מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הגבלות בהעסקת נשים בעבודות שמסכנות את בריאותן

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

פרופ' שנקר קבע בחוות דעתו כי "בהתאם לנתונים המיילדותיים של גברת שמיר ומצבה הרפואי בזמן מעקב היריון בשנת 2018, הריונה מסווג כהיריון בסיכון נמוך. בדיקות חוזרות של מעקב לא צוינו תלונות רפואיות חוץ לפנייתה לחדר מיון ב- 19.3.18 בתלונה של הפרשה דמית... הצוות מתוך זהירות הציע לה להתאשפז- השגחה אולם גברת שמיר סירבה... המשך מעקב היריון עד הלידה לפי רשומה רפואית לא צוינו סטיות בבריאותה של היולדת והתפתחותו של העובר". בהתאם חיווה דעתו כי "ההיריון לא סיכן את היולדת. מצב היריון לא סיכן את העובר". עם זאת בהתייחס לסוג העבודה, ציין כי "אשה בהיריון בשלבים מתקדמים (שליש שלישי) תיתקל בקשיים לסמן מוצרים במדפים תחתונים" וכי "התכופפויות חוזרות למטרה זו: לא יסכנו את בריאותה של היולדת. לא יסכנו את בריאותו של העובר. אולם ללא ספק בשליש השלישי של ההיריון יהוו מעמסה קשה ליולדת השוקלת מעל 80 ק"ג". אשר לעלייה הנדרשת במדריגות - ציין כי "עלייה במדריגות שנדרשה לא תסכן את בריאותה של היולדת. לא תסכן את בריאותו של העובר במידה והעלייה תהיה איטית והדרגתית. אולם ללא ספק תהווה מעמסה על אשה בשליש השלישי של ההיריון כאשר משקלה הוא מעל ל80 קילו". בסיכום חוות דעתו ציין פרופ' שנקר כי "בהתאם לתקנות גמלה לשמירת היריון סעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי: גברת שמיר אינה זכאית לגימלה לשמירת היריון מבחינה רפואית הריונה היה ללא סיבוכים- מצב שלא סיכן את בריאות היולדת ו/או בריאות העובר... הרפואה המודרנית דוגלת שאשה בהיריון ללא תחלואה מיוחדת רצוי שתמשיך באורח חיים רגיל כולל להמשיך להיות מועסקת. במידת הצורך ורצוי להתאים את תנאי עבודתה למצב היותה בהיריון". לפרופ' שנקר הופנו שאלות הבהרה, במסגרתן הופנה לכך שלמעסיק לא הייתה עבודה חלופית להציע למערערת, ו"במילים אחרות, אילמלא שהתה התובעת בשמירת הריון על פי המלצת רופא, היתה נידרשת להתכופפויות ועלייה וירידה במדריגות חרף העובדה כי מדובר במעמסה.
בתשובותיו לשאלות אלה ציין פרופ' שנקר כי הכנת שלטים לא גרמה לסיכון המערערת; כי התכופפויות חוזרות לצורך סימון מוצרים במדפים תחתונים לא סיכנו את בריאות המערערת או העובר "אולם ללא ספק גברת שמיר לא הייתה מסוגלת לבצע דרישה זו"; כי עליית מדרגות לא סיכנה את המערערת או את העובר ככל שדובר בעלייה איטית והדרגתית, אך "אין ספק שיש לדאוג לסידורי עבודה המצמצמים בצורה ניכרת את מספר הפעמים - עלייה למשרדה"; ובנוגע לירידה במדריגות תוך נשיאת שלטים ציין כך - "ההיריון גורם לשינויים ביציבה. עלייה המשקל בהיריון אינה מתפזרת על פני כל הגוף אלא מתרכזת ברובה באיזור חלל הבטן והאגן. ככל שגדלה תכולת הרחם, הוא עולה מעלה וקדימה וגורם לשינוי במיקום מרכז הכובד. זה נע קדימה ומפר את האיזון של הגוף כולו. ירידה במדריגות ונשיאת שלטים א. יכולה לפגוע בבריאותה של היולדת (נפילה) ב. פגיעה בעובר (משנית)". המומחה סיכם כי "במסגרת עבודתה הוטלו על גברת שמיר מטלות שתועדו, המגבילות ביצוען לאשה בריאה בשליש השלישי להיריון. גברת שמיר זכאית לגימלה לשמירת הריון בהתאם לסעיף 58(2) לחוק הביטוח הלאומי: בפרק הזמן שבין 20.3.2018 שבוע 25 להיריון ועד הלידה 18.7.2018". המוסד הודיע כי אין שינוי בעמדתו לאור חוות הדעת המעודכנת, ובקש להפנות למומחה שאלות הבהרה נוספות.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינו בכל חומר התיק ושקלנו את טענות הצדדים כפי שהובאו לפנינו בכתב ובעל פה, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל.
במאמר מוסגר נוסיף כי נוכח הבהרת המומחה כי הירידה במדרגות בנסיבות המקרה עלולה הייתה לסכן את המערערת והעובר אין צורך כי נבחן את משמעותה המשפטית של התשובה שניתנה על ידו ביחס להתכופפויות החוזרות והנשנות לצורך סימון מוצרים במדפים התחתונים, מטלה לגביה ציין כי אמנם אין בה סיכון אך "ללא ספק גברת שמיר לא הייתה מסוגלת לבצע דרישה זו". לאור כל האמור, ובהתבסס על האישורים הרפואיים מזמן אמת להם יש להעניק משקל מיוחד; חוות הדעת של המומחה האובייקטיבי, ממנה ככלל בית הדין לא יסטה; העובדה שאין לגביה מחלוקת כי למעסיק לא היה תפקיד חלופי מתאים להציע למערערת, כך שלא ניתן היה למזער את הסיכון; ובשים לב להלכה שלפיה אין צורך בסכנת חיים דווקא - לא מצאנו כל הצדקה שלא לאמץ את חוות דעתו של המומחה, וגם לא ראינו כל טעם בקיום דיון נוסף בפני המותב (ודאי כאשר הוצהר מפי ב"כ המוסד בתום הדיון שנערך כי מוסכם שפסק הדין יינתן על יסוד כל חומר התיק) או במינוי מומחה נוסף.
סוף דבר - הערעור מתקבל והמערערת זכאית לגמלת שמירת היריון לתקופה שבין 20.3.18 ועד הלידה ביום 18.7.18.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בהתאם לתשתית עובדתית מוסכמת זו, בתקופה הרלוואנטית הועסקה התובעת כנציגת תמיכה טכנית, כאשר אופי העבודה הוא מענה טלפוני בישיבה ובאמצעות אוזניות.
ד"ר סבטלנה גורלניק, רופאת נשים, המליצה ביום 11.7.2019 על כך שהמצב הנובע מההריון מסכן את התובעת או את עוברה והמליצה על תקופת שמירת הריון מ-30.6.2019 ועד 20.10.2019.
כפי שצויין לא היתה הגבלה בתנועות עמוד השידרה.
לעומת זאת, ככל שמדובר בכאבי גב שמקורם מפגיעה אורגאנית כגון פריצת דיסק או פתולוגיה אחרת, הרי קיים סיכון לבריאות האישה הנובע מפגיעה נוירולוגית.
גם אופי עבודתה – בישיבה – לא סיכן את התובעת בהריון או את עוברה.
...
בסיכומיה טוענת התובעת כי יש לקבל את התביעה.
לאור זאת, הגיע המומחה למסקנה כי לא מתקיימת בתובעת הגדרת המונח "שמירת הריון" בתקופה מ- 3.6.19 ועד ללידה.
לא מצאנו טעם כלשהו שלא לאמץ במלואן את מסקנותיו.
לאור זאת, התביעה נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בהיבט של בחינת תום הלב של הצדדים, בית הדין סבור שהעובדה, שלגביה קיימת ידיעה שיפוטית, שאפשרות של נסיעה ברכבת מירושלים לרמת גן היא נוחה ואורכת פחות משעה, תומכת במסקנה שאין לראות בהודעת הנתבעת לתובעת על העברתה לסניף רמת גן כהעברה שתביא קרוב לוודאי לפיטוריה, לעניין חובת הנתבעת לבקש היתר לפי חוק עבודת נשים להעברה זו. בהיבט של בחינת תום ליבם של הצדדים והשפעתה על בחינת הודעת ההעברה של התובעת לסניף רמת גן כהעברה שהייתה ניתנת לבצוע, התובעת העלתה בהודעתה לנתבעת מיום 16.10.19 טענה כי היריונה מוגדר כהריון בסיכון והיפנתה להתכתביות בווצפ בין הצדדים מיום 17.8.19, וטענה כי היא מצרפת אישורים רפואיים להודעתה.
זאת, גם על רקע מטרת חוק הגנת נשים, להגן על ביטחונן התעסוקתי של נשים בתקופת היריונן, אשר בהתאם להוראות החוק, מגביל פיטורים או הפחתת שיעור המשרה של עובדת בהיריון, אך אינו מצמצם את סמכותו הניהולית של המעסיק מעבר לכך.
בעע 673-01-19 המטבח של רמה בע"מ – מירב בן דוד (מיום 5.7.20), קבע בית הדין הארצי לעבודה כי אין להחיל את הוראות סעיף 9(א) לחוק הגנת נשים על מקרים שבהם לא ננקט על ידי המעסיק אקט פיטורים, גם אם נוצרה הרעת מהותית של תנאי העסקת העובדת או שנוצרו נסיבות אחרות שבהן אין לצפות מן העובדת להמשיך בעבודתה, ועל כן היא רשאית להתפטר תוך זכאות לפצויי פיטורים.
...
בהתאם לכך, בית הדין דוחה את תביעות התובעת לפיצויים ממוניים ולא ממוניים בגין הפרת חוק עבודתם נשים, לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין, וכן נדחית תביעת התובעת לדמי הודעה מוקדמת.
סוף דבר התביעה מתקבלת חלקית.
הנתבעת תשלם לתובעת את הסכום הבאים: פיצוי בגין אי הפרשה לקרן השתלמות בסך 1,950 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.11.19 עד לתשלום בפועל.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

חוות הדעת הראשונה ביום 3.2.2021 התקבלה בבית הדין חוות דעתו של המומחה הרפואי הראשון מטעם בית הדין, אשר קבע כדלקמן: "העדרות התובעת בתקופה שמיום 20.09.2019 ועד ללידה ביום 19.11.2019 כן התחייבה בשל סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה וגם אופן ביצוע העבודה אשר כן סיכן את התובעת ואת עוברה (בהתאם להוראות סעיף 58(2) לחוק הביטוח הלאומי." הא ותו לא. מטעם הנתבע הוגשה בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה.
האם חל שינוי בחוות דעתך לאחר שעיינת בהמלצות של ה-ACOG? בתשובה זו אתה מתבקש לעיין באמור בעמוד 120 ולהתייחס לפסקאות על עבודה הכרוכה בעבודה פיזית וכמו כן התאמות והקלות בתנאי העבודה שיכולים להבטיח המשך העסקה בטוחה לאשה ההרה: האם אתה מסכים כי עולה מההמלצות כי מחד מכירה הועדה המייעצת בכך שיתכן סיכון מהרמת משאות ומאידך אינה ממליצה על העדרות מעבודה? האם אתה מסכים כי עולה מההמלצות כי אין איסור על הרמת משאות, אלא המלצות בדבר תדירות ומשך ההרמות ומשקל המשאות בהתייחס לשלב ההיריון? בהתייחס להמלצות של הועדה המייעצת של התאמות והקלות במקום העבודה, האם בחוות דעתך הבאת בחשבון כי התובעת בתקופה הרלוואנטית הייתה בעלת חנות שהעסיקה חמישה עובדים? האם אתה מסכים כי בפרט נוכח עובדות אלה יש לבחון מחדש האם ההעדרות של התובעת התחייבה כדי למנוע סיכון לה או לעוברה? באם לא, נא נמק זאת.
כן שגה המומחה בקביעתו לפיה אין היתייחסות בספרות הרפואית למשקל המרבי המותר לנשיאה בהריון, בעוד לפי ACOG ניתן לשאת עד 25 ק"ג ללא הגבלה.
...
לעומת זאת, חוות הדעת של המומחה השני לרבות חוות דעתו המשלימה, הינה קוהרנטית וברורה, ולא שוכנעתי כי היא מושתתת על הנחה עובדתית מוטעית, לכן לא מצאנו סיבה לסטות ממנה.
גם הטענה לפיה התובעת הסתמכה על כך שתאושר לה גמלת שמירת היריון כיוון שזו אושרה לה בהריונות קודמים, דינה להידחות.
לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהנחיות החברה לרפואת האם והעובר של האגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה מתאריך 27/3/20 (מצ"ב) נאמר: "אין הנחיה לשינוי אופי ההעסקה של נשים בהריון רק בשל החשש מחשיפה לנגיף". בהנחיות של החברה לרפואת נשים בקהילה והאיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה (מצ"ב) קיימת היתייחסות לחשש מחשיפה לקורונה במקום העבודה, מצוין כי בנשים בהריון בסיכון רגיל המצויות בסיכון בינוני לחשיפה לנגיף הקורונה אין מניעה להמשך העסקה כרגיל ואינה עילה לכניסה לשמירת הריון ולא תביעה לגימלת שמירת הריון.
ככלל, כאשר מהלך ההריון תקין אך חשיפת סביבת העבודה יכולה לסכן את ההרה או את המהלך התקין של ההריון יכול הרופא התעסוקתי להמליץ על מיגבלות תעסוקתיות או העברה לעיסוק חלופי.
...
לאחר עיון בבקשה ובתגובת הצד שכנגד הגעתי לכלל מסקנה, כי יש להפנות אל המומחה את שאלות ההבהרה הנוספות, וזאת על אף שלא מדובר בשאלות הנובעות מתשובותיו של המומחה בחוות דעתו ועל אף שניתן היה להפנות למומחה שאלות אלו בסבב שאלות ההבהרה הראשון.
למען התמונה השלמה ובנוגע לטענת הנתבע, כי לא מדובר בשמירה תעסוקתית אלא בשמירה לפי סעיף 58(1) לחוק הביטוח הלאומי אציין, כי במסמך הרפואי מיום 21.2.2021 שבו הומלץ לאשר לתובעת שמירת הריון יש התייחסות לתנאי העבודה של התובעת "עובדת כגננת לגיל הרך, עבודה הכרוכה במאמץ גופני ניכר, ישיבה על כיסא נמוך." ועל כן אני סבורה שיש מקום להפנות את השאלות.
עם זאת, מאחר ומדובר בשאלות שניתן היה להפנות אל המומחה כבר בסבב הראשון של שאלות ההבהרה וכאשר מרביתן אינן נובעות מתשובות המומחה לשאלות ההבהרה, אני קובעת כי התובעת תישא בהוצאות הנתבע בסך 1,000 ₪ בגין הצורך של הנתבע להגיב לבקשה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו