הגבלת סכומים בתובענה ייצוגית

(בבקשה לאישור תובענה ייצוגית של המבקש 2 לגבי המשיבה 2) עניינה של הבקשה לאשר את התובענה שבכותרת כתובענה ייצוגית (להלן: "בקשת האישור") הוא בטענת המבקש כי המשיבה 2 (להלן: "המשיבה" או "אגיאן") אינה פועלת בהתאם להוראות סעיפים 14ג(ג)(2) ו-14ה(ב)(1) לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"), ובמקרים בהם בוטלו כרטיסי טיסה שנרכשו מהמשיבה והתקיימו התנאים של סעיפים אלה (להלן: "ביטול מזכה"), אינה מחזירה את הסכומים אותם היו זכאים לקבל מבטלי הכרטיסים בהתאם לחוק הנ"ל. רקע ביום 10.8.16 רכש המבקש באתר האנטרנט של המשיבה כרטיס לטיסה הלוך וחזור, שהייתה אמורה לצאת ביום 5.9.16 מנתב"ג ללרנקה, בתמורה לסך של 162.51 יורו.

השאלות המתעוררות בבקשת האישור השאלות המרכזיות העומדות לדיון הן אלה: לגבי רכישת כרטיסי טיסה באתר המשיבה על ידי צרכן ישראלי האם עסקינן ב"עסקת מכר מרחוק" באופן המאפשר החלת סעיף 14ג(ג) הנ"ל לחוק הגנת הצרכן, שעניינו בהשבת התמורה בבטול הכרטיס כשמדובר ב"עסקת מכר מרחוק"? האם חוק הגנת הצרכן חל על העסקה הנזכרת לעיל, ובמיוחד הסעיפים שבו העוסקים בזכות החרטה המוענקת לפיו לצרכן, אשר מאפשרת לו במקרים מסוימים לבטל עסקה לקבלת שירות, תוך פרקי הזמן הקבועים בחוק הנ"ל, ותוך הגבלת הסכום שהעוסק יכול לגבות ממנו במקרה זה (סעיפים 14ג(ג)(2) ו-14ה(ב)(1) לחוק הגנת הצרכן), בבחינת ביטול מזכה? לגבי רכישת כרטיסי טיסה לטיסות המשיבה בסוכנויות נסיעות בישראל ככל שהסוכנויות אינן משיבות ללקוחות הזכאים את סכומי ההחזר המגיעים להם, האם המשיבה אחראית לתשלום סכומים אלה? האם עמד המבקש ברף הראייתי הנידרש להוכיח כי סוכנויות הנסיעות אינן משיבות במקרה של ביטול את הסכומים המגיעים ללקוחות הזכאים להחזר לפי סעיפי חוק הגנת הצרכן שנזכרו לעיל? העידר מחלוקת בין הצדדים אין מחלוקת בין הצדדים בשני הנושאים הבאים: המשיבה אכן אינה פועלת לפי חוק הגנת הצרכן ואינה משיבה ללקוחותיה שרכשו כרטיסים באתר המשיבה את הסכומים המגיעים להם לפי חוק הגנת הצרכן (במקרה של ביטול מזכה), שכן לטענתה אין תחולה לחוק הגנת הצרכן לגבי כרטיסים שנרכשו באתר המשיבה.

...

לטענת המבקש, ראוי להיעתר לבקשה משום שהמשיבה לא הוכיחה כי שינתה את התנהלותה מאז שהוגשה בקשת האישור.

לפיכך, יש להיעתר למבוקש על ידי המבקש ולהרחיב את הגדרת הקבוצה באופן שתחול גם על מי שרכשו כרטיסי טיסה באתר המשיבה לאחר הגשת בקשת האישור ועד מועד מתן החלטה זו. הרחבה זו מתבקשת ומובנת מאליה, ונועדה למנוע צורך בהגשת בקשת אישור נוספת לגבי התקופה שלאחר הגשת בקשת האישור.

הגדרתה המתוקנת של הקבוצה, בהתייחס למשיבה, תהיה, אפוא, כדלקמן (הגדרה זהה לזו שנקבעה בהחלטת האישור בעניין הבר): "כל הצרכנים אשר בשבע השנים שקדמו למועד הגשת בקשה זו ולאחריה, עד מתן החלטה זו בבקשת האישור, ביטלו טיסה שהזמינו בישראל באמצעות אתר המשיבה מישראל ו/או אליה, בתקופה הקבועה בסעיפים 14ג(ג) ו-14ג(ד)(2) לחוק הגנת הצרכן, והמשיבה גבתה מהם דמי ביטול העולים על דמי הביטול המקסימאליים הקבועים בחוק הגנת הצרכן (5% ממחיר העסקה או 100 ₪, לפי הנמוך מביניהם)". סיכום מהטעמים שפורטו לעיל אני מאשר את בקשת האישור, בהתאם למפורט להלן: חברי הקבוצה: "כל הצרכנים אשר בשבע השנים שקדמו למועד הגשת בקשה זו ולאחריה, עד מתן החלטה זו בבקשת האישור, ביטלו טיסה שהזמינו בישראל באמצעות אתר המשיבה מישראל ו/או אליה, בתקופה הקבועה בסעיפים 14ג(ג) ו-14ג(ד)(2) לחוק הגנת הצרכן, והמשיבה גבתה מהם דמי ביטול העולים על דמי הביטול המקסימאליים הקבועים בחוק הגנת הצרכן (5% ממחיר העסקה או 100 ₪, לפי הנמוך מביניהם)". התובע המייצג ובא כוחו: כמפורט בכותרת החלטה זו. עילות התביעה בגינן מאושרת התובענה כייצוגית: הפרת סעיף 14ה(ב) לחוק הגנת הצרכן.

עמדת הגורמים המקצועיים: נטען, כי בתיקון תקנות האגרות, משנת 2018, הוספו הוראות הנוגעות לתשלום אגרה בהגשת תובענה ייצוגית וכי הסדר תשלום אגרה בתובענה ייצוגית שאינו רשות מעוגן בתקנה 7א(א) לתקנות ולפיו סכום האגרה קבוע בתקנות, לפי העניין, והוא משולם בשני שיעורים.

זאת הן לאור גובה הפצוי העומד על השבת תשלום פרמיה בגין חודש אחד (שעה שבמחלוקת עמד תשלום בגין חודשיים) והן בהנתן שמדובר בהטבה הנתנת באופן אוטומאטי, ללא כל התניה או מיגבלה כלשהיא, במועד החיוב הראשון של כל חבר קבוצה ובאמצעות אמצעי התשלום דרכו שילם המבוטח למשיבה עבור הפוליסה.

...

סוף דבר; לאור האמור לעיל, מצאתי לאשר את הסדר הפשרה וליתן לו תוקף של פסק דין.

אני מורה על פרסום הודעה לציבור בהתאם להוראות סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות תוך 7 ימים ממועד פסק דין זה, בשני עיתונים יומיים בשפה העברית בעלי תפוצה רחבה, כאשר המשיבה תישא בעלות פרסום המודעה.

המשיבה תשלם למבקש גמול כולל בסך 23,500 ₪ בתוספת מע"מ וכן שכר טרחה כולל לבא הכוח המייצג בסך 47,000 ₪ בתוספת מע"מ וכנגד המצאת חשבונית מס כדין.

גם מר שקדי אישר בחקירתו הנגדית כי עד לשנת 2016, אז הוגבל כאמור הסיכון לסכום מסוים, נפל הסיכון של אי פרעון ההלוואה על כתפיה של מימון ישיר (פרוטוקול 5.1.2020, בעמוד 176, שורות 18-20).

בהתאם לסעיף 9(ב) לחוק, רשאי בית המשפט "לצוות על השבה של כל סכום שקבל המלווה מן הלווה שלא בהתאם להוראות חוק זה". משכך, יש לאשר את הבקשה להגשת תביעה ייצוגית בעילה זו. כפי שהובהר לעיל, הגדרת הקבוצה (האם היא כוללת גם את הלווים בהלוואות מאז שנת 2016 ואילך) תיעשה במסגרת הדיון בתובענה לגופה.

...

בית משפט קמא התייחס גם לטענת המערערים לפיה חזקה שלאומי קארד מקיימת את הוראות ניהול הבנקאי התקין (נב"ת) 359 החלות עליה, ובהתאם להן – כי היא אינה משלמת למימון ישיר עבור הפניית לקוחות אליה; ולמסקנה המתחייבת מכך לגישת המערערים, לפיה מימון ישיר היא המלווה.

משכך, בהתאם לפסיקה שאוזכרה לעיל, די בכך בשלב זה כדי להיעתר לבקשת האישור.

לאור כל האמור; אציע לחברותיי לקבל את הערעור ולאשר את הבקשה לניהול תביעה ייצוגית בעילות ובסעדים שצוינו לעיל.

משהגעתי למסקנה לפיה יש לקבל את הערעור, דין הערעור שכנגד, העוסק בדרישתה של מימון ישיר לפסיקת הוצאות לטובתה – להידחות.

וכן " זה עיקרו של ענין גינר: ביום 12.1.2012 אושר הסדר פשרה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שבה נטען כי המשיבה נהגה למכור ללקוחותיה כרטיסי טיסה שנשאו מועדי טיסה כוזבים, בעוד שמועדי הטיסות הנכונים היו ידועים לה עובר למכירת הכרטיסים." עוד נכתב בפסקי הדין לעיל כי הדבר נעשה בנגוד לתקנה 18(ב) בתקנות רשוי שירותי התעופה (טיסות שכר), תשמ"ב – 1982 ("התקנות") לפיה אין לפרסם כל פירסום בדבר טיסת שכר שחברה עומדת לבצע, אלא אם הפירסום הוא אמת.

לאור היתנהלות הנתבעת 3/המקבל לפיה הנה נמנעת מלהנפיק כרטיסי טיסה למרות מכירת מקומות הטיסה וכאשר ההערה בדבר אישור רשות שדות התעופה אינה צמודה לעיסקה וצוינה רק במכתב הביטול מיום 16.3.22 כי יש מקום לאפשר לתובע לבחור האם ללכת במסלול החוזי והנזיקי ללא הגבלת סכום אולם עם הצורך להוכיח את נזקיו או לראות בסיטואציה כאילו הונפק כרטיס ולפעול במסגרת חוק שירותי תעופה בסכומים הנקובים שם, מבלי הצורך להוכיח את נזקיו.

...

למעשה המקבל ממשיך בסורו ובהטעיית הצרכנים בפרסום ובמכירה של מקומות טיסה והפעם ללא הנפקת כרטיסי טיסה, כדי לחמוק מתחולת החוק ואת זה אין לאפשר.

הנתבעת 1 משמשת כסוכנות נסיעות ולא מצאתי פגם בהתנהלותה לפיכך התביעה כנגד נדחית.

הנתבעת 2 הודיעה מבעוד מועד כי לא מפעילה טיסות לדובאי לפיכך התביעה כלפיה נדחית.

השלכת הפטור מאגרה: לטעמי, בעובדה שהליך זה לא דרש מן התובע-המבקש תשלום אגרת בית משפט יש כדי להביא טעם נוסף לשקול פסיקת גמול: בשונה מתובענות ייצוגיות אחרות שבהן למצער האגרה מהוה חסם מסוים ומצריכה "מחיר" כלשהוא מצד המבקש, הרי שבהליכים שאינם דורשים אגרה עלול להווצר מצב אנומלי המעודד הגשת עשרות תביעות, ואולי מאות, בלא גבול והגבלה, במקרים רבים – חלף פנייה פשוטה, ובמקרים רבים – ללא תועלת משמעותית לקבוצה.

סך זה מאזן לטעמי נכונה, מצד אחד, את האנטרס הצבורי בהותרת האפשרות לתובענה ייצוגית נגישה, זמינה ומשתלמת, ועל כן יעילה, ומצד שני – לא יביא להאמרת התגמול לסכומים מופרזים, שיהיה בהם משום סנקציית יתר על בעלי עסקים.

...

תוצאה והוראות נוכח אלה אני מורה כדלקמן: הסדר ההסתלקות מאושר, כמפורט בסעיף 3.4-3.1 לעיל.