הבטחת הכנסה מביטוח לאומי בעבודה פיקטיבית

בנוסף, מכתב האישום עולה כי הוצאת התוכנית העבריינית לפועל אף גרמה לנזקים עקיפים לקופה הציבורית כתוצאה משהשימוש שעשו העובדים הפיקטיביים בתלושי השכר הכוזבים על מנת להמנע מתשלום דמי ביטוח לאומי ולקבל במירמה כספים הכוללים דמי אבטלה, דמי לידה והבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי, הנחה בתשלומים למוסדות חינוך וארנונה, הלוואות שונות מבנקים ולמטרות נוספות.

· ראו גם את גזר הדין בעיניינו של נאשם 4, קופרמן מיום 3.1.2021, שם קבעתי מיתחם ענישה לעבירות המס בין 4 ו- 12 חודשי מאסר בפועל ביחס לעונש המאסר, וגזרתי על קופרמן, שקבל משכורות מפוצלות במסגרת הפרשה באמצעות המחאות על שם עובדים פקטביים בסך 310,687 ₪ במטרה להיתחמק ממס בגין הכנסתו זו ושיבש מהלכי משפט, עונש של 4 חודש מאסר לריצוי בעבודות שירות לצד מאסר על תנאי וקנס בסך 20,000 ₪.

...

יחד עם זאת חלק על טענת המאשימה לפיה לו הייתה מוגשת בקשה מסודרת לכופר הייתה הבקשה ככל הנראה נדחית, והפנה לנסיבות ולעבירות שבביצוען הורשע בסופו של יום, תוך שטען כי קיימים חברי ועד (משה מילר ומרדכי גלאי) שעניינם הסתיים בכופר כמפורט בענ2/1 ובמסמך שהוגש לתיק על ידו לאחר הטיעון לעונש.

מובן שבמקרים מתאימים קיימת הבחנה בין מידת הפגיעה בערכים המוגנים על ידי מי שמורשע בביצוע עבירה לפי סעיף 224א לפקודה, לבין מי שמורשע בביצועה הישיר, ולעניין זה תינתן המשמעות המתאימה בעת קביעת מתחם הענישה, לאחר בחינת נסיבות ביצוע העבירות.

המדובר בטענה תאורטית, ואינני מוצאת לקבוע בה מסמרות אף לאחר שעיינתי בהחלטות הכופר בעניינם של מרדכי גלאי ומשה מילר (ענ2/2 ובמסמך הנוסף שהוגש) שלטענת הסנגור היו גם הם חברי ועד ההנהלה באגודה, אך עניינם הסתיים בכופר.

בראי כלל המפורט לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 9 חודשים, שירוצה בדרך של עבודות שירות, בהתאם לחוות-דעת הממונה על עבודות השירות במרכז הרפואי מעייני הישועה, רחוב פוברסקי 17, בני ברק.

על פי כתב האישום אסתרזון, איינהורן, גרשוביץ והנאשם, נטלו חלק בתוכנית עבריינית אותה רקם אסתרזון ואשר אושרה על ידי חברי ועד האגודה ביניהם איינהורן, להונאת רשות המסים על ידי האגודה באמצעות הנפקת תלושי שכר כוזבים ביחד עם אחרים, וביניהם המפורטים בנספח א' לכתב האישום, אשר נרשמו כעובדי האגודה, בעוד בפועל לא היו עובדיה באותה עת, או שהיו עובדיה אך תלושי השכר שלהם היו שונים מהשכר שקבלו בפועל עבור עבודתם (להלן: "העובדים הפיקטיביים").

בנוסף, מכתב האישום עולה כי הוצאת התוכנית העבריינית לפועל אף גרמה לנזקים עקיפים לקופה הציבורית כתוצאה משהשימוש שעשו העובדים הפיקטיביים בתלושי השכר הכוזבים על מנת להמנע מתשלום דמי ביטוח לאומי ולקבל במירמה כספים הכוללים דמי אבטלה, דמי לידה והבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי, הנחה בתשלומים למוסדות חינוך וארנונה, הלוואות שונות מבנקים ולמטרות נוספות.

...

בראי כלל הנסיבות אשר פורטו לעיל – מסקנתי היא כי בעניינו של הנאשם מידת הפגיעה בערכים המוגנים איננה ברף הגבוה.

כלל הנסיבות המפורטות לעיל מביאות למסקנה כי נכון למקם את עונשו הנאשם בתחתית מתחמי הענישה שנקבעו.

סוף דבר - בשים לב לגדרי מתחמי הענישה שנקבעו במקרה הנדון, ובראי הנסיבות הקונקרטיות בעניינו של הנאשם שאינן קשורות לביצוע העבירות המצדיקות מיקומו של הנאשם בתחתית מתחמי הענישה שנקבעו, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 4 חודשים, שירוצה בדרך של עבודות שירות, בהתאם לחוות-דעת הממונה על עבודות השירות במועצה הדתית אשדוד, רח' הנרייטה סולד 1, אשדוד.

על פי כתב האישום אסתרזון, איינהורן, קופרמן והנאשם, נטלו חלק בתוכנית עבריינית אותה רקם אסתרזון ואשר אושרה על ידי חברי ועד האגודה ביניהם איינהורן, להונאת רשות המסים על ידי האגודה באמצעות הנפקת תלושי שכר כוזבים ביחד עם אחרים, אשר נרשמו כעובדי האגודה, בעוד בפועל לא היו עובדיה באותה עת, או שהיו עובדיה אך תלושי השכר שלהם היו גבוהים מהשכר שקבלו בפועל עבור עבודתם (להלן: "העובדים הפיקטיביים").

על פי החלק הכללי, חלק מהעובדים הפיקטיביים השתמשו בתלושי השכר הכוזבים על שמם כדי להמנע מתשלום דמי ביטוח לאומי כחוק, ועל מנת לקבל במירמה כספים הכוללים דמי אבטלה, דמי לידה והבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי, הנחה בתשלומים למוסדות חינוך וארנונה, הלוואות שונות מבנקים ולמטרות נוספות (להלן: "הגופים הנוספים").

...

בנסיבות הנדונות המסקנה היא כי בדומה לעניינו של קופרמן, מידת הפגיעה בערכים המוגנים ממעשי הנאשם איננה ברף הגבוה.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 7 חודשים, שירוצה בדרך של עבודות שירות, בהתאם לחוות-דעת הממונה על עבודות השירות במרכז יום לקשיש רזיאל, רמלה, רח' רזיאל דוד 30, רמלה.

על פי הנטען, בהתאם לתוכנית העבריינית, הונפקו באמצעות הנאשם ואיינהורן תלושי שכר כוזבים עבור העובדים הפיקטיביים, ביודעם כי אלו אינם עובדי האגודה באותה העת או שהיו עובדיה אך תלושי השכר שלהם היו גבוהים מהשכר שקבלו בפועל עבור עבודתם (על פי כתב האישום המתוקן בו הודה איינהורן מעורבותו בהקשר זה היא רק מעת שהיה חבר ועד ההנהלה בשנת 2010, וחלקה מיוחסת לו מכוח אחריות מנהלים).

לא זו אף זו, הנאשם פעל כאמור ביודעו כי בכוונת חלק מהעובדים הפיקטיביים לרמות גם את המוסד לביטוח לאומי וגופים נוספים (לטענת הסניגור זו הייתה המטרה העיקרית לבצוע המעשים), ותלושי השכר הכוזבים שמשו במירמה בין היתר לקבלת גמלאות מביטוח לאומי על סמך מצג השוא בסך שלא פחת מ-550,087 ₪, ואף על מנת להמנע מתשלום דמי ביטוח לאומי כחוק, לשם קבלת כספים הכוללים דמי אבטלה, דמי לידה והבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי, וכן הנחה בתשלומים למוסדות חינוך וארנונה, הלוואות שונות מבנקים ולמטרות נוספות במירמה.

...

כלל האמור מוביל למסקנה לפיה במעשיו המתוארים של הנאשם חומרה משמעותית, ויש בהם כדי להביא לפגיעה קשה בערכים המוגנים.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 25 חודשים.

מבוא-ביום 13.11.23 הגיש התובע מר עבד אל פתאח מרזוק (להלן: התובע) נגד הנתבעים חברת רם- לי בניה ופיתוח בע"מ ואחרים (להלן: הנתבעים) תביעה לתשלום סך של 1,526,211 ₪ בגין: הפרשות לפנסיה וקרן הישתלמות, שעות נוספות, אי מתן הודעה על תנאי עבודה, חלף הודעה מוקדמת, פיצוי בגין פיטורים בזמן מחלה, פיצוי בגין אי עריכת שימוע, פיצוי בגין מתן תלושים פקטביים, פיצוי בגין אובדן קצבת כושר עבודה לעבר ולעתיד, פיצוי בגין אי שיחרור מפנסיה/הפסד דמי גמולים ופצוי בגין הפרת הסכם עבודה/הפרת חובה חקוקה.

חמישית, לפי תקנה 14 (ד)-(ה) לתקנות האגרות נקבעו מספר מסמכים המהוים ראיה לכאורה לאי יכולת לשלום האגרה כגון, תעודה המעידה על קבלת גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, או על היותו חייב מוגבל אמצעים.

יאמר כבר עתה, כי עפ"י תקנה 3 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות) התשכ"ט - 1969, פטור מאגרה ניתן למדינה, למוסד לביטוח לאומי, לאפוטרופוס הכללי או לבעל דין המיוצג ע"י עו"ד מטעם הלישכה לסיוע משפטי, בהליך שלגביו אושרה בקשתו לקבלת שרות משפטי מהטעם שידו אינה משגת לשאת בו (ר' תקנה 3 לתקנות).

...

(ב) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית הדין יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם בלבד" מעיון בחומר המונח בפניי, לרבות במסמכים אשר הוצגו מטעם התובע, נחה דעתי כי התובע הצליח להרים את הנטל להוכיח, לפחות לכאורה, כי הינו חסר יכולת לשלם את האגרה המתחייבת בתיק, זאת על אף שאיננו נמנה על בעלי הדין הפטורים מאגרה ואין ההליך נשוא התביעה בתיק העיקרי נמנה על ההליכים הפטורים מאגרה לפי התקנות.

מעיון במסמכים שצירף התובע כגון: פירוט חשבון הבנק שלו ובתלושי השכר של אשתו עולה לדעתי המסקנה כי אכן אין הוא ואין אשתו בעלי מספיק אמצעים בכדי לעמוד בתשלום האגרה.

סוף דבר- לאור המקובץ לעי, אני נעתר לבקשה לפטור מאגרה.