הבנק מבקש לקבוע את תוקף המשכון ויפוי הכוח

כמו-כן, לא ברורה הטענה, כי כתב ההיתחייבות נועד להגן על עיקולים מטעם בנק לאומי על הנחלה, מבלי לרשום את המישכון על שמו של הנתבע בפועל, הרי שלולא רשומו של המישכון ברשם המשכונות אין כל תוקף לכתב ההיתחייבות.

העידר תאריך אינו מאיין את תוקפו של ההסכם, ואין בטענה, כשלעצמה, די כדי לקבוע, כי מדובר בהסכם למראית עין.

סעד הצהרתי נוסף אשר התבקש על-ידי התובעים הוא ביטולו של המישכון בשל רשומו על-ידי הנתבע באמצעות ייפוי כוח ישן אשר היה מיועד לטענתם, לייצוג התובעים בהליכים נגד צדדי ג', וזאת בנגוד לרצונם וללא ידיעתם.

מן האמור לעיל עולה, כי התובעים ידעו על מה הם חותמים, הסכימו ואשרו את האמור בכתב ההיתחייבות, ועל-כן טענת התובעים לפיה מי שהחתים אותם על כתב ההיתחייבות היא עו"ד שפר שהייתה אז מתמחה של הנתבע - אין בה כדי לאיין את תוקפו של כתב ההיתחייבות ואת האמור בו. התובעים טוענים, כי הם לא חתמו על הבקשה לרישום מישכון, ומי שחתם עליה בשמם, בנגוד לרצונם וללא ידיעתם הוא הנתבע (ראו: סעיף 14 לכתב התביעה וסעיף 12 לתצהיר התובע).

...

אשר על-כן, ולאור האמור לעיל, קם מעשה בית-דין מכוחו של הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק-דין, ודין טענות קיזוז וטענות כספיות - להידחות.

סוף דבר אשר על-כן, ולאור כל הנימוקים לעיל, התביעה נדחית בזה.

התובעים ישלמו יחד ולחוד לנתבע הוצאות משפט, ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 40,000 ש"ח (כולל מע"מ), ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

לפני בקשה בהמרצת פתיחה להצהיר על העדר תוקפו של מישכון שנירשם על דירתה של משיבה 1 לטובת משיבה 2, וכן להצהיר שאין על משיב 3 – קונה הדירה ממשיבה 1, להעביר תשלום כלשהוא למשיבה 2 מתוך תמורת הדירה שנקבעה בהסכם המכר.

על-רקע זה הגיש הבנק תובענה זו, בה עתר להצהיר כי המישכון אינו תקף – כלפי כולי עלמא ולמצער כלפיו, ויש למוחקו מספרי רשם המשכונות; עוד ביקש הבנק להצהיר כי אין על הקונה להעביר תשלום כלשהוא לעמר על-פי הסכם המכר.

הקונה נתן יפוי-כוח בלתי-חוזר לשם עריכת הסכם המכר ביום 24.10.2017 [סע' 5 ונספח ה' ב-ת/1].

הסכם הגירושין צורף באופן חלקי, ומעלם נימנעה מלהציגו במלואו למרות שהתבקשה לעשות כן [ר' דברי בא-כוח המבקש בקדם-המשפט בעמ' 2 ש' 16-12, הצהרתו בפתח דיון ההוכחות בפרו' I עמ' 7 ש' 15-13 ועדות מעלם בפרו' I עמ' 25 ש' 28 עד עמ' 26 ש' 1 ובפרו' II עמ' 1 ש' 22-18].

העדר הרישום תואם את הקביעה כי הסכם ההלוואה לא נועד לשרת את הצדדים הישירים לו – מעלם ועמר, וכי מרכז הכובד שלו ושל המעמד במשרדו של עו"ד אסמאעיל היה בעשותו עד לספירת כסף והעברתו מיד ליד.

...

הצטברות כזו של סימני שאלה מוליכה למסקנה כי בחתימתן על הסכם ההלוואה במשרדו של עו"ד אסמאעיל ערכו מעלם ועמר הצגה שנועדה לעיניו של עו"ד אסמאעיל, על-מנת שתוכלנה לטעון בבוא היום לקיומה של הלוואה ממשית ביניהן.

אני קובעת אפוא כי המשכון שנרשם על דירת המשיבה 1 הידועה כחלקה 86/12 בגוש 13145 אינו תקף כלפי כולי עלמא ויש למוחקו מספרי רשם המשכונות.

עוד אני קובעת כי בשל היעדר תוקף המשכון, אין על משיב 3 חובה להעביר תשלום כלשהו למשיבה 2 על-פי הסכם המכר שנחתם לרכישת הדירה בינו לבין משיבה 1.

על פרשנות סעיף זה עמד בית המשפט המחוזי בע"א (מחוזי י-ם) 9163/06‏ סיידוף נ' שקולניק, פסקה 11 (21.6.2006): "מימוש מישכון שונה מגביית חוב רגיל בהליכי הוצאה לפועל, כיוון שכל תפקידו של ראש ההוצאה לפועל מצטמצם במימוש המישכון, קרי: בגביית החוב מתוך הנכס הממושכן דוקא ולא מנכסים אחרים של החייב. ואם יש לראש ההוצאה לפועל שיקול דעת, כי אז מוגבל שיקול דעתו לקביעת הדרך היעילה והצודקת למימוש המישכון (סעיף 18 לחוק המישכון), ואין הוא מוסמך להרחיב את שיקול דעתו עד כדי החלטה שלא לממש את המישכון, לעכב את הליכי המימוש, להתנות אותם בתנאים או לתת לחייב ארכות על חשבון הזוכה. במילים אחרות, אם יינתן לחייב לסכל או לדחות לתקופה ממושכת מימוש יעיל של שיעבוד, באמצעות פתיחת הליך נגד הנושה, שוב לא יהיה כל ייחוד במנגנון שנועד לאפשר לנושה לקבל את הכספים המגיעים לו בדרך מהירה וללא דחיות מיותרות [...]. אין בכוונתם של דברים אלה לקבוע, כי לעולם יהיה חייב מנוע מלפנות לבית המשפט ולבקש עיכוב מימוש בטוחה שניתנה על ידיו להבטחת חוב. כך, למשל, יוכל החייב לפנות לבית המשפט כאשר הוא טוען כי אין תוקף לשטר המישכון, אם מכיוון שמעולם לא חתם עליו ואם מכיוון שפג תוקפו מסיבה כלשהיא. כך יכול החייב להעלות בפני ראש ההוצאה לפועל את הטענה לפיה אין לממש את שטר המישכון, מכיוון שכבר נפרע החוב שמשכון זה בא להבטיח. אולם לעולם לא יעוכב מימוש מישכון בטענה כי סכום החוב אותו חב החייב – הממשכן נמוך מזה אשר נתבע על ידי בעל המישכון [...]

לנוכח הלכה זו, באחד המקרים התערב בית המשפט המחוזי בהחלטה של רשם ההוצאה לפועל שדחה בקשה למינוי כונס נכסים לתפיסת רכב ממושכן לפני מסירת אזהרה, בקבעו שמינוי כונס נכסים זמני ותפיסת הרכב לפני אזהרה היא דרך יעילה וצודקת יותר מאשר תפיסת הרכב ומכירתו בדרך של מיכרז בידי מערכת ההוצאה לפועל (בר"ע (מחוזי ת"א) 1624/08 בנק הפועלים נ' בן הרוש (10.7.2008)).

(ב) לבקשה יצורפו המסמכים הבאים, במספר עותקים מספיק ללשכה ולכל חייב שיש להמציא לו אזהרה לפי תקנה :100 (1) שטר המשכנתה או העתק מאושר הימנו; (2) נסח רישום של המקרקעין הממושכנים; (3) תצהיר לאימות החוב המגיע ושאר העובדות הכלולות בבקשה; (3א) לבקשה של תאגיד בנקאי לבצוע משכנתה שניתנה להבטחת הלוואה לדיור כהגדרתה בחוק הלוואות לדיור, התשנ"ב-1992 (בתקנה זו – החוק), יצורף תצהיר המעיד על כך שלפי רשומי התאגיד הבנקאי הוא פעל לפי סעיף 5א(ה) לחוק; לתצהיר יצורף העתק של אחת מהודעות הבנק ללווה לפי הסעיף האמור; אם החובה האמורה לא חלה על התאגיד הבנקאי, יצוין גם עניין זה בתצהיר; (4) מקום שבעל המשכנתה מיוצג על ידי עורך דין – יפוי הכוח של עורך הדין, זולת אם יפוי הכוח הופקד בלישכה ועורך הדין הורשה בו להוצאה לפועל ולגביית כספים; (5) היה בעל המשכנתה מיוצג על ידי עורך דין על פי יפוי כוח כללי – יצא ידי חובתו לפי פסקה (4) גם אם צירף העתק של יפוי הכוח, מאושר על ידי עורך דין.

...

דיון והכרעה לאחר העיון באתי למסקנה שדין הבקשה לרשות ערעור להידחות.

מן הכלל אל הפרט יישום תשתית נורמטיבית זו בענייננו מוביל למסקנה שאין מקום להתערב בהחלטת הרשם לדחות את בקשת המבקשים לבטל את תפיסת הרכב ואת מימוש המשכון, ולהשיב את הרכב לידיהם.

סוף דבר מכל המקובץ לעיל, הבקשה לרשות ערעור נדחית.

הצעת הכנ"ר לא התקבלה על ידי הצדדים, ולפיכך נידרשת הכרעתי זו. השאלות שבמחלוקת השאלות שבמחלוקת שבין הצדדים מיתמקדות בעניינים הבאים: האם החייבת משכנה זכויותיה בדירה לבנק מכוח שטר המישכון משנת 2008 והאם הוא עומד בתוקפו? האם המישכון משנת 2010 עומד בתוקפו על אף הטעות ברשום? בהנחה שקיים מישכון בתוקף (המישכון משנת 2008 או המישכון משנת 2010 או שניהם) מהו הקף החוב המובטח במישכון? דיון והכרעה המישכון משנת 2008 סעיף 3 (א) לחוק המישכון קובע: "3(א) משכון נוצר בהסכם בין החייב לבין הנושה". המישכון משנת 2008 נרשם ביום 24.9.08 מכוח שטר מישכון עליו חתומים הן החייבת והן המוכר (בעל הזכויות באותה עת בדירה), וזאת בגין הלוואה שנטלה החייבת מבנק אדנים לרכישת הדירה.

כך, לדברי בית המשפט העליון בעיניין בנק קרדיט: "הרי זה הוא המבחן:באדם שבא לעיין במסמך זה אצל רשם החברות, כלום יעלה בידו לגלות, מתוך קריאת המסמך, מה הנכסים נשוא השיעבוד הספציפי?" בעיניין בנטורה נדון מקרה דומה לענייננו, ושם נקבע: "במקרה שלפני הטעות שנפלה במספר הרשום של הגוש/חלקה של הדירה אצל רשם המשכונות, אינה מונעת ואינה יכולה למנוע מהבודק, לו אכן היתקיימה בדיקה אצל רשם המשכונות, את זהוי הנכס וגילוי העובדה כי הדירה שרכשו המבקשים אכן ממושכנת לטובת בנק משכן.

זאת, מבלי לגרוע מהעובדה, כי פעולות הבנק בעיניין תיקון המישכון, ספק אם בוצעו בהתאם לנוהלים ולדין, שעה שלא צויין על ידי הבנק, בעת תיקון המישכון, כי רשומים עיקולים ושעה שלא הוצגו על ידי הבנק הודעת תיקון המישכון וייפוי הכוח הנוטוריוני מכוחו בוצע התיקון, לטענתו.

...

העולה מכל האמור לעיל הוא כי אין בטעות שנפלה ברישום מספרי הגוש והחלקה הנכונים של הדירה, בספרי רשם המשכונות, כדי לפגום בתקפותו של שטר המשכון ולאיין את השעבוד שרשם בנק משכן על הדירה.

לפיכך, החלטתי זו, והקביעות בה ביחס למעמד חובו של הבנק כנושה מובטח, כפופה לבחינת הטענה בדבר ויתור הבנק על הבטוחה לאור הגשת תביעת החוב.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית, בכפוף לאמור בסעיף 71 לעיל.

עם מתן תוקף של פסק דין להסדר זה, כנגד זאת ובאותו המעמד יעביר המבקש לבא כוחו יפוי כח בלתי חוזר החתום על ידי המבקש לפיו ממנה הוא את בא כח המשיבה למחיקת המישכון שנירשם לטובתו ביום 27.2.2022 על זכויות המשיבה במקרקעין הידועים כגוש 10119 חלקה 78 (חלק) בפרדס חנה בשטח 699 מ"ר (להלן: "המקרקעין") שמספרו 2022080121 ברשם המשכונות (להלן: "מישכון").

לא שולם הסכום האמור בהסכם זה במועדו או שחוללה ההמחאה, יהיה רשאי המבקש, בתוך חמשה עשר (15) יום מן המועד שנקבע לתשלום, להודיע על ביטול ההסכם ועל ביטול פסק הדין והמשיב מוותר בזאת על היתנגדות לבקשת הביטול ויפוי הכח למחיקת המישכון יוחזר אל בא כוחו בתוך 3 ימים ממועד הודעת הביטול.

איני מחווה עמדה בשאלה מה אמור להחשב כפרעון הסכום המלא לאור הפגור בתשלומו, אם יש לשערך הסכום באיזה אופן ועד לאיזה מועד, והאם אכן יכול המבקש להקטין ניזקו בדמות נטילת השיק המופקד בקופת ביה"ד על יתרת הקרן ולהפקידו, ומה הנפקות לענין זכותו לנקוט בהליכי גביה ועל איזה סכום, אם אין הוא עושה כן. המבקש טוען שממילא אין כסף בחשבון המשיבה, ותתכבד היא ותבצע העברה בנקאית לחשבונו של היתרה הלא משולמת, בצרוף שיערוך.

...

טענות המשיבה המשיבה טוענת כי יש לדחות את הבקשה ולחייב את המבקש בהוצאות ושכ"ט עו"ד, לרבות הוצאות לדוגמא בשל הטרדת בית המשפט בהגשת הבקשה והסתרת עובדות מהותיות רבות, תוך ניסיון לשיבוש הליכי משפט.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות שהוגשו ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

אשר על כן, נדחית הבקשה לביטול פסק הדין.