הבקשה השנייה למתן צו שפוטי מבקשת להורות לבנק הפועלים סניף 732 להמציא לידי ב"כ המבקש את מיסמכי פתיחת החשבון של המשיב (ת.ז. 064727415 ו/או דרכון YA1199048) שמספרו 543258 (להלן: "החשבון"), על כל המשתמע מכך, לרבות לגלות האם נעשה שינוי בכתובת המשיב ובאמצעי הזיהוי שלו וכן להבהיר למה על השיקים שהונפקו על ידי הבנק לא נמצא אמצעי זהוי כמו תעודת זהות או מספר דרכון.
על כן, עתר המבקש לגילוי כל מיסמכי פתיחת החשבון, החתימות שהופיעו שם, אמצעי הזיהוי שצולמו ונשמרו במאגרי צד ג' שמהם ניתן לדלות פרטים אודות הבעלים של החשבון וכן כל בקשה לשינוי כתובת, אמצעי זהוי ו/או כל פעולה אחרת שנעשתה על ידי המשיב בחשבון ושממנה ניתן לדלות פרטים אודות זהותו האמתית של המשיב.
"
באשר לדרישת הרלוואנטיות, יפים דבריו של בית המשפט העליון מפי כב' השופטת ד.דורנר ברע"א 2534/02 יהודה שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, נו(5) 193 (2002) - "המבקש את גילוים של סוגי מסמכים יידרש להוכיח כי על פניו סוגים אלה רלוואנטיים לעניינו. גישה זו לא נועדה להעניק הכשר לבעל-דין לעיין ללא מיגבלה במסמכיו של יריבו. בתי-המשפט כבר עמדו על ההבחנה שבין "מסע דיג" של מסמכים, הפורץ את גדרי השאלות שבמחלוקת, לבין איתור מסמכים המכוון לבירור המחלוקת הנדונה.
זכות המשיב לפרטיות נעוצה בסעיף 16 לחוק הגנת הפרטיות הקובעת כי "לא יגלה אדם מידע שהגיע אליו בתוקף תפקידו כעובד, כמנהל או כמחזיק של מאגר מידע, אלא לצורך ביצוע עבודתו או לבצוע חוק זה או על פי צו בית משפט בקשר להליך משפטי".
בהקשר זה, יפים דבריו של בית המשפט העליון מפי כב' השופט ס.ג'ובראן ברע"א 8019/06 ידיעות אחרונות בע"מ נ' מירב לוין (פורסם בנבו, 13.10.2009): "כעיקרון, נקבע כי אין בחוק הגנת הפרטיות כדי למנוע בהכרח גילוי מסמכים וזאת בהתבסס על סעיף 32 לחוק המקנה לבית המשפט סמכות להתיר שימוש כראיה אף בחומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות ובהתבסס על סעיף 35 הקובע כי הוראות החוק לא יגרעו מהוראות דין אחר, ובכלל כך אף תקנות סדר הדין האזרחי המסדירות את ענין הגילוי (ראו למשל, ענין פלוני הנ"ל; גורן בעמודים 208-207; ע"א 174/88 גוזלן נ' קומפני פריזיאן דה פרטיסיפסיון, פ"ד מב(1) 563 (1988))."
מן הכלל אל הפרט:
באשר לשאלת הרלוואנטיות- בעניינינו, עיקר המחלוקת בין הצדדים היא האם הנתבע הנו מושך השיקים נשוא התובענה דנן.
כבר נקבע בפסיקה "כי הטעם לצרוף התצהיר אינו טכני בלבד, אלא הוא בעל משמעות ראייתית חשובה. חשיבותו של התצהיר בכך שהוא-הוא יוצר את התשתית העובדתית עליה נשענות בקשות בכתב בהליכים אזרחיים.. ובלא תצהירים לתמיכה בבקשה, אין בידי בית המשפט לקבוע ממצאים עובדתיים ולהכריע בתיק" (ע"א 409/13 שידורי קשת בע"מ נ' שמעון קופר (11.04.2013), פסקה 12.
...
סבורני כי מסמכי פתיחת חשבון הנתבע בבנק, יש בהם כדי לשפוך אור אודות המושך וכן יש בהם כדי לסייע בזיהוי או בשלילת הנתבע כמושך השיקים ולפיכך מתקיימת דרישת הרלוונטיות לעניין זה.
כמו כן, היות ומושך השיקים הינו תושב חוץ, כפי שמוצג על גבי השיקים, והיות ובנספח ב' לבקשה הוצג מסמך מאת בנק הפועלים בו מופיעים פרטי בעל החשבון של השיק שהוחזר ובו צוין כי מס' הזיהוי של בעל החשבון הינו מס' דרכון זר YA1199048, סבורני כי דרישת הרלוונטיות מתקיימת גם בעניין הבקשה למתן צו כלפי רשות האוכלוסין וההגירה.
לאור כל האמור לעיל, ניתנים הצווים כמבוקש כלפי בנק הפועלים סניף 732 וכלפי רשות האוכלוסין וההגירה ולפיהם אני מורה כדלקמן:
לרשות האוכלוסין וההגירה- לגלות ברשימה את מלוא כניסותיו ויציאותיו של המשיב מגבולות מדינת ישראל לפי מספר זהותו ו/או מס' דרכונו הישראלי וכן לגלות את הכניסות והיציאות של המשיב מגבולות המדינה לפי מספרי דרכונים זרים השייכים לו ושמספרם YA1199048 ו- Y649423 וכן לגלות את כל שמותיו של המשיב שהיו רשומים ברשות האוכלוסין וההגירה.