הבטחת הכנסה: צורך רפואי לשימוש ברכב

מר מנשה טען כי תכלית חוק הבטחת הכנסה היא להרחיב את רשת הקיום המינימלי ולספק הכנסה בסיסית למבוטחים אשר אינם יכולים להישתכר ונעזרים ברכב לצרכים רפואיים.

לפיכך שימוש ברכב לצורך קניית תרופות לאימו, הסעתה לטיפולים רפואיים, וכן קניות וסידורים לצרכי המשפחה מזכה אותו בגימלת הבטחת הכנסה.

...

בהסכמת המשיב והמערערים 2 ו - 6, ובחלוף המועד להגשת עמדות יתר הצדדים, וכקבוע בהחלטה מיום 14.6.2015, אנו מורים כי בהכרעה בהליכים שבכותרת ישב המותב הבא - הנשיא יגאל פליטמן, סגנית הנשיא השופטת ורדה וירט ליבנה, השופטת רונית רוזנפלד, ונציגי הציבור מר אלי בן גרא ומר יצחק דויטש.

" "מטבע הדברים, נוכח העובדה שעל המדינה יהא לגבש הסדר חלופי תחת ההסדר שאנו מורים על ביטולו, אין מקום להורות על בטלות סעיף 9א(ב) לאלתר, ומן הראוי לאפשר למחוקק שהות לצורך גיבוש הסדר חדש. נוכח חשיבותה של הזכות הנידונה והפגיעה האנושה הנגרמת בינתיים למי שנזקק לגמלת הבטחת הכנסה כרשת מגן אחרונה ואינו זוכה לקבלה, שהות זו אינה יכולה להיות ממושכת. לפיכך, הייתי מציעה לחבריי שנורה כי הצהרת הבטלות תיכנס לתוקפה ביום 1.9.2012. שישה חודשים מיום מתן פסק דיננו, ותחול מיום זה ואילך. יצוין כי ההסדר החדש, יהא אשר יהא, יכול להיות מעוגן בעיקרון על פי הסמכה בחקיקה ראשית, אך ההסדרים הפרטניים ניתנים לקביעה גם בחקיקת משנה. בתקופת הביניים עד לכניסתו של הסדר סטטוטורי חדש לתוקף, טוב יהיה אם יעלה בידי המל"ל לקבוע הסדרי ביניים המביאים בחשבון את הקביעות בפסק דין זה, ובכלל זה כי תוחל פרשנות מצומצמת למונח 'שימוש' הקבוע בחוק." "טרם סיום נציין, כי העתירות שלפנינו התנהלו ברמה העקרונית. לא נדרשנו לעניינן הפרטני של העותרות והעותרים וממילא, אף איננו הערכאה המתאימה לבחינה כאמור, המחייבת את ההליכים מראשיתם הן בפני המל"ל והן בפני הערכאות המוסמכות. יחד עם זאת, בהתחשב במאבק שניהלו העותרות לשינוי המצב המשפטי לאורך שנים, ונוכח התוצאה אליה הגענו, מן הראוי כי יתאפשר לעותרות, ככל שהדבר עדיין אקטואלי להביא את עניינן מחדש בפני המל"ל, בפרט כך ביחס לעותרות שזכאותן נשללה רטרואקטיבית." "סוף דבר, אני מציעה לחברי לקבוע כי הצו על תנאי יהיה מוחלט במובן זה שנצהיר על בטלות סעיף 9א(ב) לחוק בשל אי חוקתיות; בטלות שתיכנס לתוקפה בתום 6 חודשים מהיום, ביום 19.2012." (הדגשה שלי - י.פ) תיקון החוק בעקבות הלכת חסן תוקן כאמור סעיף 9א לחוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 40).

סגנית הנשיא ורדה וירט ליבנה לאחר שעיינתי בחוות הדעת של חברי הנשיא יגאל פליטמן וחברתי השופטת רונית רוזנפלד הנני מצטרפת לחוות דעתה ונימוקיה של חברתי השופטת רונית רוזנפלד ולתוצאה המוסכמת על שניהם.

נציג ציבור מר יצחק דויטש מקובלת עלי חוות דעתה של השופטת רוזנפלד ואני מצטרף לפסק הדין הקובע כי עניינם של המערערים יוחזר לבית הדין האזורי אשר ידון בהם.

סוף דבר רוב חברי המותב הצטרפו בהנמקתם לדעתה של השופטת רוזנפלד מן הנימוקים כמפורט בחוות דעתה של השופטת רוזנפלד.

עניינו של תיק זה החלטת הנתבע מיום 15.7.15 להחשיב, לצורך חישוב הזכאות לגימלת הבטחת הכנסה של התובע, שימוש ברכב שהיה רשום על שם אביו ז"ל. השאלות שבמחלוקת הן האם התובע נהג ברכב מנהג בעלים, שיש בו כדי להשליך על זכותו לגימלת הבטחת הכנסה, והאם מדובר בשימוש ברכב לצרכים רפואיים של אביו של התובע.

...

דיון והכרעה טרם מתן הכרעה נציין, כי לא מצאנו ממש בטענות הנתבע, לפיהן עניינו של תיק זה הפחתת הגמלה לחודש ינואר 2015 בלבד.

משאין אנו מקבלים את הטענה לפיה נהג התובע ברכב מנהג בעלים, לא חלה על התובע חובה להוכיח כי הוא עומד בתנאי סעיף 9א(ג)(2) לחוק הבטחת הכנסה, העוסק בשימוש ברכב של תובע לצורך טיפול רפואי.

אף בחקירת התובע בתיק הנוסף המתנהל בעניין שימוש באותו רכב, בתקופות אחרות, לא מצאנו סתירות של ממש בהשוואה לעדותו לפנינו (נ/5).

בנסיבות העניין, מתקבלת התביעה.

שימוש ברכב לצרכים רפואיים חוק הבטחת הכנסה קובע חריג לעניין שלילה/הפחתה של גמלה כתוצאה מבעלות על רכב, כאשר קיימת הצדקה לשימוש ברכב לצרכים רפואיים, כדלקמן: "התובע, או בן משפחתו של התובע, זקוקים לרכב לצורך טפול רפואי הניתן מחוץ לביתם, לפי תכנית טפול שנקבעה מראש או לפחות 6 פעמים בחודש בפרק זמן העולה על 90 ימים רצופים, והכל לפי כללים ותנאים שקבע השר". התובע הגיש מספר רב של מסמכים רפואיים, המצביעים על מחלותיו והטיפולים שהוא מקבל עקב כך. המסמכים הועברו לבדיקה של הרופא המוסמך של הנתבע, אשר קבע כי אין החומר הנ"ל עונה על דרישות החוק.

...

נוכח זאת, אנו סבורים כי קיימת הצדקה לשימוש ברכב לצרכים רפואיים ולכן, אין להביא את אותו רכב (הרכב החדש) בחשבון לצורך "הכנסה מנכס" בהתאם להוראות חוק הבטחת הכנסה.

לסיכום נוכח האמור, התביעה לגמלת הבטחת הכנסה מתקבלת.

המחלוקת בהליך זה נסובה על שווי הרכב שבבעלות התובעת ועל קיומם של התנאים הקבועים בתקנות הבטחת הכנסה בדבר שימוש ברכב עקב צרכים רפואיים.

...

לפיכך, דין הטענות בנוגע לשווי הרכב להידחות.

אשר על כן, התובעת אינה עומדת בתנאים המצטברים הנדרשים לצורך החלת החריג בסעיף סעיף 9א(ג)(2) לחוק ועם כל ההבנה למצבה הקשה של התובע, אין מנוס מדחיית התביעה.

נטען כי התובע הגיש תביעה נוספת להבטחת הכנסה ביום 30/12/21 בה נטען לשימוש ברכב לצרכים רפואיים של הבן וכי הגימלה אושרה לתקופה 1/12/21 עד 22/8/22 וכן לאחר מכן, עת אושרה לבן קצבת ילד נכה.

...

סוף דבר לאור כל האמור, אין מנוס אלא לדחות את התביעה הן מחמת שיהוי והתיישנות והן לגוף התביעה.