לטענתו הבקשה נופלת בגדר המבחנים שנקבעו בפסקי הדין "קצקה" ו- "גמזו" ולכן לאור מצבו הבריאותי הקשה, העידר יכולת הישתכרות לעתיד והעובדה כי ילדיו נמצאים במשמורתו הרי שיש להחיל את צו ההפטר גם על חוב המזונות.
לטענת החייב, כיום סך הכנסותיו הנו 5,900 ₪ המשולמים מהמוסד לביטוח לאומי, מתוכם הוא משלם דמי שכירות בסך 2,800 ₪ והוצאות לרבות חשמל ארנונה וכלכלה לו, לבתו הסמוכה לשולחנו וליתר ילדיו המגיעים אליו.
טענות החייב בדבר מצבו הכלכלי מקומן בפני רשם ההוצאה לפועל, ונסיבות חייו יקבלו ביטוי מתאים שם. החייב מקבל מהמוסד לביטוח לאומי גמלת נכות בסיסית על סך של 3,321 ₪ וכן תוספת תלויים עבור ילדיו בסך כ- 2,000 ₪, ולאור גילו לפניו עוד שנות גמלה רבות.
המנהל המיוחד ציין כי לא ידוע לו מה עם הגרושה השניה ומה עם האשה השלישית, ובנסיבות העניין יש לדחות את הבקשה.
מאמצי החייב לפרוע את החוב לאורך השנים או שמא נפרע החוב עקב הליכים יזומים של אחרים וזאת מתוך דאגה כי הזכאים למזונות לא חסרו דברים בשל המחוייבות ההורית לפעול לסיפוק קיוםפ מינמאלי בכבוד של אלו התלויים בחייב כמו גם פעולות החייב למיצוי ההליכים העומדים לרשותו במסגתר ההוצאה לפועל על מנת להבטיח לנושים כי יצאו ותועלת בידם.
הסיבה לגישה המצמצמת את החלת ההפטר גם על חוב המזונות, מקורה בעיקרון המוסרי הנלווה לחוב זה. חוב המזונות מקורו בחובה הבסיסית של הורה לדאוג למחסור ילדיו על בסיס יום-יומי.
...
החייב אינו עומד בתנאים חריגים אלו ועל כן הבקשה נדחית.
עם זאת, ובשים לב לעמדת המוסד לביטוח לאומי, מצבו הרפואי של החייב, מצבו הכלכלי, והאתגרים העומדים בפני החייב בחייו היום- יומיים, נוכח העובדה כי ילדיו בגינם הוא חב חוב המזונות הינם בגירים, אני סבורה שגם אם החייב לא זכאי לקבלת הפטר בגין חוב המזונות, אכן בפני מקרה בו יש מקום למדיניות הגבייה הרכה אותה ציין המוסד לביטוח לאומי בתגובתו, אשר על כן אני מורה כדלקמן:
· הבקשה להחלת צו ההפטר על חוב המזונות נדחית כאמור.
· אני מורה על קיזוז סך של 20% מהמגמלאות להן זכאי החייב מהמוסד לביטוח לאומי לצורך תשלום החוב למוסד לביטוח לאומי עד לתשלום מלא החוב.
