הגבלה קלה בתנועות עמוד השדרה המותני התחתון

מומחה בית המשפט, ד"ר טנצמן העריך את נכותו האורתופדית של התובע בעקבות התאונה בגין הגבלה קלה ביותר בטווח התנועה של עמוד שדרה מותני (גב התחתון) בשיעור 5%.

...

באשר לעזרת צד ג' אני מקבלת את הטענה כי בסמוך לתאונה התובע נזקק לעזרת בני משפחה אשר חרגה מעזרה שגרתית המקובלת בין בני משפחה, אשר אף בגינה יש לפסוק לתובע סכום גלובלי.

כאב וסבל בהתייחס לרכיב זה בשים לב לגילו של התובע ולמהות הפגיעה אני קובעת כי יש לפצותו בגין רכיב זה בסך של 26,000 ₪.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: הפסד השתכרות לעתיד 132,114 ₪ עזרת צד ג' הוצאות וניידות 3,000 ₪ כאב וסבל 26,000 ₪ סך הכל 161,114 ₪ הנתבעת תשלם לתובע את הסך של 161,114 ₪, בנוסף תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט, וכן שכר טרחת עו"ד בשיעור 23.6% כולל מע"מ. ניתן היום, ‏ה' שבט תשע"ה, 25 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.

בבדיקתו נמצאה רגישות בחוליות מותניות תחתונות, הגבלה קלה בתנועות עמוד שדרה מותני וכאבים בגב התחתון.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי לקבוע כי דין הבקשה להתקבל.

בכל מקרה, נקבע, כי מסקנה מסוג זה ראוי שתתקבל לאחר שיערך בירור בעניין ואין זה רצוי שבית המשפט יגיע למסקנה כאמור על דעת עצמו (רע"א 7666/15 המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") נ' פלוני (24.01.2016); רע"א (מחוזי מרכז) 8917-07-18 מ.מ נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ (17.07.2018)).

סוף דבר הבקשה מתקבלת.

וועדה רפואית לתום זמניות מיום 15.11.20 (נספח א' לתגובת המבקש)- הועדה קבעה בפרק מסקנות כי "חלה החמרה במצבו" וקבעה נכות צמיתה משוקללת בשיעור של 19% - 10% בגין הגבלה קלה בתנועות עמוד שדרה צוארי, ואבחנה של כאב בצואר; ועוד 10% בגין הגבלה קלה בתנועות עמוד שדרה מותני באבחנה של כאב גב תחתון.

...

לא שוכנעתי כי המקרה הנדון נמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות בהחלטת בית משפט קמא, די בכך כדי לדחות את בקשת רשות הערעור.

יחד עם זאת דין הבקשה להידחות אף לגופה כפי שיפורט להלן.

נוכח האמור - הבקשה נדחית.

לנוכח קביעת הועדה לפיה לא נותרה למערער הגבלה עקב התאונה, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת הועדה שלא להעניק למערער נכות בגין הגבלה קלה בתנועות עמוד שדרה מותני או בגין עמוד שדרה תחתון.

...

לטענת המערער לנוכח כל הפגמים שנפלו בעבודת הוועדה יש לקבל את הערעור ולהחזיר את הדיון בעניינו של המערער לוועדה רפואית לעררים בהרכב אחר שלא יעמדו בפניה הפרוטוקולים של הועדות הקודמות.

מקובלת עליי טענת המשיב לפיה לצורך החלת הלכת ממן (דב"ע נב/01-27 דוד ממן נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כו 334; להלן – הלכת ממן) בדבר אזהרת המבוטח כי קיים חשד לאי שיתוף פעולה ומתן אפשרות למבוטח להשמיע את תגובתו, יש לאבחן בין חוסר שיתוף פעולה של המבוטח שאינו מאפשר לוועדה להגיע לממצאים רפואיים לבין מצב שבו המבוטח משתף פעולה עם הבדיקה תוך כדי האדרת מגבלותיו, כך שהוועדה יכולה לקבוע ממצאים בעניינו.

לענייננו, יפים הדברים שנקבעו בעב"ל 15185-10-11 המוסד לביטוח לאומי נ' אנטולי קגנובסקי (ניתן ביום 8.2.12) וכדלקמן: "לאחר שעיינו בפסק הדין מושא הערעור ונתנו דעתנו לטענות הצדדים באנו לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי המשיב פעל בהתאם להנחיות הוועדה, במהלך בדיקתו הקלינית בפניה. אין בפרוטוקול הוועדה התייחסות בכתובים לחוסר שיתוף פעולה מצד המבקש. משאלו הם פני הדברים יש לקבוע כי אין מקום להשיב את עניינו של המשיב לוועדה. אשר על כן פסק בית הדין האזורי, ובכלל זה חיוב המוסד בהוצאות שכר טרחה – בטל בזאת." בענייננו, מעיון בפרוטוקול עולה כי המערער שיתף פעולה עם הבדיקה, אלא שהוא עשה כן תוך כדי תלונות על כאבים והאדרת מגבלותיו.

בנסיבות אלו אני דוחה את הערעור.

התאונה הוכרה כתאונת עבודה, והועדה הרפואית של המל"ל מיום 3.4.23 קבעה כי למבקשת נותרה נכות צמיתה בשיעור של 10% בגין הגבלה קלה בתנועות עמ"ש צוארי ובאבחנה של נקע בצואר (צליפת שוט) ועוד 10% בגין הגבלה קלה בתנועות עמוד שדרה מותני באבחנה של כאב גב תחתון.

...

לא שוכנעתי כי המקרה הנדון נמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות בהחלטת בית משפט קמא.

אוסיף ואומר כי דין הבקשה להידחות אף לגופה, ואבהיר - על אף שעל דרך הכלל הבאת ראיות לסתור תותר אך ורק במקרים מיוחדים כאשר הדבר נדרש למען עשיית צדק ומטעמים מיוחדים שיירשמו (רע"א 9018/12 סונול ישראל בע"מ נ' אבי בוטרשווילי (2013); ע"א 5779/90 הפניקס נ' טיארה (1990); בר"ע 634/85 עודה נ' רותם חברה לביטוח בע"מ (1985)), ועל אף שככלל ראוי כי הערכאות הדיוניות תקמצנה במתן היתר להבאת ראיות לסתור על מנת שלא ייהפך החריג לעיקר, הרי שהובהר כי כאשר עולים אצל הערכאה הדיונית סימני שאלה וספקות באשר לקביעות ומסקנות הוועדה הרפואית תיטה הכף לבירורם נוכח תכליתו הראשונית של כל הליך שיפוטי - בירורה של האמת (ת"א (מחוזי – יר') 14825-07-10 סמי קרוט ואח' נ' סחורי ג'יהאד (2013); רע"א 2993/14 מרדכי רוטמן נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (2014) (להלן- עניין רוטמן); רע"א 6812/06 תייר נ' עטיה (2007)).

סוף דבר הבקשה נדחית.