לטענת התובעים, הם מסרו לנתבע בנאמנות סכום של 220,000 ₪ למטרת רכישת הרכבים, אך הנתבע לא סיפק את הרכבים למרות חלוף המועד המוסכם לכך, ועל אף פניותיהם החוזרות והנישנות של התובעים, ולמרות ההבטחות של הנתבע, הנתבע לא סיפק את הרכבים, לא דרש השלמת תשלום, ולא הציג לתובעים מיסמך אחד המלמד על הזמנת הרכבים ויבואם ארצה.
כל העדים חזרו על טענות התביעה באופן עיקבי, והדגישו והבהירו כי הם ביקשו לרכוש את הרכבים בייבוא אישי, בסיועו של הנתבע, והמשמעות לכך הנה שהרכבים אמורים היו להירכש בחו"ל ולהיות מיובאים לישראל על שמותיהם.
ביחס לסעד הלא ממוני, הרי שבדומה לפגיעה שנגרמה התובע 1 כתוצאה מהתנהלותו חסרת תום הלב של הנתבע עת קיבל סכום עתק לידו מבלי שעשה ניסיון כן לקיים את התחייבותו כלפי התובע 2 ומבלי שסיפק ראיה כלשהיא שיכולה ללמד כי הוא רכש רכב, הרי שהפגיעה שנגרמה לתובע 2 הנה גדולה יותר, שכן הוא שילם סכום כסף יותר גבוה, ומאחר והוא עו"ד במקצועו, והוא זה שהכיר בין התובע 1 לנתבע, והוא זה שליווה את התובע 1 בכל המהלך הזה, הרי ניתן להניח שנגרמה לו עוגמת נפש רבה כתוצאה ממעשיו ומעלליו של הנתבע.מכאן שאני מקבלת את דרישתו בגין ראש נזק זה, ומחייבת את הנתבע לשלם לתובע 2 בגין נזק לא ממוני סך של 20,000 ₪ .
...
גדר המחלוקת
אין מחלוקת בין הצדדים על עצם קיומה של ההתקשרות החוזית, שבמסגרתה התחייב הנתבע לסייע בידי התובעים לממש את רצונם לייבא את הרכבים מחו"ל. חלוקים לעומת זאת הצדדים ביניהם בכל הנוגע לפרטי ההתקשרות ובשאלה האם ההסכמים החתומים מחודש 12/2017 משקפים נאמנה ובאופן מלא את ההסכמות שהיו בין הצדדים, והאם אותן ההסכמות הופרו ואם כן -על ידי מי?
לשם ההכרעה בתביעה נדרשים אנו להשיב לשאלה, האם עלה בידי התובעים להוכיח ברמה הדרושה במשפט האזרחי כי הנתבע הפר את ההסכמות שהיו בינו, מצד אחד, לבין התובעים, מצד שני, הפרה יסודית שמצדיקה את ביטול ההסכמים והשבת הכספים ששולמו ובנוסף לאלה פיצויים מוסכמים לתובעים?
דיון והכרעה
לאחר עיון, בחינה ושקילה לכלל טענות הצדדים, עדויותיהם וראיותיהם, נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל ברובה, ולהלן אבאר.
ביחס לסעד ההשבה, התובע 2 ביקש להשיב לידו רק את הסך של 40,000 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה, והבהיר כי ביחס לסכום האחר בסך של 140,000 ₪ הוא נקט בהליך משפטי אחר לגבייתו, ומכאן אני מקבלת את דרישת התובע 2 ביחס לסעד ההשבה ומחייבת את הנתבע להשיב לתובע 2 את הסך של 40,000 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד כריתת ההסכם והעברת התשלום (12/2017) ועד למועד הגשת כתב התביעה והסכום עומד על 40,333 ₪.
ביחס לסעד הלא ממוני, הרי שבדומה לפגיעה שנגרמה התובע 1 כתוצאה מהתנהלותו חסרת תום הלב של הנתבע עת קיבל סכום עתק לידו מבלי שעשה ניסיון כן לקיים את התחייבותו כלפי התובע 2 ומבלי שסיפק ראיה כלשהי שיכולה ללמד כי הוא רכש רכב, הרי שהפגיעה שנגרמה לתובע 2 הינה גדולה יותר, שכן הוא שילם סכום כסף יותר גבוה, ומאחר והוא עו"ד במקצועו, והוא זה שהכיר בין התובע 1 לנתבע, והוא זה שליווה את התובע 1 בכל המהלך הזה, הרי ניתן להניח שנגרמה לו עוגמת נפש רבה כתוצאה ממעשיו ומעלליו של הנתבע.מכאן שאני מקבלת את דרישתו בגין ראש נזק זה, ומחייבת את הנתבע לשלם לתובע 2 בגין נזק לא ממוני סך של 20,000 ₪ .
סוף דבר
התביעה מתקבלת ברובה.