לפניי ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 1.9.22 אשר דחתה את תביעת המערער לצרוף נכויות לפי תקנה 12 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז-1956.
תקנה 12 לתקנות, שעניינה נסיבות לצרוף דרגת נכות, מפרטת את הנסיבות בהן תובא בחשבון נכות קודמת לצורך הגדלת נכות מעבודה של נפגע עבודה, וקובעת כך: "הנסיבות שלפיהן תובא בחשבון נכות מעבודה קודמת לצורך הגדלת דרגת נכות מעבודה של נכה עבודה לפי סעיף 121 לחוק הן אלה: (1) כתוצאה מהאופי המצטבר של הנכויות צימצם נכה מעבודה בדרך קבע את הכנסתו מעבודה או ממשלח - יד ב-50% או יותר לעומת הכנסתו הממוצעת ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לו לראשונה דמי פגיעה עקב הפגיעה בעבודה האחרונה או ליום שבו חלה לאחרונה לפי סימן ג' החמרה בדרגת הנכות שעליה הוגשה התביעה לצרוף הנכויות; בפיסקה זו, "הכנסה" כמשמעותה בסעיף 98 (ב) לחוק.
בעניינינו, המערער ובא כוחו הופיעו בפני הועדה, ודבריהם נרשמו כדלקמן: "לקוח - היום לא יכול לרוץ, לתפקד, כואב לי בפעילות שאני עושה וזה משפיע עליי היום. עורך הדין – חזרו בעקבות פס"ד, הועדה התבקשה להתייחס על מנת שננסה לשכנע את הועדה פעם נוספת לקשר סיבתי בין אופי מיצטבר לנכויותיו שהן אורתופדיות כולן שבשתיים מהן הופעלה תקנה 15 לצימצום הכנסות. מדובר ב-6 תאונות בשתיים מהן הופעלה תקנה 15, להדגיש שאי כושר מלא, נכה נזקק ונכויות זמנית הגעתי לארבע שנים שלמות שהתובע בילה באי כושר במצטבר. כל הפגיעות תפקודיות ממדרגה ראשונה, רגליים, יד ימין שהיא הזורקת ולא סתם כמו שכבר טענו הוא ירד מקבוצות הכי טובות וירד הדרגה לקבוצה פחות טובה, לא סתם שכרו הצטמצם לפחות מ-50%, הוא סיים קריירה בלידה שנייה. צירפנו מכתבים ממעסיקים מליגה שנייה שאמרו שגם בשבילם הוא לא היה טוב מבחינה תפקודית- שם הוא לא נתן את מה שרצו מקצועית ותפקודית. אף אחת מפגיעותיו היא לא פלאסטית אין פגיעה שהיא לא תפקודית לספורטאי מקצועי, מבקש להדגיש את חוו"ד של אורטופד הספורט ד"ר רשף – גם אם נשים בצד אם היה צריך לפרוש השאלה היא האם הצמצום היא עקב מיצבור הנכויות ואני סבור שהתשובה היא כן גדול וחד משמעי. לא צריך להיות מומחה לספורט כדי להבין שעם הפגיעות של התובע וכפי שמפורט בחוו"ד של ד"ר רשף נפגעו הזריזות המהירות התנועה המלאה באיברים שנפגעו והנחיתות ביחס לשחקנים אחרים. אני חושב באמת שאנחנו יצאנו מגדרנו להסביר לועדה שמתמלאים התנאים לתקנה 12 – האם הצמצום ההכנסה נובע מהצטברות מהפגיעות האורתופדיות של התובע. לאור האמור לעיל מבקש שהועדה תקבל את תביעתו של התובע ותאפשר לו לצרף נכויות."
לאחר מכן, רשמה הועדה את ממצאיה ומסקנותיה כדלקמן: "בהתאם לפס"ד הועדה עיניה בעיון חוזר בחומר הרפואי שהיה ברשות הועדה, להלן רשימת הפגימות שהתקבלו בגין נכויות: מדובר עם פגימות חוזרות באותו איבר השייך לגף תחתון ופגימה בגף עליון עם התפתחות תהליך זהומי שחייב פתיחתו. עם קביעת אחוזי נכות בגין צלקת ניתוחית בלבד ללא תעוד של הגבלה תפקודית בהפעלת גף עליון. הפגימות שהוזכרו בגפיים תחתונים באזור של מפרק הירך עם סימני קרע של שפה, עם פגיעה בשריר המצמיד הירך, המעיד עם המשך תיפקודי עם הפעלת כוח מלא תוך עסוקו במקצועו – 10 שנים לאחר הפציעה הראשונה באזור שפת המפרק הירך. כמו כן הפציעות המתמשכות לאחר תעוד של פציעה במפרק הירך באזור הברך, קרסול ימין ושריר מצמיד ימין, מצביעים על תיפקוד מלא לפי המיקצוע – ללא כל הגבלה. כמו כן לאחר טפול שקומי המשיך לעסוק במקצועו כשחקן ולכן הועדה סבורה שכל פגיעה בנפרד ומכלול הפגיעות לא מנעו מהתובע המשך עבודה במקצועו. הועדה משאירה את ההחלטה על כנה וסבורה שאין מקום לצרוף נכויות."
מעיון בפרוטוקול עולים מספר פגמים בהחלטת הועדה:
ראשית, קביעותיה של הועדה אינן ברורות, כאשר היא מציינת כי "הפציעות המתמשכות לאחר תעוד של פציעה במפרק הירך באזור הברך, קרסול ימין ושריר מצמיד ימין, מצביעים על תיפקוד מלא לפי המיקצוע – ללא כל הגבלה". לא ניתן להבין מאמירה זו כיצד הפציעות מלמדות על "תיפקוד מלא לפי המיקצוע" וגם לא ברור מדוע מכנה הועדה את הפציעות כ"מתמשכות", כאשר מרשימת הפציעות שהוצגה לעיל עולה כי כל פציעה הנה בחלק אחר של הגפיים התחתונות (מלבד הפציעה במרפק).
...
בענייננו, המערער ובא כוחו הופיעו בפני הוועדה, ודבריהם נרשמו כדלקמן: "לקוח - היום לא יכול לרוץ, לתפקד, כואב לי בפעילות שאני עושה וזה משפיע עליי היום. עורך הדין – חזרו בעקבות פס"ד, הוועדה התבקשה להתייחס על מנת שננסה לשכנע את הוועדה פעם נוספת לקשר סיבתי בין אופי מצטבר לנכויותיו שהן אורתופדיות כולן שבשתיים מהן הופעלה תקנה 15 לצמצום הכנסות. מדובר ב-6 תאונות בשתיים מהן הופעלה תקנה 15, להדגיש שאי כושר מלא, נכה נזקק ונכויות זמנית הגעתי לארבע שנים שלמות שהתובע בילה באי כושר במצטבר. כל הפגיעות תפקודיות ממדרגה ראשונה, רגליים, יד ימין שהיא הזורקת ולא סתם כמו שכבר טענו הוא ירד מקבוצות הכי טובות וירד הדרגה לקבוצה פחות טובה, לא סתם שכרו הצטמצם לפחות מ-50%, הוא סיים קריירה בלידה שנייה. צירפנו מכתבים ממעסיקים מליגה שנייה שאמרו שגם בשבילם הוא לא היה טוב מבחינה תפקודית- שם הוא לא נתן את מה שרצו מקצועית ותפקודית. אף אחת מפגיעותיו היא לא פלסטית אין פגיעה שהיא לא תפקודית לספורטאי מקצועי, מבקש להדגיש את חוו"ד של אורטופד הספורט ד"ר רשף – גם אם נשים בצד אם היה צריך לפרוש השאלה היא האם הצמצום היא עקב מצבור הנכויות ואני סבור שהתשובה היא כן גדול וחד משמעי. לא צריך להיות מומחה לספורט כדי להבין שעם הפגיעות של התובע וכפי שמפורט בחוו"ד של ד"ר רשף נפגעו הזריזות המהירות התנועה המלאה באיברים שנפגעו והנחיתות ביחס לשחקנים אחרים. אני חושב באמת שאנחנו יצאנו מגדרנו להסביר לוועדה שמתמלאים התנאים לתקנה 12 – האם הצמצום ההכנסה נובע מהצטברות מהפגיעות האורתופדיות של התובע. לאור האמור לעיל מבקש שהוועדה תקבל את תביעתו של התובע ותאפשר לו לצרף נכויות."
לאחר מכן, רשמה הוועדה את ממצאיה ומסקנותיה כדלקמן: "בהתאם לפס"ד הוועדה עיניה בעיון חוזר בחומר הרפואי שהיה ברשות הוועדה, להלן רשימת הפגימות שהתקבלו בגין נכויות: מדובר עם פגימות חוזרות באותו איבר השייך לגף תחתון ופגימה בגף עליון עם התפתחות תהליך זיהומי שחייב פתיחתו. עם קביעת אחוזי נכות בגין צלקת ניתוחית בלבד ללא תיעוד של הגבלה תפקודית בהפעלת גף עליון. הפגימות שהוזכרו בגפיים תחתונים באיזור של מפרק הירך עם סימני קרע של שפה, עם פגיעה בשריר המצמיד הירך, המעיד עם המשך תפקודי עם הפעלת כוח מלא תוך עיסוקו במקצועו – 10 שנים לאחר הפציעה הראשונה באיזור שפת המפרק הירך. כמו כן הפציעות המתמשכות לאחר תיעוד של פציעה במפרק הירך באיזור הברך, קרסול ימין ושריר מצמיד ימין, מצביעים על תפקוד מלא לפי המקצוע – ללא כל הגבלה. כמו כן לאחר טיפול שיקומי המשיך לעסוק במקצועו כשחקן ולכן הוועדה סבורה שכל פגיעה בנפרד ומכלול הפגיעות לא מנעו מהתובע המשך עבודה במקצועו. הוועדה משאירה את ההחלטה על כנה וסבורה שאין מקום לצירוף נכויות."
מעיון בפרוטוקול עולים מספר פגמים בהחלטת הוועדה:
ראשית, קביעותיה של הוועדה אינן ברורות, כאשר היא מציינת כי "הפציעות המתמשכות לאחר תיעוד של פציעה במפרק הירך באיזור הברך, קרסול ימין ושריר מצמיד ימין, מצביעים על תפקוד מלא לפי המקצוע – ללא כל הגבלה". לא ניתן להבין מאמירה זו כיצד הפציעות מלמדות על "תפקוד מלא לפי המקצוע" וגם לא ברור מדוע מכנה הוועדה את הפציעות כ"מתמשכות", כאשר מרשימת הפציעות שהוצגה לעיל עולה כי כל פציעה הינה בחלק אחר של הגפיים התחתונות (מלבד הפציעה במרפק).
סיכום
על בסיס האמור לעיל, הערעור מתקבל.
בפני הוועדה בהרכבה החדש לא יעמוד פסק דין זה ופסק הדין המחזיר, וכן לא יעמדו בפניה הפרוטוקולים של הוועדה לעררים נשוא תיק זה.
בנסיבות העניין, ישלם המשיב למערער שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ תוך 30 יום.
