בהיבט של בחינת תום הלב של הצדדים, בית הדין סבור שהעובדה, שלגביה קיימת ידיעה שיפוטית, שאפשרות של נסיעה ברכבת מירושלים לרמת גן היא נוחה ואורכת פחות משעה, תומכת במסקנה שאין לראות בהודעת הנתבעת לתובעת על העברתה לסניף רמת גן כהעברה שתביא קרוב לוודאי לפיטוריה, לעניין חובת הנתבעת לבקש היתר לפי חוק עבודת נשים להעברה זו.
בהיבט של בחינת תום ליבם של הצדדים והשפעתה על בחינת הודעת ההעברה של התובעת לסניף רמת גן כהעברה שהייתה ניתנת לבצוע, התובעת העלתה בהודעתה לנתבעת מיום 16.10.19 טענה כי היריונה מוגדר כהריון בסיכון והיפנתה להתכתביות בווצפ בין הצדדים מיום 17.8.19, וטענה כי היא מצרפת אישורים רפואיים להודעתה.
זאת, גם על רקע מטרת חוק הגנת נשים, להגן על ביטחונן התעסוקתי של נשים בתקופת היריונן, אשר בהתאם להוראות החוק, מגביל פיטורים או הפחתת שיעור המשרה של עובדת בהיריון, אך אינו מצמצם את סמכותו הניהולית של המעסיק מעבר לכך.
בעע 673-01-19 המטבח של רמה בע"מ – מירב בן דוד (מיום 5.7.20), קבע בית הדין הארצי לעבודה כי אין להחיל את הוראות סעיף 9(א) לחוק הגנת נשים על מקרים שבהם לא ננקט על ידי המעסיק אקט פיטורים, גם אם נוצרה הרעת מהותית של תנאי העסקת העובדת או שנוצרו נסיבות אחרות שבהן אין לצפות מן העובדת להמשיך בעבודתה, ועל כן היא רשאית להתפטר תוך זכאות לפצויי פיטורים.
...
בהתאם לכך, בית הדין דוחה את תביעות התובעת לפיצויים ממוניים ולא ממוניים בגין הפרת חוק עבודתם נשים, לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין, וכן נדחית תביעת התובעת לדמי הודעה מוקדמת.
סוף דבר
התביעה מתקבלת חלקית.
הנתבעת תשלם לתובעת את הסכום הבאים:
פיצוי בגין אי הפרשה לקרן השתלמות בסך 1,950 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.11.19 עד לתשלום בפועל.
