מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הבחנה בין השתק עילה להשתק פלוגתא בהתאם לפסיקה העדכנית

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

התביעה הוגשה בדרך של המרצת פתיחה ובה מבקשים בני הזוג התובעים (להלן: עובדיה) להצהיר כי מלוא ההלוואה אותה נטלו מבנק אדנים למשכנתאות, שהנתבע ניכנס בנעליו (להלן: הבנק) בהתאם להסכם הלוואה 411081013 בקשר עם הבית אשר ניבנה על המקרקעין הידועים הידוע כחלקה 64/1 בגוש 4270 (להלן: הנכס) - סולקה.
הבנק טוען כי הוגשו על ידו תביעות נגד עובדיה בשל אי עמידה בהחזרי ההלוואה בשלוש נקודות זמן, וכי עובדיה לא התגוננו נגד התביעות ועל כן פסקי הדין שניתנו מהוים מעשי בית דין כלפי עובדיה ויוצרים השתק פלוגתא לגבי פרטי ההסכמים, הריביות, החישובים וההוצאות שנפסקו בהם.
לדידי אין מקום להבחין בין טענה שלא נטענה, לבין כתב הגנה שלא הוגש, ולבין אי התייצבות לחקירה.
פסיקה עדכנית, המרחיבה עוד יותר את ההשתק החל על נתבע שלא התגונן, נפסקה בע"א 4576/17 Air Via OOD נ' השטיח המעופף בע"מ (פורסם בנבו, 18.12.2018).
כב' השופט גרוסקופף מציין, כי הכלל של השתק פלוגתא חל גם על מי שהיה נתבע בתביעה הראשונה ולא התגונן (להבדיל מהשתק עילה שחל רק על מי שהיה התובע), אך יש מקום להרחיב גם את תחולת הכלל של השתק עילה על מי שהיה הנתבע בתביעה הראשונה, ולהכיר ב"השתק הגנה" שימנע ממנו להגיש תביעה מאוחרת המבוססת על טענה שלא נטענה על ידו בתיק הראשון ועומדת בסתירה לפסק הדין שניתן.
...
) בנסיבות סבורני כי ההלכה המוצעת בחוות דעתה של חברתי היא פיתוח מתבקש של הלכת אבוניל.
לפיכך, כל חוות דעת חשבונאית מטעם עובדיה חייבת לצאת מנקודת מוצא זו. לפיכך, כל טענות התביעה, לרבות חוות הדעת החשבונאית המשמשת בסיס לה, העומדות בניגוד לקביעות אלה, נדחות על הסף מחמת מעשה בית דין ומניעות.
לפיכך, התביעה נדחית על הסף בחלקה כמפורט לעיל, וחוות הדעת החשבונאית מטעם עובדיה תתוקן בהתאם להוראות אלה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

טענות הצדדים: המבקש סבור, כי פסק דינו של בית המשפט בת.א. 54422-11-14 מהוה סוף פסוק של ההיתדיינות בין הצדדים ומשכך יש להורות על דחייתה של התובענה הנוכחית בשל קיום מעשה בית-דין, הן מחמת השתק עילה והן מחמת השתק פלוגתא.
יש להבדיל בין מחיקה על הסף, שתוצאתה אינה קביעה חלוטה משנה את המצב המשפטי, לבין דחייה על הסף המהוה הכרעה שיפוטית לכל דבר.
עוד נפסק כי מקום שהתובע יכול היה לרכז את כל העובדות ואת כל הטענות הנוגעות למעשה במסגרת ההיתדיינות הראשונה, תחשבנה שתי התובענות כנסמכות על עילות זהות (ראו: עניין זיסר, 181; ע"א 2035/03 לב יסמין בע"מ נ' ת.ג.י. בע"מ, פ"ד נח(6) 447, 453 (2004); עניין חזן, פסקה 7; גורן, 113).
זה גם המקום להזכיר את אמרת הכנף של הנשיא (כתוארו אז) השופט זמורה: "אמת ויציב – אמת עדיף" ראו בספרו של המלומד חיים הכהן (המשפט) מהדורה מעודכנת, הוצאת מוסד ביאליק ירושלים תשנ"ב-1991 פרק חמישי שם בעמ' 193.
...
סיכום: מן המקובץ לעיל, אני נעתרת לבקשת המשיב/תובע ומאפשרת לו לחזור בו מן התביעה הנוכחית.
הבקשה לסילוק התביעה על הסף מתקבלת, במובן זה שהתביעה נמחקת על הסף, אך לא נדחית על הסף.
זאת ועוד, כיוון שהמשיב חזר בו מן התביעה הנוכחית בטרם התבררה ומתוקף סמכותי לפי תקנה 6 (ב)(1) לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז-2007 אני מורה כי אגרת המשפט תוחזר למשיב/התובע באמצעות בא כוחו ובכפוף להוראות כל דין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

על פי אישור המסירה ותצהיר המוסר שהומצאו לתובעת ואשר הוגשו על ידה בהתאם לתיק ההוצאה לפועל, האזהרה נימסרה ע"י מוסר בשם שלמה אלעזרא, בכתובת הרשומה של הנתבע, ביום 18.12.11, לידי אמו של הנתבע ששמה כפי שציין המוסר "יפה", אשר סירבה לחתום.
משלא ניתנה תגובת התובעת, הזוכה, ניתנה החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל מיום 16.3.20, עליה מבסס הנתבע טענתו לקיומו של השתק, בזו הלשון: "יצירת מצג לפיו חייב קיבל אזהרה בתיק הוצאה לפועל, בעוד שלא כך הדבר היא מעשה חמור בעיני. הדבר מביא לנקיטת הליכי גבייה חמורים וקשים נגד אדם שלא יודע שניפתח נגדו תיק הוצאה לפועל, אך אין בסמכות רשם הוצאה לפועל לפסוק פיצוי נזיקי.
יש הבדל רב בין קביעה פוזיטיבית שהמסירה מזוייפת לבין קבלת טענה כי היא לא התקבלה אצל החייב בפועל, ואף בין קביעה כי אין המדובר בהמצאה כדין.
דוקטרינת מעשה בית דין מורכבת משתי דוקטרינות עיקריות: השתק פלוגתא והשתק עילה.
כך למשל לא הוכח כלל כי ההגבלה שהוטלה על רישיון הנהיגה של הנתבע הביאה לנזק הנטען, עד העידר יכולת לחידושו מבלי לבצע מבחני נהיגה עדכניים, ובשים לב למגבלת הראייה ממנה סובל הנתבע כפי טענתו, העשויות לנתק כשלעצמן כל קשר סיבתי לתוצאות ההגבלה כאמור.
...
על כן אין בידי לקבוע כי מדובר במסירה שזוייפה.
כבר כעת יצוין כי יש להורות על חסיון מלא של כל המסמכים הרפואיים שהגיש הנתבע לתיק בית המשפט, וכך אני מורה (ככל שתימסר התנגדות לכך בתוך 7 ימים ממועד קבלת פסק הדין, היא תידון).
לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה ועל דחיית התביעה שכנגד.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הצגתו רק במועד זה מעידה כי לא היה קיים לפני כן. עוד טוען התובע, שטענת כלל הנתבעים לפיה היה קיים רק עותק אחד של חוזה השכירות שבו תוקנה תקופת האופציה מ- 10 שנים ל- 18 שנים, ובשל קיומו של עותק אחד בלבד ערכו את הנספח – הופרכה, שכן בפועל קיימים שני עותקים של ההסכם המעודכן: האחד, נספח ג' לכתב ההגנה הראשון של הנתבעת (להלן: נספח ג' לכתב ההגנה), והשני נספח ז' לכתב התביעה, כשבפועל קיימים ביניהם הבדלים משמעותיים.
בהתאם לפסיקה, העילות בגינן הוגשה התביעה, שהן תרמית והסכם למראית עין, מחייבות ביסוס ברמה הגבוהה ביותר.
טענות נוספות שהעלה גריידי בסיכומיו לטענת גריידי, ההליכים הקודמים בין גריידי לבין האחיות יצרה מעשה בית דין, השתק עילה והשתק פלוגתא, וכי אין יריבות בינו לבין התובע.
...
על כן טענות הקיזוז נדחות.
סוף דבר אני מקבלת את תביעת התובע בחלקה וקובעת כי ההסכמים בן גריידי לנתבעת מבוטלים.
הנתבעים ישלמו לתובע שכר טרחת עו"ד בסך של 15,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לדבריה, שאלת האחריות הנזיקית כבר עמדה בלב ההליך הרכושי, ודחיית שתי התביעות שם מהוה הכרעה פוזיטיבית ברורה, וזאת בהתאם לפסיקה עדכנית.
ואמנם בספרה של פרופ' זלצמן, בספרה מעשה בית דין בהליך אזרחי (1991), נכתב כך (עמ' 191): "[...] השאלה היא, מה קבע בית-המשפט לגבי אותה פלוגתא, שבעל-הדין מבקש לעוררה מחדש בהתדיינות הנוכחית: לאמור: האם קבע ממצא הסותר את הטענה שמעלה בעל-הדין, שאז יהא מנוע מלהעלותה, או שמא הממצא שנקבע לחוד והטענה שמעלה בעל-הדין לחוד, ועל-כן אין בעל-הדין מנוע מלהשמיעה? לעניין זה אין נפקא מינה אם קבע בית-המשפט, בהתדיינות הקודמת, כי הנקודה או הטענה הוכחה באופן פוזיטיבי, לחיוב או לשלילה, כגירסת בעל-הדין האחד או כגירסת בכל-הדין האחר, או אם קבע בית-המשפט שהוא דוחה את טענתו של בעל-הדין משום שלא הצליח להוכיחה. אף במקרה האחרון תהא קביעתו של בית-המשפט מחייבת את בעלי-הדין בהתדיינויות נוספות ביניהם ביחס לאותה שאלה. זאת, להבדיל מן המקרה שבו כלל לא היתקיים דיון לגופו במשפט הראשון. [...] העובדה שבעל-דין, שעליו היה מוטל נטל השיכנוע באותה היתדיינות, לא הצליח להרימו בהוכחותיו ועל-כן נדחתה גירסתו מחוסר הוכחה, אינה צריכה להיות רלוואנטית לעניין זה. די בכך שהיה לו "יומו בבית-המשפט" שפסק-הדין הדוחה את טענתו, מחמת חוסר הוכחה, כאמור, ישמש לו למכשול".
אמנם, השתק הגנה התקבע בפסיקה כחריג להשתק עילה, אך הלכה זו יושמה למעשה בפסיקה מאוחרת גם בהקשר להשתק פלוגתא, עת נקבע כי גם במקרים בהם הוגשה תביעה שכנגד או עתירה לקבלת סעד השקולה לתביעה שכנגד יחול השתק פלוגתא באמצעות חריג השתק ההגנה שמונע מלהביא את הסוגיה לבירור נוסף (רע"א 6143/22 דיור ב.פ בע"מ נ' מזור (נבו 23.02.2023).
...
הנה כי כן, בין אם נחיל את כלל השתק העילה ובין אם נבחן את התביעה דנן דרך הכלל של השתק פלוגתא, אין מנוס מהגעה למסקנה כי אחריותם של הנהגים לתאונה, ועילת התביעה נדונו ומוצו כבר במסגרת ההליך הרכושי.
דינה של התביעה לאור האמור לעיל, להידחות.
סוף דבר, הבקשה מתקבלת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו