ברקע לאישומים נגד הנאשם, צו פקוח ומעקב (להלן- הצוו) שניתן ביום 1.9.19 למשך 4 שנים במסגרת תיק פע"מ 4748-06-19 והכולל שורה של הגבלות ותנאי פקוח ובהם איסור על החזקה וצפייה בחומרים פורנוגראפיים, בכל אמצעי לרבות מחשב, טפלון נייד, טלויזיה חכמה וכל ספק אינטרנט; איסור על החזקת ושימוש במכשיר בעל אפשרויות גלישה באנטרנט ללא חסם מתאים; ואיסור על צריכת אלכוהול עד לרמה הקבעה בפקודת התעבורה ותקנותיה לעניין נהיגה בשיכרות.
אכן, בעצם הפרת צו הפיקוח על ידי הנאשם ישנו אלמנט המגביר את הסיכון לשלום הציבור ולבצוע חוזר של עבירות מין מצידו, שהרי אם לא כן לא היו מושתות ההגבלות האמורות על הנאשם לכתחילה (על הצורך בקיומו של קשר בין המיגבלה המוטלת על עבריין מין לבין הסיכון הנשקף ממנו ראו: בש"פ 5670/19 פלוני נ' מדינת ישראל (10.9.2019), בפס' 4; בש"פ 7063/20 פלוני נ' מדינת ישראל (12.11.2020), פס' 8).
העונש המתאים
דומה שאין צורך להכביר מילים בדבר הצורך לקיים אחר הוראת צו הפיקוח ככתבו וכלשונו.
...
עוד מצאתי ליתן משקל לחלוף הזמן, לעובדה שממועד ההפרה האחרונה לא נרשמו הפרות נוספות, ובפרט לעובדה שהתנהלותו של הנאשם התייצבה והוא כיום בקשר רציף עם קצין הפיקוח מיחידת "צור".
בשים לב למכלול השיקולים, למידת פגיעתו של הנאשם בערכים המוגנים, מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות ביצוע העבירות, אני קובעת שמתחם העונש ההולם צריך לנוע בין מאסר צופה פני עתיד ועד מאסר קצר בפועל.
בהינתן כלל האמור לעיל, בשים לב לצורך ליתן משקל מסוים לשיקולי הרתעה והגנה על הציבור והרתעה אישית, כמו גם העובדה שלא מצאתי טעמים המצדיקים סטייה מהמתחם לחומרא או לקולא, אני סבורה שיש למקם את הנאשם בחלק התחתון של המתחם.
נוכח האמור לעיל אני גוזרת על הנאשם מאסר למשך 4 חודשים וזאת על תנאי למשך שלוש שנים, והתנאי שלא יעבור הנאשם עבירה לפי סעיף 22 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006.