל את תביעתו של התובע ותאפשר לו לצרף נכויות." לאחר מכן, רשמה הוועדה את ממצאיה ומסקנותיה כדלקמן: "בהתאם לפס"ד הוועדה עיניה בעיון חוזר בחומר הרפואי שהיה ברשות הוועדה, להלן רשימת הפגימות שהתקבלו בגין נכויות: מדובר עם פגימות חוזרות באותו איבר השייך לגף תחתון ופגימה בגף עליון עם התפתחות תהליך זיהומי שחייב פתיחתו. עם קביעת אחוזי נכות בגין צלקת ניתוחית בלבד ללא תיעוד של הגבלה תפקודית בהפעלת גף עליון. הפגימות שהוזכרו בגפיים תחתונים באיזור של מפרק הירך עם סימני קרע של שפה, עם פגיעה בשריר המצמיד הירך, המעיד עם המשך תפקודי עם הפעלת כוח מלא תוך עיסוקו במקצועו – 10 שנים לאחר הפציעה הראשונה באיזור שפת המפרק הירך. כמו כן הפציעות המתמשכות לאחר תיעוד של פציעה במפרק הירך באיזור הברך, קרסול ימין ושריר מצמיד ימין, מצביעים על תפקוד מלא לפי המקצוע – ללא כל הגבלה. כמו כן לאחר טיפול שיקומי המשיך לעסוק במקצועו כשחקן ולכן הוועדה סבורה שכל פגיעה בנפרד ומכלול הפגיעות לא מנעו מהתובע המשך עבודה במקצועו. הוועדה משאירה את ההחלטה על כנה וסבורה שאין מקום לצירוף נכויות." מעיון בפרוטוקול עולים מספר פגמים בהחלטת הוועדה: ראשית, קביעותיה של הוועדה אינן ברורות, כאשר היא מציינת כי "הפציעות המתמשכות לאחר תיעוד של פציעה במפרק הירך באיזור הברך, קרסול ימין ושריר מצמיד ימין, מצביעים על תפקוד מלא לפי המקצוע – ללא כל הגבלה". לא ניתן להבין מאמירה זו כיצד הפציעות מלמדות על "תפקוד מלא לפי המקצוע" וגם לא ברור מדוע מכנה הוועדה את הפציעות כ"מתמשכות", כאשר מרשימת הפציעות שהוצגה לעיל עולה כי כל פציעה הינה בחלק אחר של הגפיים התחתונות (מלבד הפציעה במרפק).
סיכום על בסיס האמור לעיל, הערעור מתקבל.
בפני הוועדה בהרכבה החדש לא יעמוד פסק דין זה ופסק הדין המחזיר, וכן לא יעמדו בפניה הפרוטוקולים של הוועדה לעררים נשוא תיק זה. בנסיבות העניין, ישלם המשיב למערער שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ תוך 30 יום.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

סעיף 121 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן- החוק( קובע כי השר רשאי לקבוע "נסיבות שלפיהן תובא בחשבון לצורך הגדלת דרגת הנכות אף נכות קודמת כתוצאה מפגיעה בעבודה אשר בשלה שולמה או משתלמת גמלה לפי סמן ה', אם עקב האופי המצטבר של הנכויות נפגע במידה ניכרת כושר הישתכרותו של נכה מהעבודה". תקנה 12 לתקנות מפרטת את הנסיבות בהן תובא בחשבון נכות קודמת לצורך הגדלת נכות מעבודה וקובעת: "הנסיבות שלפיהן תובא בחשבון נכות מעבודה קודמת לצורך הגדלת דרגת נכות מעבודה של נכה עבודה לפי סעיף 121 לחוק הן אלה: (1) כתוצאה מהאופי המצטבר של הנכויות צימצם נכה מעבודה בדרך קבע את הכנסתו מעבודה או ממשלח - יד ב-50% או יותר לעומת הכנסתו הממוצעת ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לו לראשונה דמי פגיעה עקב הפגיעה בעבודה האחרונה או ליום שבו חלה לאחרונה לפי סימן ג' החמרה בדרגת הנכות שעליה הוגשה התביעה לצרוף הנכויות; בפיסקה זו, "הכנסה" כמשמעותה בסעיף 98 (ב) לחוק.
...
הערר נדחה.
נוכח כלל המפורט לעיל דין הערעור להתקבל.
סוף דבר נוכח התוצאה אליה הגעתי ישתתף המשיב בהוצאות המערער בסך 3,000 ₪.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

לפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 23.11.2021 (להלן: הועדה), אשר דחתה את בקשת המערער לצרוף נכויות לפי תקנה 12 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז - 1956 (להלן: התקנות).
תקנה 12, דנה ב"נסיבות לצרוף דרגת נכות" והיא קובעת, כך: "הנסיבות שלפיהן תובא בחשבון נכות מעבודה קודמת לצורך הגדלת דרגת נכות מעבודה של נכה עבודה לפי סעיף 121 לחוק (להלן – דרגת הנכות המצטברת) הן אלה:
...
דיון והכרעה – לאחר שבחנתי את טענות הצדדים וכלל החומר אשר בתיק, הגעתי למסקנה לפיה דין הערעור להתקבל.
לאור כלל האמור לעיל, הערעור מתקבל.
בנסיבות העניין, לרבות בשים לב להחלטה מיום 15.1.23, ישלם המשיב למערער שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו