הגבלות בגילוי מסמכים ללקוח בגין טענת עיכבון של עורך הדין

בית משפט השלום בבאר שבע תא"ק 28964-05-16 גרינברגר ואח' נ' נשפיץ רחמים ואח' תא"ק 48263-07-13 גרינברגר ואח' נ' נשפיץ ואח' התובעים: .1 סילביה גרינברגר ת.ז. 016744997 2. יבגני גלייזר ת.ז. 30597980 ע"י ב"כ עו"ד לירון קמפו נ ג ד הנתבעות: .1 רימה נשפיץ רחמים ת.ז. 306154709 .2 יוליה נשפיץ ת.ז. 306154774 .3 אמה נשפיץ ת.ז. 306154626 ע"י ב"כ עו"ד אביאל בוקובזה נ ג ד צד שלישי: בנק הפועלים בע"מ ע"י ב"כ עו"ד דורון קורן פסק דין

הבנק הטיל צו עיקול על דירה שנרשמה ע"ש המנוח והנתבעת 3 (להלן: "הדירה"), תחילה במסגרת תיק בית המשפט בתביעת הבנק ולאחר מכן במסגרת תיק ההוצל"פ. הנתבעות הסכימו בשלב מסוים למכור את הדירה, לטענתן בשל הליך כנוס נכסים תלוי ועומד.

בעקבות ביטול פסק הדין שניתן בהיעדר כתב הגנה כאמור, המותב הקודם שדן בתיק הורה ביום 14.05.2016 על מתן מספר תיק חדש לתובענה זו, הוא תא"ק 28964-05-16, במסגרתו ניתן פסק דין זה. התביעה הנוכחית התובעים טוענים כי על הנתבעות לשפות אותם, הן בגין התשלום שביצעו לבנק והן בגין שכר טירחת עורך דינם בהליכים המשפטיים בתביעת הבנק.

השתהות בתחום תקופת ההתיישנות הנה זכותו של המתדיין, והיא עשויה לעתים לשמש אמצעי חשוב בדרך לפיתרון המחלוקת מחוץ לערכאות, לפיכך קיימת דרישה לקיום מצג ברור מצד התובע על אודות ויתור או מחילה מצידו על זכות התביעה הנתונה לו. דרישה זו מתיישבת עם הצורך להמנע מהטלת מיגבלות דראקוניות על תובע הפונה לעזרת בית-המשפט בתוך תקופת ההתיישנות, והיא הולמת את המדיניות המשפטית המבקשת לעודד משא ומתן בין הצדדים להשגת פיתרון לסכסוך מחוץ לפתחו של בית-המשפט, גם אם הדבר יארך זמן רב (השווה ע"א 8301/98 אנואר נ' ש.א.פ. בע"מ [20], השופט ריבלין, בעמ' 350).

אין לקבל טענה זו. הנתבעות הפנו לדברי חקיקה ופסיקה המתייחסים לחובת הגילוי המוגברת של מוסד בנקאי בעת מתן שירות, דהיינו, מקום שבו הלקוח נוטל על עצמו התחייבות מסוימת – בין אם מדובר על פתיחת חשבון בנק ומסגרת אשראי, ובין אם מדובר בנטילת הלוואה.

מכל מקום, גם אם נניח שלבנק הייתה חובה לגלות לנתבעות על כך שקודם להסכמה הושג עם הערבים הסדר לגבי חלק מן החוב, ועל אף שעובדת החתימה על הסדר החוב לא נכללה במכתב הכוונות ולא בכל מיסמך אחר שנימסר לנתבעות, צבר הראיות שהוגשו בתיק מלמד כי יש להעדיף את טענת הבנק לכך שגילה גם גילה לנתבעות אודות הסדר החוב ודינה של גרסת הנתבעות בעיניין זה דחייה.

...

מכל האמור, אני קובע שהנתבעות לא עמדו בנטל המוטל עליהן להוכיח כי לא ידעו על הסדר החוב של התובעים בעת שגיבשו עם הבנק את ההסכמה.

סיכום סיכומם של דברים, אני מחייב את הנתבעים לשלם לכל אחד מן התובעים את הסך של 40,800 ₪, כשהוא משוערך כדין החל ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

ההודעה לצד שלישי נדחית.

המבקשת עוד טענה כי עניינה של בקשת הבצוע הנה שיקים אשר הופקדו בחשבון צד ג', לקוח המשיב, וחזרו בשל אי מתן תמורה בגינם למבקשת.

המבקשת עוד טענה כי המשיב הוציא פלטי השיקים והגישם לבצוע לצורך גביית חובו של צד ג' וזאת מכוח זכות העכבון / השיעבוד בינו לבין צד ג'.

המבקשת עוד טענה כי החובה להוכיח שניתנה תמורה בגין השיקים מוטלת על המשיב, אולם לבקשת הבצוע לא צורפה ראייה כלשהיא המעידה על מתן תמורה זו. מכל האמור, עותרת המבקשת לבית המשפט לקבלת ההיתנגדות לבצוע שטר, לקבלת הבקשה להארכת מועד הגשת ההיתנגדות וכן לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל, תוך חיוב המשיב בהוצאות ושכ"ט עו"ד ומע"מ כחוק.

לעומתה, טען המשיב בתגובתו לבקשה כי הבקשה אינה מגלה כל עילת הגנה ואיננה נתמכת באסמכתאות, לרבות בעיניין עסקת היסוד.

עוד טען המשיב כי הנטל לסתור את דרישת תום הלב במועד סיחור השיקים מוטל על המבקשת אשר לא עמדה בנטל זה היות ולא הראתה ולו בדל של ראיה כי במועד סיחור השיקים היה בידי המשיב מידע כלשהוא המעורר חשד לצורך עריכת בדיקה אודות השיקים.

עוד טען המשיב כי סחרות השיקים לא הוגבלה.

על מנת לעמוד על הקף שיקול דעתו של בית המשפט בשאלת עיכוב ו/או ביטול הליכים פעילים בהוצאה לפועל, יש לזכור את תכליתו של חוק ההוצאה לפועל שנועד להעמיד לרשות הציבור מנגנון, באמצעותו יוכל בעל דין לממש פסק דין שניתן לטובתו, וגם מסמכים משפטיים הניתנים לבצוע כמו פסק דין, ובהם שטרי מישכון, משכנתה, שטרות ושיקים, וגם תובענות על סכום קצוב.

אך על מנת שלא לחסום את דרכה של המבקשת מלהשמיע היתנגדותה נוכח טענותיה כי המשיב אינו אוחז בשיקים כשורה אשר לא ניתנה תמורה בגינם וכי איננה חייבת כספים למשיב, שהנם טענות הגנה הראויות להתברר, אני מורה כי כל הליכי ההוצל"פ שננקטו בתיק יעוכבו בכפוף להפקדת סכום של 7,000 ₪ בקופת בית משפט בתוך 30 יום.

...

עוד טען המשיב כי המבקשת לא הצביעה על טעמים מיוחדים להארכת המועד להגשת ההתנגדות שעה שהאזהרה נמסרה לה כדין, לפיכך דין הבקשה להארכת המועד להידחות על הסף.

מן הכלל אל הפרט: לאחר עיון בטענות המבקש הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל.

אך על מנת שלא לחסום את דרכה של המבקשת מלהשמיע התנגדותה נוכח טענותיה כי המשיב אינו אוחז בשיקים כשורה אשר לא ניתנה תמורה בגינם וכי איננה חייבת כספים למשיב, שהינם טענות הגנה הראויות להתברר, אני מורה כי כל הליכי ההוצל"פ שננקטו בתיק יעוכבו בכפוף להפקדת סכום של 7,000 ₪ בקופת בית משפט בתוך 30 יום.

בהתייחס לבקשה לקבל את כל הסכמי המשיב עם לקוחותיו טוען התובע כי מדובר בבקשה כוללנית שנדרשה כלאחר יד וללא כל הסבר באשר לרלוונטיות שלה ואשר יש בה כדי להציג מידע עסקי או מסחרי השייך לצד שלישי.

נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בסוגית גילוי ועיון במסמכים, נפסק כי בסמכות זו יש להשתמש בזהירות ותוך עריכת איזון בין האינטרסים העומדים על הפרק ובכלל זה קיומם של אינטרסים מוגנים אחרים של הנתבע ושל הצדדים השלישיים.

בנוסף לכך סבורני כי יש מקום להגביל את המידע ככל שיש בכך כדי לפגוע בצדדים שלישיים שאינם צדדים להליך זה או להכביד יתר על המידה על התובע וזאת בשים לב לתקופה הארוכה שביחס אליה התבקש המידע ולמסמכים שנתבקשו.

סבורני כי מדובר בפגיעה בלתי מידתית בזכותם של העובדים (ככל שישנם) לפרטיות ובבקשה החורגת מגילוי מסמכים המחייבת גילויים של מסמכים בין בעלי הדין עצמם, ולא גילוי מסמכים של צדדים שלישיים.

...

לפיכך הבקשה נדחית.

אבהיר כי ביחס למסמכים אלה סבורני כי על התובע לגלות את כל המסמכים, לרבות אלה שהם מתקופה העולה על שבע שנים שקדמו למועד הגשת התביעה וזאת בשים לב לכך שהתובע תבע פיצויי פיטורים בגין תקופה ממושכת.

לסיכום - הבקשה מתקבלת בחלקה כמפורט לעיל.

כמו כן, לטענת ב"כ המייצגים, הנתבעת מעוותת את הוראות הדין והפסיקה, שכן אין כל מיגבלה בדין על עו"ד לייצג קבוצת תובעים בתובענה ייצוגית וזאת במקביל לכך שהוא, לא כל שכן משרדו, מייצג מתחרה עסקי של הגוף הנתבע.

עוד הוסיפו ב"כ המייצגים, כי כל "חטאו" של עו"ד קצב היה בכך שייצג לקוחות בתביעת נזיקין כנגד הנתבעת, תביעה שהתקבלה במלואה ללא כל סייג, וכן ייצג במסגרת הגשת התלונה במשרד הבריאות שגם היא התקבלה במלואה במסגרת דוחות וממצאים חמורים של משרד הבריאות, אשר בסופו של יום הביאו להסדרת החקיקה והנחיות בקשר עם פעילות מוקדי "מצוקה" כדוגמת הנתבעת.

בתגובה לתשובה, טענה הנתבעת כי קיים חשש ממשי ולגיטימי של הנתבעת לנוכח קיומו של ניגוד עניינים מובנה בו מצוי לטענתה ב"כ הקבוצה, המתעצם נוכח העובדה כי במסגרת ההליך גולו מסמכים רגישים וסודות מסחריים של הנתבעת אשר עלולים להגיע לידי חברה מתחרה.

ודוק, בית המשפט יפעיל סמכותו למינוי או החלפה של ב"כ מייצגים בהנתן קיומן של נסיבות מיוחדות, לפיהן ב"כ המייצגים אינם מנהלים את ההליך ביעילות, אינם שומרים על עניינם של חברי הקבוצה מפני רצונם של מייצגים להביא לסיומה המוקדם של התובענה, וככל שסבר בית המשפט כי החלפת ב"כ המייצגים תגן על הייצוג הראוי של הקבוצה [וראו: אריאל פלביאן "מינוי והחלפה של עורך דין על ידי בית המשפט במסגרת תובענה ייצוגית" דין ודברים ט 331 (2016)].

...

נוכח כל האמור לעיל, מצאתי לדחות את הבקשה לגופה, אך לא לסלקה על הסף.

סוף דבר – הבקשה נדחית – הנתבעת תשא בהוצאות בסך של 3,000 ש"ח מהיום.

המזכירות תואיל לדוור העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

עורכת הדין ענת רום מונתה כנאמנת לניהול הליכי חידלות הפרעון (להלן- הנאמנת).

ביום 24/11/22, לאחר שהוגשו מספר הודעות ומסמכים על ידי היחיד, הגישה הנאמנת הודעת עידכון לגבי ממצאים שהתגלו לגביו לאחר הגשת דו"ח מימצאי הבדיקה.

עוד נטען כי בנק לאומי גנב ממנו כספים ושיקים של לקוחות בסך של 20 מליון ₪, הוא ניכנס למאסר, אז קרס כלכלית והנושים פעלו כנגדו בהליכי הוצאה לפול.

פסיקת בתי המשפט הגדירה חוסר תום לב בניהול הליך חידלות פרעון בשורה ארוכה של מקרים הכוללים אי עמידה בחובת התשלומים, אי גילוי מלא של נכסיו, מתן גרסאות סותרות בנוגע לנכסיו ולהכנסתו, יצירת חובות חדשים במהלך ההליכים, חוסר שתוף פעולה עם הנאמן ו/או עם הממונה, הפרת הגבלות והפרת תנאי הצוו לשקום כלכלי שבכללם אי עמידה בצו התשלומים, אי גילוי מלוא נכסיו אי סיוע במימוש נכסים ואי קיום הוראות שניתנו בצו.

...

בשל התוצאה הברורה של ביטול ההליך בשל המחדלים שפורטו עד כה, אינני רואה מקום להעמיק את הדיון בסוגיה זו. יכול ובמקרה של היחיד היה מקום לעשות שימוש בהוראות סעיף 163(ד) לחוק ואולם הדבר אינו עומד על הפרק לאור המסקנה המוקדמת יותר של ביטול ההליך על בסיס המחדלים והתנהלות חסרת תום לב. מעבר לכך, בהתאם לסעיף 286(א) לחוק, בית המשפט רשאי לבטל את הצו לפתיחת הליכים אם נמצא כי היחיד אינו בחדלות פירעון או אם אין בצו כדי לסייע במניעת חדלות פירעונו.

המסקנה היא כי אין בהליך זה כדי למנוע את חדלות פירעונו של היחיד ויש להורות על ביטולו.

אשר על כן ועל בסיס הוראות סעיפים 286(א) ו- 183(א) לחוק, אני מורה על ביטול הצו לפתיחת הליכים.