מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הגבלת תנועות בצוואר בגין תאונת דרכים 20% נכות לצמיתות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לעמדת המומחה, מצבה הקליני של התובעת מתאים ל- 20% נכות צמיתה בגין הגבלה בינונית של תנועות עמוד שדרה צוארי .
עם זאת, מכיוון שקינן בגופה תהליך נווני עובר לתאונה אשר בא לידי ביטוי בכאבים ואף ידועות שתי תאונות דרכים שהובילו לפגיעה באיזור זה בעבר, יש לייחס רק 5% מהנכות הצמיתה לתאונה הנדונה.
בנסיבות אלה, בשים לב לקביעה בדבר הנכות הצמיתה שנגרמה לה עקב התאונה ובשים לב לגילה של התובעת ולעובדה שחלפו כשלוש שנים מאז התאונה, באופן המאפשר ללמוד מהעבר גם על העתיד, יש להעמיד את הפצוי בגין אובדן כושר הישתכרות על דרך האומדנה בשיעור 10,000 ₪, הכוללים גם רכיב של אובדן זכויות סוציאליות.
...
הנתבעת תשלם את הסכומים בהם חויבה בתוך 30 יום, ולא יישאו הצמדה וריבית כחוק.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

פרופ' תום הלל, שמונה כמומחה בתחום האורתופדי, קבע בחוות דעתו כי נכותה של המבקשת עומדת על 10% נכות, בגין הגבלה בתנועות הצואר וטינטון תוצאת חבלה במנגנון צליפת שוט.
בחלוף השנתיים קבע את נכותה הצמיתה על 20% בגין הפרעת היסתגלות מלווה בחרדה.
לאחר שסקר את הנתונים של גיל התובעת, תיפקודה עובר לתאונה ושיעור הנכויות שנקבעו על ידי המומחים שמונו, מצא בית המשפט קמא לדחות את הבקשה מן הנימוק הבא: "זה כשנתיים, מועברים מסרים מביהמ"ש המחוזי על כי שופטי מחוזי אינם אוהבים, בלשון המעטה, כשבימ"ש השלום מעביר אליהם תיקים להמשך טפול, לאור העומס הרב המוטל על שופטי המחוזי.
תקנה 21 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז – 1986 (להלן: "תקנות המומחים") קובעת: על הליכים לפי תקנות אלה יחולו הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, למעט פרק י"א בהן.
...
לסיכום, מקום שמוגשת בקשה לתיקון כתב התביעה, בעקבות המצאת חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט, ייעתר בית המשפט לבקשה שכן זו זכות קנויה של בעל הדין (בכפוף להסתייגות שנדונה בסעיף 15 שלעיל).
במקרים שעל פניו ברי כי מדובר בבקשה שאינה מוצדקת - בסמכות בית המשפט שלא להיעתר לבקשה.
שם נעתר בית המשפט קמא להעברת הדיון ובית המשפט המחוזי אישר העברה זו. לאור נתונים אלו מצאתי שאין מדובר בבקשה מופרכת או בלתי סבירה בעליל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

בפני בקשה של התובע, י.ג, יליד 1979, לאפשר לו להביא ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, אשר קבעה כי לא נותרה כל נכות רפואית בעקבות תאונת דרכים בעבודה, מיום 2.12.14.
מימצאי הבדיקה היו "רגישות במישוש בעמ"ש צווארי ושרירי הצואר והגבלה קלה בתנועות צואריות. אין חוסר נורולוגי בידיים. רגישות במישוש בעמ"ש מותני יותר L5-S1. מסוגל לשבת זקוף במיטה עם רגליים ישרות וידיים כימעט לקרוסליים. אין חוסר נורולוגי ברגליים. מסוגל לעמוד על קצות אצבעות ועקבים. בכפיפה בעמידה ידיים בקושי לברכיים." בסיום הוועדה ולאחר שהמומחה בדק את התובע וציין כי ישנה הגבלה קלה בתנועות הגב התחתון וכן ישנם ממצאים בבדיקות ההדמיה וכן בבדיקת EMG על כן קובע המומחה את הנכות בשיעור של 20% כזמנית לחצי שנה.
הועדה מצאה כי אין הגבלה בתנועות הצואר, בתנועות הגב התחתון נמצא כיפוף קדמי של 90°, כיפוף אחורי 20°, הטיות של 20° לכל צד וסיבובים של 15° לכל צד. הוועדה מציינת כי קיימת חולשה במיישרי כף הרגל משמאל ועל כן היא קובעת נכות אורתופדית זמנית של 10% למשך שנה בגין הגב התחתון (אין נכות בגין הצואר) ושולחת את התובע לבדיקה על ידי נורולוג, בתור פוסק, בשל חולשה בגפה התחתונה הימנית (למרות שהממצאים היו בכלל ברגל שמאל).
הוועדה מוצאת כי קיימת חולשה באקסטנציה של רגל שמאל ויש ירידה תחושתית באספקט הלטראלי של השוק השמאלי, הוועדה קובעת נכות צמיתה בשיעור 10% לפי פרט 32(1)(א)I לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן:- "תקנות הביטוח הלאומי").
ביום 2.1.18, מתכנסת הועדה, ללא נוכחות התובע, מתברר כי הוועדה הזמינה מעקב אחרי התובע והפעם היא מציינת, על סמך צפייה בסרטונים, כי:- "בהמשך לוועדה הקודמת, הוועדה צפתה בסרטוני הווידאו וקראה את מכתבה של עוה"ד. על פי סירטוני הווידאו יושב חופשי זמן ממושך ברכב, כלומר במצב גוף בכיפוף 90° גב לעומת רגליים, יוצא מהרכב באופן חופשי, הליכה חופשית למרחקים ללא צליעה, הליכה יציבה, לא משתמש במקל כלל. מדובר בתובע ללא הגבלת תנועה בגב התחתון, ללא סימני חולשה ברגליים על פי הליכה יציבה, ללא צליעה (מילה לא ברורה), הוועדה קובעת כי אין נכות נוירולוגית ומבטלת את 10% שנקבעה על ידי נוירוכירורג לא נותרה נכות אורתופדית. לסיכום – אין נכות בגין התאונה הנדונה". התובע הגיש ערר על קביעה זו, לערר צורף אישור רפואי מאת ד"ר בשוראי, אשר המליץ על נכות בשיעור 23.5% (10% בגין פגיעה עצבית ו-15% בגין מיגבלה בתנועות עמו"ש מותני).
...
ביום 2.1.18, מתכנסת הוועדה, ללא נוכחות התובע, מתברר כי הועדה הזמינה מעקב אחרי התובע והפעם היא מציינת, על סמך צפייה בסרטונים, כי:- "בהמשך לועדה הקודמת, הועדה צפתה בסרטוני הוידאו וקראה את מכתבה של עוה"ד. על פי סרטוני הוידאו יושב חופשי זמן ממושך ברכב, כלומר במצב גוף בכיפוף 90° גב לעומת רגליים, יוצא מהרכב באופן חופשי, הליכה חופשית למרחקים ללא צליעה, הליכה יציבה, לא משתמש במקל כלל. מדובר בתובע ללא הגבלת תנועה בגב התחתון, ללא סימני חולשה ברגליים על פי הליכה יציבה, ללא צליעה (מילה לא ברורה), הועדה קובעת כי אין נכות נוירולוגית ומבטלת את 10% שנקבעה על ידי נוירוכירורג לא נותרה נכות אורתופדית. לסיכום – אין נכות בגין התאונה הנדונה". התובע הגיש ערר על קביעה זו, לערר צורף אישור רפואי מאת ד"ר בשוראי, אשר המליץ על נכות בשיעור 23.5% (10% בגין פגיעה עצבית ו-15% בגין מגבלה בתנועות עמו"ש מותני).
ביום 11.12.19 ניתן פסק דין ע"י כב' השופט צבי פרנקל, ולפיו:- "עניינו של המערער יוחזר אל הועדה באותו הרכב על מנת להתייחס למכתבו של ד"ר בשוראי מיום 13.12.18 וכן לבדיקת ההדמיה אליה הוא מפנה, הוועדה תתייחס התייחסות עניינית ומנומקת לחוות דעתו של ד"ר בשוראי ולבדיקת MRI מיום 27.10.15." ביום 01.03.20 התכנסה הוועדה (באותו הרכב) מכח פסק הדין, הועדה לא בודקת את התובע אלא שומעת את דברי בא כוחו וקובעת:- "יש לציין שהיום התובע נכנס עם עו"ד ללא מקל הליכה וללא צליעה בתבנית תקינה. הליכה כזו נצפתה גם בקלטת המעקב. באשר ל MRI מדובר בממצאים קלים עם בלטים קטנים מינימליים. EMG בדיקות ההולכה היו תקינות ולא נמצא ביטוי לרדילוקופתיה בבדיקה הקלינית. לציין, שבמהלך הבדיקה הקודמת הועדה לא מצאה את הממצאים של ד"ר בשוראי המתארים נכות קשה, חולשה, לא נמצא דלדול שרירים ולסיכום הממצאים בועדה אינם תואמים לממצאים של דר' בשוראי וגם לא לתיאור שלו לקלטת המעקב". ועל כן הערר נדחה.
לאחר שעברתי על הבקשה, התגובה והתשובה מצאתי כי דין הבקשה להתקבל.
אומנם ישנו קושי בכך שהועדה מדרג ראשון הפנתה את התובע לפוסק בתחום הנוירולוגי ואז ביטלה את קביעתו, אולם יש לזכור כי בסופו של דבר הקביעה הינה של ועדה לערערים, שבה נכח נוירוכירורג.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

דיון ומסקנות הנכות הרפואית והתפקודית בעקבות הארוע שעברה התובעת בשנת 2009, וקודם לתאונה נשוא התביעה, נקבע לתובעת ע"י ועדה רפואית של המל"ל, ענף נפגעי עבודה, נכות נפשית בשיעור 20% צמיתה.
בתחום האורתופדי : נקבעה נכות צמיתה בשיעור 5% בגין הגבלה סיבובית "קלה מאוד" עמ"ש צוארי, כאשר המומחה ייחס מחצית – 2.5% נכות לתאונה, והיתר למצב קודם.
הנכות הרפואית האורתופדית שנקבעה בגין התאונה הנה בשיעור 2.5%, הגבלה קלה מאוד בתנועת עמ"ש צוארי, נכות מזערית אשר אין בה כדי ללמד על פגיעה ו/או נכות תפקודית.
משהוכח לבית המשפט כי הפרישה של התובעת מעבודה כמורה ויציאתה לגימלאות מוקדמות ממשרד החינוך, מבלי שחזרה לעבוד מאז, אינו תוצאה של הפגיעה והנכויות בגין תאונת הדרכים, אלא בשל נכויות שאינן קשורות בתאונה ובשילוב עם שחיקה מעבודה, לא זכאית התובעת לכל פיצוי בגין הפסד שכר מאז הפרישה מעבודה ועד היום.
...
בנסיבות אלה, סבור אני, כי בגין התקופה הסמוכה שלאחר התאונה נזקקה התובעת לסיוע ועזרה מוגברים של משפחתה, החורג מעזרה רגילה, המצדיקים פסיקת הוצאות עזרת זולת על דרך האומדנה בסכום גלובלי סך של 15,000 ₪.
כאשר לאלה מתווספת העובדה כי נרשם במסמך רפואי רשמי, רופאת המשפחה בקופת החולים בסמוך למועד התאונה, מפיה של התובעת, תחת תלונותיה כי היתה מעורבת בתאונת דרכים שארעה בחזרתה מהעבודה לביתה, סבור אני כי הנתבעת הרימה את נטל השכנוע והבאת הראיה להוכחת הטענה כי תאונת הדרכים הינה תאונת עבודה.
אשר על כן, הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך של 82,500 ₪ (במעוגל) בתוספת שכ"ט עו"ד כדין ואגרה כפי ששולמה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

הנכות הרפואית בתחום האורתופדיה, נקבעה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 10%, בגין מיגבלה בתנועות הצואר.
בתחום הפסיכיאטריה, נקבעה לתובע נכות זמנית בשיעור של 20%, למשך 3 שנים ונכות צמיתה בשיעור של 5%.
המסקנה הנובעת מהאמור לעיל היא שלתובע לא נגרמה נכות צמיתה בתחום אא"ג. הפסדי שכר בעבר התובע נפגע בעת שהיה כבן 21 שנים, שנה לאחר שיחרורו מצה"ל. בעת התאונה עבד כסדרן בחנות "Duty Free" בשדה התעופה.
לפיכך, מתבקשת המסקנה שלא הוכחו הפסדי שכר בעבר ואין מקום לפצות בראש נזק זה. הפסדי הישתכרות לעתיד בהיתחשב בשכרו של התובע בחודש יולי 2020, הקרוב לשכר הממוצע, בגילו הצעיר של התובע בעת התאונה, אשר היה צעיר בראשית דרכו, שניפגע בטרם גיבש מסלול מקצועי מוגדר (ע"א 100064/02 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' אבו חנא פ"ד ס(3)13,32), בשנים הרבות שחלפו מאז התאונה, ביכולותיו הגבוהות ובכישרונו הרב, ולנוכח המגמה שלא לסטות מהשכר הממוצע במשק, לגבי קטינים וצעירים אלא במקרים חריגים, יועמד בסיס השכר לעתיד כבסיס השכר הממוצע, שכר נטו של כ-11,000 ש"ח (ראו והשוו: רע"א 7490/11 פחרי נ' חאג' (28.12.11); ע"א 459/15 קרנית קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים נ' פלונית (08.08.19)).
...
לפיכך, מתבקשת המסקנה שלא הוכחו הפסדי שכר בעבר ואין מקום לפצות בראש נזק זה. הפסדי השתכרות לעתיד בהתחשב בשכרו של התובע בחודש יולי 2020, הקרוב לשכר הממוצע, בגילו הצעיר של התובע בעת התאונה, אשר היה צעיר בראשית דרכו, שנפגע בטרם גיבש מסלול מקצועי מוגדר (ע"א 100064/02 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' אבו חנא פ"ד ס(3)13,32), בשנים הרבות שחלפו מאז התאונה, ביכולותיו הגבוהות ובכישרונו הרב, ולנוכח המגמה שלא לסטות מהשכר הממוצע במשק, לגבי קטינים וצעירים אלא במקרים חריגים, יועמד בסיס השכר לעתיד כבסיס השכר הממוצע, שכר נטו של כ-11,000 ש"ח (ראו והשוו: רע"א 7490/11 פחרי נ' חאג' (28.12.11); ע"א 459/15 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' פלונית (08.08.19)).
מסקנה זו מתבקשת לנוכח העובדה ששכרו של התובע השביח מאז התאונה, לנוכח העובדה שחרף העובדה שעסקינן בנכות אורתופדית, התובע עובד בעבודה פיזית ושכרו משביח כאמור ולנוכח העובדה שהנכות הפסיכיאטרית היא בשיעור נמוך ואין בה כדי להשפיע מהותית על תפקודו של התובע.
סוף דבר התובע זכאי לפיצוי כדלקמן: סך של 300,000 ₪, בגין הפסדי השתכרות לעתיד.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו