מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

הגבלת גילוי מידע מתיק לידי צד ג

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

יש לבחון האם קיימת זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של התובע בהליך העקרי; חשיבות גילוי המסמכים ומידת תרומת הגילוי לקיומו של דיון יעיל בהיתחשב בכלל נסיבות ההליך וכן השלכותיו של גילוי המידע המבוקש או חיסויו, בין היתר על הציבור ועל צדדים שלישיים.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובתיק בית הדין, להלן הכרעתי ביחס לכל אחד מהמסמכים שהתבקשו על ידי התובע: דוחות נוכחות - עיון בתגובת הנתבעים מלמד כי הועברו לידי התובע כלל הדוחות שאותרו על ידם.
כמו כן, נוכח תקופת העבודה הארוכה, מקובלת עלי טענת הנתבעים כי יש להגביל את גילוי המסמכים אך ורק ל- 7 השנים האחרונות (לגביהם לא חלה היתיישנות) ובנוסף, נוכח הקף המסמכים שהתבקשו, על התובע לשאת בעלות הפקתם, לאחר הצגת אסמכתה מתאימה מטעם הנתבעים.
...
כמו כן, נוכח תקופת העבודה הארוכה, מקובלת עלי טענת הנתבעים כי יש להגביל את גילוי המסמכים אך ורק ל- 7 השנים האחרונות (לגביהם לא חלה התיישנות) ובנוסף, נוכח היקף המסמכים שהתבקשו, על התובע לשאת בעלות הפקתם, לאחר הצגת אסמכתה מתאימה מטעם הנתבעים.
לפיכך, בקשת התובע נדחית.
סוף דבר הנתבעים יגישו, בתוך 14 ימים, תצהיר ערוך כדין לתמיכה בטענתם לפיה אין בידיהם דוחות נוכחות נוספים על אלו שהועברו לתובע.

בהליך צו עשה/צו מניעה (קבועים) (צ"ו) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

הנתבעת טענה בין היתר כי חלות הגבלות והחרגות חוק חופש המידע, כי מדובר בסוד מסחרי וכי יגרם נזק בלתי מידתי בגילויים.
לשם דיוק יובא הסעיף במלואו : באותו עמוד ראשון מצויין "קורס צוערים ל"ו, שלב ג', מרכז הערכה נובמבר 2019" דהיינו כל המידע על תכלית המבחנים נשוא ההליך, והפירוט לגביהם ולמהותם, (כמופיע בתמצית בנ/3 שבידי התובע עם הציונים וההערכה המילולית,) מפורטים בחוברת זו. גילוי מיסמך הערכה למעריכים לתובע, בהכרח יביא לגילוי מידע הכפוף לזכות לפרטיות של צדדים שלישיים [ע"ע (ארצי) 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ – יהודה פלצ'י [פורסם בנבו] (21.9.2010)].
סעיף 9(ב)(1) לחוק חופש המידע, התשנ"ה - 1998 (להלן - חוק חופש המידע) קובע כי: ”רשות ציבורית אינה חייבת למסור מידע שהוא אחד מאלה: (1) מידע אשר גילויו עלול לשבש את התיפקוד התקין של הרשות הציבורית או את יכולתה לבצע את תפקידיה;“ ובסעיף 9(ב)(7) נקבע לחוק כי: ”(7) מידע שהגיע לידי הרשות הציבורית, שאי-גילויו היה תנאי למסירתו, או שגילויו עלול לפגוע בהמשך קבלת המידע;“ מקובלת עלינו במלואה טענת המשיבה כי גילוי ההמלצות שניתנו לועדה עלול לפגוע, לא רק במי שנתנו את חוות הדעת, אלא גם בעבודת הועדה.
החתימה המקורית של נציג הציבור מצויה בתיק בית הדין.
...
לסיכום, שיקולי הפסיקה לעיל , האיזונים המפורטים בה, חריגי חוק חופש המידע שפרטו לעיל , יחד עם טיבו של המסמך, רגישותו המהותית בהיותו לקבוצה בעלת ייחוד , והיותו חובק סוד מסחרי מוגן של רוביקון וכן סוד מקצועי של המדינה , כל אלה , כל אחד לחוד ובמצטבר מחזקים דעתנו בדבר היות מסמך ערכה למעריכים,מסמך שאין לגלותו לתובע ואין לחשוף תוכנו.
הבקשה לגלותו נדחית.
לאחר ששקלנו את נכונות הנתבעת בתנאיה, ואת סירוב התובע בטענה להסרת החסיון כליל , מצאנו כי אף מסמך פרופיל לצוער יש בו את מכלול המרכיבים המצדיקים חסיון אותם פירטנו בהרחבה ביחס למסמך ערכה למעריכים לעיל, שכן מסמך פרופיל לצוער משקף את אותו עניין ותוכן ומשרת אותה תכלית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

הבקשה השנייה למתן צו שפוטי מבקשת להורות לבנק הפועלים סניף 732 להמציא לידי ב"כ המבקש את מיסמכי פתיחת החשבון של המשיב (ת.ז. 064727415 ו/או דרכון YA1199048) שמספרו 543258 (להלן: "החשבון"), על כל המשתמע מכך, לרבות לגלות האם נעשה שינוי בכתובת המשיב ובאמצעי הזיהוי שלו וכן להבהיר למה על השיקים שהונפקו על ידי הבנק לא נמצא אמצעי זהוי כמו תעודת זהות או מספר דרכון.
על כן, עתר המבקש לגילוי כל מיסמכי פתיחת החשבון, החתימות שהופיעו שם, אמצעי הזיהוי שצולמו ונשמרו במאגרי צד ג' שמהם ניתן לדלות פרטים אודות הבעלים של החשבון וכן כל בקשה לשינוי כתובת, אמצעי זהוי ו/או כל פעולה אחרת שנעשתה על ידי המשיב בחשבון ושממנה ניתן לדלות פרטים אודות זהותו האמתית של המשיב.
" באשר לדרישת הרלוואנטיות, יפים דבריו של בית המשפט העליון מפי כב' השופטת ד.דורנר ברע"א 2534/02 יהודה שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, נו(5) 193 (2002)‏‏ - "המבקש את גילוים של סוגי מסמכים יידרש להוכיח כי על פניו סוגים אלה רלוואנטיים לעניינו. גישה זו לא נועדה להעניק הכשר לבעל-דין לעיין ללא מיגבלה במסמכיו של יריבו. בתי-המשפט כבר עמדו על ההבחנה שבין "מסע דיג" של מסמכים, הפורץ את גדרי השאלות שבמחלוקת, לבין איתור מסמכים המכוון לבירור המחלוקת הנדונה.
זכות המשיב לפרטיות נעוצה בסעיף 16 לחוק הגנת הפרטיות הקובעת כי "לא יגלה אדם מידע שהגיע אליו בתוקף תפקידו כעובד, כמנהל או כמחזיק של מאגר מידע, אלא לצורך ביצוע עבודתו או לבצוע חוק זה או על פי צו בית משפט בקשר להליך משפטי". בהקשר זה, יפים דבריו של בית המשפט העליון מפי כב' השופט ס.ג'ובראן ברע"א 8019/06 ידיעות אחרונות בע"מ נ' מירב לוין (פורסם בנבו, 13.10.2009): "כעיקרון, נקבע כי אין בחוק הגנת הפרטיות כדי למנוע בהכרח גילוי מסמכים וזאת בהתבסס על סעיף 32 לחוק המקנה לבית המשפט סמכות להתיר שימוש כראיה אף בחומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות ובהתבסס על סעיף 35 הקובע כי הוראות החוק לא יגרעו מהוראות דין אחר, ובכלל כך אף תקנות סדר הדין האזרחי המסדירות את ענין הגילוי (ראו למשל, ענין פלוני הנ"ל; גורן בעמודים 208-207; ע"א 174/88 גוזלן נ' קומפני פריזיאן דה פרטיסיפסיון, פ"ד מב(1) 563 (1988))." מן הכלל אל הפרט: באשר לשאלת הרלוואנטיות- בעניינינו, עיקר המחלוקת בין הצדדים היא האם הנתבע הנו מושך השיקים נשוא התובענה דנן.
כבר נקבע בפסיקה "כי הטעם לצרוף התצהיר אינו טכני בלבד, אלא הוא בעל משמעות ראייתית חשובה. חשיבותו של התצהיר בכך שהוא-הוא יוצר את התשתית העובדתית עליה נשענות בקשות בכתב בהליכים אזרחיים.. ובלא תצהירים לתמיכה בבקשה, אין בידי בית המשפט לקבוע ממצאים עובדתיים ולהכריע בתיק" (ע"א 409/13 שידורי קשת בע"מ נ' שמעון קופר (11.04.2013), פסקה 12.
...
סבורני כי מסמכי פתיחת חשבון הנתבע בבנק, יש בהם כדי לשפוך אור אודות המושך וכן יש בהם כדי לסייע בזיהוי או בשלילת הנתבע כמושך השיקים ולפיכך מתקיימת דרישת הרלוונטיות לעניין זה. כמו כן, היות ומושך השיקים הינו תושב חוץ, כפי שמוצג על גבי השיקים, והיות ובנספח ב' לבקשה הוצג מסמך מאת בנק הפועלים בו מופיעים פרטי בעל החשבון של השיק שהוחזר ובו צוין כי מס' הזיהוי של בעל החשבון הינו מס' דרכון זר YA1199048, סבורני כי דרישת הרלוונטיות מתקיימת גם בעניין הבקשה למתן צו כלפי רשות האוכלוסין וההגירה.
לאור כל האמור לעיל, ניתנים הצווים כמבוקש כלפי בנק הפועלים סניף 732 וכלפי רשות האוכלוסין וההגירה ולפיהם אני מורה כדלקמן: לרשות האוכלוסין וההגירה- לגלות ברשימה את מלוא כניסותיו ויציאותיו של המשיב מגבולות מדינת ישראל לפי מספר זהותו ו/או מס' דרכונו הישראלי וכן לגלות את הכניסות והיציאות של המשיב מגבולות המדינה לפי מספרי דרכונים זרים השייכים לו ושמספרם YA1199048 ו- Y649423 וכן לגלות את כל שמותיו של המשיב שהיו רשומים ברשות האוכלוסין וההגירה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת התובעות שכנגד בהתנהלותה הפרה הנתבעת שכנגד הפרות יסודיות את ההסכם שעה שסרבה להעביר לתובעות שכנגד העתק מתיק הייצור של המוצר; סירבה להעביר להן את חלקן בריווחי המיזם; סירבה לפרט את עלויות הייצור חרף בקשותיהן; סירבה לפעול בהתאם למנגנון ההפרדות הקבוע בהסכם, וכאשר הודיעה על ביטולו של ההסכם שלא כדין בתקופה בה נערכו מגעים בין הצדדים לצורך הסדרת ההפרדות ביניהם.
סעיפים 54-51 להסכם הנכללים תחת הכותרת "אי תחרות; שמירת סודיות" מצווים על הצדדים בזו הלשון: מבלי לגרוע מהאמור בנספח הסודות, מסוכם על הצדדים כי כל צד מתחייב לשמור בסוד ולא לגלות לצד ג' כלשהוא מידע סודי של הקבוצה ו/או של החברה ו/או של המוצר שנחשף בפניו או הגיע לידיעתו, במהלך ועקב שתוף הפעולה בין הצדדים.
ככל והנתבעות טוענות כי הסכם הרישיון עם החברה הסינית פקע זה מכבר (ראו סעיף 137 לתצהירו של פרסבורגר) הרי שאין בנמצא הוראות המגבילות את החברה הסינית מלערוך שימוש במידע שהשיגה מחברת מזור אודות המוצר ופיתוחו על מנת לייצר את המוצר, להפיצו ולמוכרו בכל מחיר שיעלה על דעתה והיכן שרק תחפוץ ברחבי הגלובוס (ואינני קובעת מסמרות בשאלה האם החברה הסינית קיבלה את האישורים הנדרשים מהרשויות הסיניות כדי למכור את המוצר).
אין במאמצי השיווק הלגיטימיים של המוצר דבר וחצי דבר עם מכירת רישיון הפטנט לצד שלישי שקבל לידיו את היכולת לייצר את המוצר בעצמו.
...
סוף דבר נוכח כל שפורט לעיל בהרחבה סיכומם של דברים הוא כדלהלן: ניתן בזאת צו הצהרתי לפיו הנתבעות הפרו את הסכם המיזם המשותף הפרה יסודית ומשכך דינו של ההסכם בין הצדדים להתבטל.
התביעה על רכיביה הכספיים מתקבלת בחלקה במובן זה שהנתבעות תשלמנה לתובעת סך של 529,134 ₪ הן בעבור תקבולים שנתקבלו מן העסקה עם החברה הסינית והן בגין עלויות ייצור המוצר בהן נשאה התובעת.
התביעה שכנגד נדחית על כלל חלקיה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

גישה זו לא נועדה להעניק הכשר לבעל-דין לעיין ללא מיגבלה במסמכיו של יריבו, אלא להביא לחקר האמת.
החיסיון קיים הן לטובת הנישום והן לטובת המדינה, כך שמצד אחד הידיעות שהנישום מסר לפקיד השומה לא יגיעו לצדדים שלישיים, ובכך תפגע פרטיותו (דבר שעלול להניא נישום מלמלא את חובתו ולגלות את הכנסתו לפקיד השומה), ומצד אחר – גם המדינה זוכה לחיסיון אשר ימנע גילוי דרכי הטיפול שלה בתיקי נישומים ובמסגרת זו את הדרך שלה לקבלת ידיעות או מידע, מקורות המידע, דרכי הטיפול הפנימיים וכד', וכן ששמירת פרטיותו של הנישום הוא אחד האמצעים בכדי להגיע לגביית מס אמת.
במצב זה, כאשר בידי מדינת ישראל מידע שיכול להביא לידי עשיית צדק בבית המשפט, וכשהאיזון הנכון בין הזכויות של הצדדים והאנטרס הצבורי ייעשה בסופו של דבר רק לאחר שבית המשפט יעיין במסמכים, אין מנוס מהמסקנה שבמצב שכזה עלי להפעיל את עקרון "עיפרון הכחול". אני נותן צו כמבוקש אך כל החומר המצוי בתיקו האישי של התובע יועבר ללשכתי.
...
אך גם חיסיון גורף זה מוסר לעיתים בהליך משפטי בכדי להגיע לחקר האמת (וראה החלטתי מיום 12.11.03 בת"א (תל-אביב) 18521-03 החברה הכלכלית לחיסכון בע"מ נ' בירנבאום (פורסם בנבו, 2003).
במצב זה, כאשר בידי מדינת ישראל מידע שיכול להביא לידי עשיית צדק בבית המשפט, וכשהאיזון הנכון בין הזכויות של הצדדים והאינטרס הציבורי ייעשה בסופו של דבר רק לאחר שבית המשפט יעיין במסמכים, אין מנוס מהמסקנה שבמצב שכזה עלי להפעיל את עיקרון "עיפרון הכחול". אני נותן צו כמבוקש אך כל החומר המצוי בתיקו האישי של התובע יועבר ללשכתי.
במידה ותתקבל תוך 15 ימים הודעה על רצונה של המדינה להגיש ערעור על החלטתי זו, תעוכב ביצוע ההחלטה עד להחלטה אחרת בכדי לאפשר הגשת ערעור.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו