מאחר שמכתבו של ד"ר אייכנבלט כולל מידע רפואי מהותי המתבסס על בדיקה קלינית של המערערת, ובשים לב לכך שפריט 37(7) לפריטי הליקוי, שעניינו "הגבלת תנועות בעמוד השידרה המותני", בוחן קיומה של הגבלת תנועות בצורה קלה, בינונית או קשה, אני סבור/ה כי מן הראוי היה להתייחס לאמור במכתב רפואי זה, ולהבהיר אם יש בו כדי לשנות את קביעתה של הועדה, שלפיה לא נותרה למערערת הגבלת תנועות בעמוד שדרה מותני.
...
מאחר שמכתבו של ד"ר אייכנבלט כולל מידע רפואי מהותי המתבסס על בדיקה קלינית של המערערת, ובשים לב לכך שפריט 37(7) לפריטי הליקוי, שעניינו "הגבלת תנועות בעמוד השדרה המותני", בוחן קיומה של הגבלת תנועות בצורה קלה, בינונית או קשה, אני סבור/ה כי מן הראוי היה להתייחס לאמור במכתב רפואי זה, ולהבהיר אם יש בו כדי לשנות את קביעתה של הוועדה, שלפיה לא נותרה למערערת הגבלת תנועות בעמוד שדרה מותני.
בדומה, אני סבור/ה כי היה על הוועדה להתייחס אף למסמך הפיזיותרפיה מיום 14.12.2015, הגם שככלל, לא מוטלת על הוועדה חובה להתייחס לכל מסמך מסוג זה שמוצג בפניה.
לאור האמור לעיל, הערעור מתקבל בחלקו.