מר טבקמן
לטענתו, סוכם בינו לבין הגב' אור כי בחודש הראשון יקבל שכר בסיס בסך 14,000 ₪ ולאחר מכן 15,000 ₪ וכן כי יקבל טלפון סלולרי והפרשות לקרן פנסיה.
לגבי דרישותיה הכספיות, נטען כי אכן בהתחלה הובטחו עמלות מכירה בסך 150,000 ₪ ואולם לאחר מכן, ולאור תאום עם קבוצת חג'ג', שהייתה שותפה לפרויקט, "ובמטרה שלא להפלות בין סוכני המכירות בין הקבוצות, נקבע תשלום של 0.1%" והגב' אהרוני הסכימה לכך (סעיף 86 לכתב ההגנה).
היתנהלות העבודה של החברה היא בדרך של כיבוי שרפות" אומרים התובעים, "אין הליך של ניהול חברה, אין חשיבה לטווח הרחוק וחלוקת עבודה מסודרת. ברגע שקורה משהו היא מקבלת החלטה אחת ואגע לאחר מכן היא מקבלת החלטה אחרת הסותרת אותה (להלן – "הפירסום")
בסמוך לאחר פירסומה של הכתבה, הגישו החברה והגב' אור כנגד הנתבעים תביעה כספית ע"ס 2,550,000 ₪ בבית המשפט המחוזי בתל אביב לפי חוק איסור לשון הרע בבית המשפט המחוזי (ת"א 18029-02-11).
הגב' אהרוני הביאה כדוגמה את התנהלת החברה מול סוכני המכירות בקשר לאחוזי הרווח בפרויקט ארלוזורוב; ההתנהלות מולה בנוגע לשכר ולאופנוע; תוספת תשלום שהובטחה אך לאחר מכן הופיעה בתלוש השכר כעמלת מכירה ועצם פיטוריה בשל היותה הורה.
...
לטענת התובעת, פרטי הסיכום בין הצדדים הועברו על ידה לידיעתו, אלא שהסתבר לה בדיעבד, כי התוספת לשכרה בסך של 3,000 ₪ הופחתה מהעמלות להן היא הייתה זכאית, וזאת בניגוד לסיכום עם הגב' אור.
בנוסף לסכומים דלעיל, תשלם הנתבעת 1 לכל אחד מהתובעים 10,000 ₪ בגין שכר טרחת עו"ד (סה"כ 40,000 ₪).
תביעת לשון הרע נדחית על ראשה וכל חלקיה.
הנתבעות תשלמנה, ביחד ולחוד, ל-4 התובעים שכר טרחת עו"ד בסך כולל של 250,000 ₪.