הגבלת חשבון בנק בשל דרישה צד ג

כפי שסוכם בפס"ד עש"א (שלום פ"ת) 20645-01-17 ראני מרעב נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ: "עצם העובדה שהמשיב נהג לכבד שיקים, שהוצגו לפרעון בחשבון, חרף החריגה שנוצרה בחשבון עקב כך אין בה כדי להקנות למערער יסוד סביר להניח, כי על המשיב הייתה מוטלת חובה לפרוע את השיקים נשוא העירעור". כותב השופט י' עמית במאמריו "חוק שיקים ללא כסוי, התשמ"א- 1981": "להוכחת שינוי של הסכם האשראי שבכתב נידרש דפוס היתנהגות מתמשך בין הבנק ללקוח – להבדיל מהתנהגויות אקראיות". יחד עם זאת, ביחס למקרים בהם הבנק משנה את מסגרת האשראי תכופות, ציין השופט י' עמית במאמריו לעיל כי: " "שינוי מדיניות" של הבנק כלפי הלקוח ללא הודעה מראש, 'זיג-זג' בהתנהלותו של הבנק – כאשר מסגרת האשראי משתנה חדשות לבקרים, והבנק אינו עיקבי בסירובו – כל אלה הם מתכון בטוח לשרירות ואי-הבנות, ועל בית-המשפט ליתן משקל להיתנהגות מעין זו".

במקרים מסוימים ניתן בפסיקה משקל לכך שלמערער לא הייתה שליטה על הפקדת המחאות על ידי צדדים שלישיים, כפי שסיכם בית המשפט בעש"א 31602-04-18 גיזהלאו טסמה ואח' נ' בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ: "לא אחת נשמעו קולות הקוראים, במקרים מתאימים, בין על דרך של פרשנות רשימת עילות הביטול כרשימה שאינה סגורה, ובין על דרך של פרשנות מרחיבה לעילות הביטול הקיימות, לאפשר אף גריעתו של שיק שסורב עקב הסתמכות הלקוח על מעשה או מחדל של צד ג', בנסיבות המתאימות". דברים בהקשר זה הובאו במאמריו של כבוד השופט עמית הנ"ל: "לדעתנו, בנסיבות מיוחדות ניתן להכיר במחדל או במעשה של צד ג׳ ככזה, היוצר את היסוד הסביר של בעל החשבון. פרשנות מרחיבה זו, יש בה כדי ליפתור מקרים ״קשים״, שבהם נקלע בעל החשבון להגבלה שלא בטובתו או בנסיבות, שלא יכול היה לצפותן או לשלוט עליהן. לפרשנות המוצעת על־ ידינו יש תימוכין גם בפסיקה... למעשה, אין כימעט גבול לטעויות העלולות להתרחש, הן מצד הבנק והן מצד הלקוח, אשר בעטיין מסרב הבנק לכבד שיק של הלקוח, ללא הצדקה של ממש. ואפילו ישנה הצדקה לאי-כיבוד שיק מסויים, הרי רבים המקרים בהם אין בכך כדי לבסס עניינית הסקת מסקנה בדבר אי-אמינותו הכלכלית של מחבר ההמחאה" לעניין נטילה בחשבון של שקולי צדק, קבעה הפסיקה כי עילות הביטול הקבועות בחוק אינן מהוות רשימה סגורה, וכי ניתן, בנסיבות חריגות, משיקולים של צדק, לבטל את הבאתו של שיק במניין שיקים שסורבו [רא' גם למשל בבש"א (ירושלים) 7001/03 חיון יעקב נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, [פורסם בנבו] (9/2/04) וכן אצל עמית, שם, בעמודים 471 ו - 475 והאסמכתאות שם].

...

גם הטענה כי סכום המחאה מס' 12 זניח, דינה להידחות.

משכך, דין הערעור להידחות בנוגע להמחאות מספר 12 ו-13.

סיכומו של דבר, אני מורה על ביטול הבאת המחאות מס' 2, 7, 8, ו-9 במניין ההמחאות שסורבו למערערת.

היסוד השלישי - תנאי חוזה גרועים: על מנת שתשתכלל עילת העושק, לא די במצוקתו של העשוק ובמודעות העושק אל אותה מצוקה אלא נידרש תנאי נוסף - אובייקטיבי-חצוני - לפיו תנאי החוזה שנכרת היו "גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל". נוסף על היסודות, כפי שנסקרו לעיל, נידרש קיומו של קשר סיבתי בין ההיתקשרות בחוזה לבין ניצול המצוקה, קרי עילת העושק מתגבשת אך ורק מקום בו ההיתקשרות לא הייתה קמה אילמלא ניצול המצוקה, החולשה, או חוסר הניסיון (ראו: ע"א 719/78, בעמ' 679)).

מאחר וחלקה הארי של התביעה מבוסס על העילה השטרית, הרי שמתקיימת בעניינינו חזקת התמורה והתובעת אינה נידרשת להציג ראיות בעיניין זה. לכן, ככל שסברה הנתבעת כי החשבוניות נידרשות לצורך הוכחת טענותיה, הרי שהייתה יכולה לפנות לתובעת בדרישה מתאימה במסגרת ההליכים המקדמיים - דרישה שככל שהייתה נדחית, היה בכך כדי לתמוך בטענה כי הקבלות מעולם לא הופקו.

לתביעה זו שלשה ראשים: אי השבת הלוואה בסך של 3,000 ₪, תשלום חוב בסך של 8,540 ₪ ותביעה לתשלום סך של 16,443 ₪ בגין 15 המחאות שחלקן הוסבו וחוללו וחלקן אינו צפוי להפרע בשל הגבלת חשבון הבנק של הנתבעת.

כביטחון להתחייבות הנתבעת לפרעון ההלוואה, היא מסרה לתובעת המחאה בסך של 3,000 ₪, המשוכה לפקודת הנתבעת מחשבון הבנק המתנהל על שם צד ג'.

...

לאור האמור, דין דרישת התובעת לתשלום רכיב זה של התביעה להידחות.

סוף דבר: ההתנגדות לביצוע ההמחאות אשר הוגשה במסגרת ת"ט 60369-01-18, 57491-04-18, 32275-06-18 ו-18016-03-18 נדחית והתובעת רשאית להמשיך בהליכי ביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

בנוסף, הנתבעת תשלם לתובעת סך של 11,540 ₪ במסגרת תא"מ 68275-02-19.

המבקשת הגישה ערעור על הגבלת חשבון הבנק שלה אצל המשיב, לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כסוי, התשמ"א-1981.

המשיב הבהיר למבקשת, כי היתרה בחשבון צריכה להספיק לכסוי השיקים ביום פרעון השיקים ולא לאחר מכן, וכי שיקים של צדדי ג' המופקדים בחשבון לא מהוים כסוי לחיובים, אלא לאחר כיבודם המוחלט.

מכל מקום, הבנק איננו מחויב להקצות מסגרת אשראי כנגד שיקים עתידיים של צדדי ג', אלא רשאי לעשות כן, בהיקפים כלשהם, לפי שיקול דעתו והערכתו של הסיכוי שהשיקים ייפרעו.

בהערכה של העלויות שנדרשו לצורך ניהול ההליך, בהיתחשב עם מורכבות ההליכים בתיק, הקף וכמות כתבי הטענות והמסמכים, הדיון שהתקיים על אף קיום עילה לדחיית הבקשה על הסף והתנהלות המבקשת, אני מחייב את המבקשת לשלם למשיב הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪, בתוך 30 יום מהיום.

...

בית המשפט העליון שב ועמד על הגישה הנוקשה, אשר צריכה להנחות את בתי המשפט בעניין זה, כחלק מן ההתמודדות עם הבעיה של פיזור שיקים ללא כיסוי, הפוגע באינטרס הציבור שלא לקבל שיקים מסוג זה. ראה רע"א 7026/07 משתלות יהל בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (12/11/07), פסקה 7: "בית משפט זה עמד על הגישה הנוקשה אשר צריכה להנחות את בתי המשפט בעת דיון בנושא שיקים בלא כיסוי, וזאת כחלק מן ההתמודדות עם הבעיה של פיזור שיקים ללא כיסוי, הפוגעת, כאמור באינטרס הציבור שלא לקבל שיקים מסוג זה." סיכומו של דבר, הערעור נדחה.

בהערכה של העלויות שנדרשו לצורך ניהול ההליך, בהתחשב עם מורכבות ההליכים בתיק, היקף וכמות כתבי הטענות והמסמכים, הדיון שהתקיים על אף קיום עילה לדחיית הבקשה על הסף והתנהלות המבקשת, אני מחייב את המבקשת לשלם למשיב הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪, בתוך 30 יום מהיום.

6.3 עוד הוסיף מר בכרי כי הוא נערך לסגירת החשבון ופתח חשבון חלופי בבנק המזרחי ואסף מעל 90% מהשיקים שהמערערת מסרה לכיבוד בבנק המשיב, אך לא עלה בידו לאסוף את כל השיקים שבחלקם הועבר לצד ג' ולצד ד'.

כן הוסיפה המערערת בטיעוניה המשפטיים שהיא לא נדרשה להפקיד כספים בחשבון כנדרש עפ"י סעיף 7(א) לחוק שיקים ללא כסוי וכי מטעמים אלו ובשל הסכמה בין המערערת לבין נציגי הבנק שהשיקים יכובדו, היה על הבנק לכבדם ויש בכך להוות טעם לגריעת ממניין השיקים בגינם הוגבל החשבון.

...

טענה זו אין בידי לקבל.

טענות כלליות של המערערת לעניין חובת הבנק לאפשר לה חריגה ואי מסירת הודעה בדבר צורך בהפקדה; עיינתי עיון יסודי בתצהיר נציג המערערת והגעתי לכלל מסקנה שהטיעונים שנטענו בו, נטענו בחלקם באופן סתמי ביותר ובחלקם בחוסר רלוונטיות לשיקים נשוא הערעור.

מכל האמור, לא מצאתי כי המערערת הוכיחה את טענותיה לעניין שני השיקים ועל כן, אני דוחה את הערעור.

טענות הצדדים בכתב התביעה הלאקוני שכולל שמונה שורות, טוען התובע שמסר את רכבו לצורך תיקון ניזקי תאונה לנתבעת 1 (להלן: "המוסך") ונידרש להפקיד בידי הנציגה המחאות מעותדות ליום 7/6/22 על סכום עלות התיקון.

התובע לא הציג כל פנייה לבנק לצורך קבלת הלוואה או משכנתא לצורך רכישת דירה או לצורך לאישור חריגה בחשבון ולא הציג כל ראיה המלמדת על סרוב הבנק להענות לבקשותיו עקב החזרת שתי המחאות על אף שראיות מסוג זה ניתנות להצגה בנקל והתובע אף ציין בעצמו שיכול היה להציגן באמצעות האפליקציה של הבנק.

יתירה מזו, במהלך חקירתו את אחת הנציגות, ציין שמעולם לא טען שהוא מוגבל בבנק (עמ' 3 ש' 24) בנגוד לטענתו המפורשת בכתב התביעה שנגרמו לו "הגבלות בחשבון" – סתירה שפוגמת קשות באמינות התובע ככלל ובנקודה זו בפרט .

בנגוד לגירסת נציגי המוסך והסוכנות שהסבירו שאין ביכולתם להתחייב בשם חברת הביטוח שהכספים ישולמו בתוך שלשה חודשים, קל וחומר מקום בו מדובר בתביעה נגד צד ג' שיכול להכחיש אחריות ושכל שנאמר לתובע שזהו פרק הזמן הרגיל והצפוי לקבלת הכספים, אשר הייתה הגיונית לחלוטין, הרי שגירסת התובע ששני הנציגים התחייבו בפניו בשם חברת הביטוח שהכספים ישולמו בתוך תשעים יום אינה סבירה ואינה מתיישבת עם שום הגיוני כלכלי–מסחרי.

...

לאור האמור, דין התביעה נגד המוסך וסוכנות הביטוח להידחות.

לאור האמור, דין התביעה נגד היבואן להידחות בהיעדר עילה ובהיעדר יריבות.

סוף דבר, התביעה נדחית.