התובע ביקש להציג מספר שאלות הבהרה למומחה (ר' החלטות מיום 10.1.22 ומיום 15.2.22).
האם תסכים שבבדיקת ד"ר גופמן רופא אורטופד מיום 16.1.20 אובחן כי לתובע "צליעה בהליכה, רגישות במישוש שרירים פראורטברליים", הגבלה בתנועות גב מותני, רגישות במישוש מעל חוליות, סימני גירוי שורש דו צדדי, SLR 60 מעלות, LASSEG = דו צדדי יותר מימין" לאורם הופנה הנפגע למרפאת כאב לצורך קבלת זריקת בלוק בהרדמה אזורית?
ת: בהחלט שמה שכתבתם הוא נכון.
...
עוד נטען כי המומחה התעלם מהתיעוד הרפואי בדבר תקופת אי הכושר וגם לא נימק את החלטתו בנושא זה.
הנתבע מבקש לדחות את התביעה, על יסוד חוות דעתו של המומחה, והוסיף כי אין בסיכומי התובע טענה לפסילת חוות דעת זו.
לאחר ששבתי וקראתי את חוות דעתו של ד"ר ששון ז"ל, המומחה היועץ הרפואי מטעם בית הדין, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את התביעה בהתייחס לתקופת אי כושר בת 17 ימים כתוצאה מאירוע הנפילה, אך יש לדחות את התביעה בכל הנוגע לתלונות התובע בנושא כאבי גב מותני והקרנות לגפיים.
על כן יש לדחות את התביעה, בכל הנוגע לתלונות התובע הנובעות מהמחלה הדיסקופטית.
למרות האמור לעיל, אין משמעות הדבר כי דין התביעה להידחות כליל, שכן גם המומחה היה ער לכך שהתובע אכן נפגע ביום 23.12.19, כי נפל וכי סבל מחבלה יבשה.
סוף דבר – התביעה מתקבלת באופן חלקי, כמפורט בסעיף 6 לפסק הדין.