הגבלת גישה לפורנוגרפיה באינטרנט עקב הגנה על קטינים

בהמלצת היחידה לפיקוח על עברייני מין נאמר, בין היתר, כי: "איסור היתחברות לקטינות בכל אמצעי לרבות באמצעות מחשב דרך אתרי צ'ט, איסור עבודה עם קטינות, מיגבלה ביחס לפורנוגרפיה לאור היותו מוצף מינית סביב גלישה באתרי סקס או אתרים בעלי תוכן מיני כפי שהעיד הנידון [העורר] בעצמו, שת"פ עם קצין הפיקוח הינם תנאים מידתיים שאין בהם ממש כדי לפגוע באורחותיו, באשר לעבודה יובהר כי נוכח רמת המסוכנות הגבולית מופעל שיקול דעת מטעם יחידת הפיקוח ביחס למקום העבודה כך שרק מקומות בהם ניכרת סכנה ישללו". ביום 13.9.2016, היתקיים בבית המשפט המחוזי דיון שני בבקשת המשיבה להוצאת צו פקוח ומעקב בעיניינו של העורר.

בדיון שנערך בפניי, ביום 1.11.2016, חזר בא כוחו של המבקש, עו"ד חי הבר, על עקרי טענותיו כפי שהועלו בכתב הערר, והדגיש כי "מה שפוגע באיכות החיים" של העורר, נעוץ בביקוריו המתוכננים של קצין הפיקוח בביתו, וכן "הצורך בגישה באשר לחסמים שקיימים לגבי תכנים מסוימים באנטרנט". עו"ד הבר עידכן במהלך הדיון, כי בשעות הבוקר מבצע העורר את עבודות השרות שהושתו עליו, ובשעות אחר הצהריים הוא עובד בחנות לכלי כתיבה, אשר שייכת לאחיו.

עו"ד הבר טען, כי העורר "מסתובב ללא פקוח" מזה כ-3 שנים, ואילו "המדינה נימצאת במצב סטאטי ומתעקשת על דברים כאשר המצע והתשתית שונים". עו"ד תומר סגלוביץ', אשר טען מטעם המשיבה, הפנה את תשומת הלב לחומרתו של כתב האישום שהוגש כנגד העורר, וציין כי העונש שהושת עליו הנו, בסופו של יום, "עונש חריג ביחס למעשים שנעשו". עו"ד סגלוביץ' הדגיש, כי העורר מצוי כעת במהלכו של הליך שקומי, ברם "אי אפשר לומר כי הבעיה נפתרה ואין צורך לפקח עליו". אשר למקום עבודתו של העורר, טען עו"ד סגלוביץ' כי "החנות היא של אחי העורר", ומשכך "התנאים יכולים להיות מיושמים יחסית בקלות". דיון והכרעה חוק ההגנה על הציבור מפני עברייני מין, אשר ניכנס לתוקפו ביום 1.1.2006, מצטרף לשורה ארוכה של דברי חקיקה אשר מסדירים את נושא הטיפול בעברייני מין, במהלכו ובסיומו של ההליך הפלילי בעיניינם (ראו, למשל: חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א-2001; חוק מיגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"א-2004).

...

סבורני, כי מכלול נסיבות המקרה דנן מחייב שלא לשים מכשול בפני עיוור, ושלא להעמיד את העורר, בעיצומו של הליך טיפולי שהלה עובר, בפני סיטואציה שגרמה לו לנהוג בעבר, כפי שנהג.

לאור האמור, הערר נדחה.

באשר לקטינות בנות מישפחה, תותר השהיה בנוכחות צמודה של בגיר נוסף המודע לעבירות ולמגבלה זו. איסור על החזקת מחשב נייד.

ביום 25.2.2015, החזיק העורר מכשיר טלפון חכם, המאפשר תיקשורת אינטרנט, וכן החזיק מחשב עם גישה לאינטרנט ללא חסם לאתרים פורנוגראפיים וצ'אט, ובו כניסת USB פעיל.

הודעה מטעם העורר ותגובת המשיבה ביום 28.3.2017, הגיש העורר הודעה "לעניין טלפונים 'חכמים' ואפשרות חסימתם לפעילות אסורה". נימסר בהודעה, כי מבירור שנערך אל מול חברות סלולאר שונות, ואל מול חברות "יישומי תוכנה" (אפליקציות), עולה כי קיימת אפשרות טכנית ל"גלישה בטוחה וחכמה באנטרנט", ללא חשיפה לפורנוגרפיה, אלימות, סמים ופדופיליה.

על עיקרון המידתיות וההתאמה למטרה, שהיא הגנה על הציבור מפני עברייני המין, ניתן ללמוד גם מסעיף 13(ב) לחוק ההגנה, שבו נקבע כי בית המשפט רשאי לכלול תנאים שונים בצו הפיקוח, "אם סבר שקיים קשר בין המיגבלה הקבועה בתנאים לבין הסיכון הנשקף מעבריין המין לבצע עבירת מין נוספת". באופן דומה, נקבע בסעיף 18(א) לחוק ההגנה, כי קצין הפיקוח יפעיל את סמכויותיו בהתאם לחוק "כדי למנוע ביצוע עבירת מין נוספת", ובסעיף 18(ב) נקבע כי "קצין הפיקוח יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, במידה הדרושה כדי למלא אחרי תנאי הפיקוח והמעקב, ותוך הגנה מרבית על פרטיותו של עבריין המין". לבסוף, ואולי כנקודת מוצא, יש להחיל על החוק את עיקרון המידתיות, מכוח פסקת ההגבלה בחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו.

...

ומן הכלל אל הפרט לאחר שבחנתי את הסוגיה שנותרה לדיון, היינו נושא השימוש בטלפון "חכם", נחה דעתי כי אין מקום לקבל את הערר בנושא זה. אחד התנאים המרכזיים המופיעים בצו הפיקוח נוגע לחסימת מחשב נייח או נייד, מפני כניסה לאתרים פורנוגרפיים ואתרי צ'אט, ונקבע כי המכשיר לא יכלול כניסת USB או חיבור למצלמה.

נראה כי כאשר עסקינן בעבריין מין, שמסוכנותו המינית עומדת ברמה בינונית-גבוהה, לא יהא זה נכון ליטול סיכון בלתי סביר, כי העורר ישוב לסורו ויפגע בקורבנות נוספים, ככל שיהיה ברשותו אמצעי זמין לעשות כן. סבורני כי, בנסיבות העניין, האיסור על החזקה ושימוש בטלפון "חכם", יועיל, בסופו של יום, גם לעורר עצמו, בבחינת "בפני עיוור לא תשים מכשול", והדברים ידועים.

סוף דבר, הערר מתייתר לעניין משך תקופת הצו המאריך, ונדחה לעניין השימוש בטלפון "חכם", בתקופת תחולתו של הצו.