הבהרת בית המשפט לענייני משפחה לגבי החזקת קטינה

בית משפט לעינייני מישפחה בחיפה תמ"ש 24962-10-23 האב נ' האם בפניי : כבוד השופטת לירון זרבל קדשאי בעיניין : חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנ"א-1991 הקטינות : קטינה, ילידת 00.00.2021 קטינה, ילידת 00.00.2023 התובע : אלמוני ע"י ב"כ עו"ד גלית ביטון לנקרי נ ג ד הנתבעת : אלמונית ע"י ב"כ עו"ד דליה אבני וינשטיין פסק דין

בחודש 9/23 הגיעו הצדדים לביקור לרגל חגי תשרי, והתובע הופתע מכוונת הנתבעת שלא להשיב את הקטינות לארה"ב. עקרי תצהיר אמהּ של הנתבעת : לדבריה הנתבעת הסכימה להנשא לתובע לאחר חיזורים רבים ולפני החתונה ניהלה עמו האֵם שיחה והבהירה לו כי הנתבעת קשורה מאוד לארץ ולאימהּ.

יש להוסיף ולחדד בדבר שיקול דעתו המצומצם של בית המשפט (ההדגשה אינה במקור): "לרשות – קרי, לענייננו: בית המשפט – אין שיקול-דעת אם להחליט כך או אחרת; חובה היא המוטלת עליה להורות על החזרת הקטין למקומו. הינה הוא איפוא הכלל העקרוני, וההלכה הדגישה אותו חזור והדגש. ... הכלל הוא החזרת המצב לקדמותו, על יסוד הנחה כי בית המשפט שבמקום מגוריו הרגיל של הקטין הוא שיכריע בנושא משמורתו: מי מן ההורים יחזיק בקטין, והיכן יחזיק בו אותו הורה. לשון אחר: שאלת טובתו של הילד – והיא שתכריע בסוף כל הסופות במשמורתו של מי מן ההורים יהיה הילד – יחליט בה בית המשפט של מקום מגוריו הרגיל, הוא ולא בית המשפט של המדינה שאליה נחטף" (ע"א 4391/96 רו נ' רו, פ"ד נ(5) 338, 345).

...

להחלטה זו הגיעה הנתבעת באופן חד צדדי: "ת. אז הגענו לכאן, והמשפחה עטפה אותי, ופתאום הבנתי שזה לא נורמלי שאם הוא צועק ואני מקבלת מכות שאלתי את עצמי לאן אני חוזרת? אז נמאס לי!

אין בידי לקבל טענות אלה או להעניק להן משקל של ממש.

עוד הטעים בית המשפט העליון כי "בהליך לפי החוק, כמו בהליך בבג"צ, טובת הילד רלוואנטית רק כשיקול, אם יש להימנע מלצוות על החזרת המצב לקדמותו, עד לבירור שאלת המשמורת על ידי בית משפט מוסמך (ראה בג"צ 836/86 הנ"ל, בעמ' 706 והאזכורים שם). כאמור שם, 'רק נזק ממשי לילד יצדיק דחייתה של העתירה, דחייה שעשויה בסופו של דבר להנציח השארתו של הקטין בידי ההורה, שלקח אותו שלא כדין' "(הדגשות אינן במקור, לז"ק) (שם).

עם זאת, סבורני כי לא עלה בידי הנתבעת להוכיח כי התובע "נרקומן" או כי נקט אי פעם באלימות כנגד הבנות הקטינות.

בנסיבות אלו לא שוכנעתי כי השבת הקטינות למקום מגוריהן הרגיל תעמיד אותן ב"סיכון חמור" ו"במצב בלתי נסבל", כלשון הפסיקה.

על בסיס האמור, אני קובעת כדלקמן: אני מורה על השבת הקטינות לעיר [.

לנוכח המחלוקת באשר לחוקיות החזקתה של העותרת בקטינה, כך הטענה, יש לראות בעותרת, לעת הזו, כבעלת עבר פלילי העלולה לסכן את שלום הציבור.

יש להבהיר כי השתייכות זו אינה מעלה ואינה מורידה, שהרי בדיבור "שנתגייר" מתייחס חוק השבות לפעולה משפטית שהתגבשה זה מכבר.

העותרת הגישה בקשה, שעודנה תלויה ועומדת בפני בית המשפט לעינייני מישפחה, להכיר בה כאפוטרופוסית של הקטינה בישראל.

המשיבים לא נימקו מדוע הצורך, ככל שקיים, בליבון נוסף באשר להחזקתה של הקטינה בישראל – ליבון שממילא נערך, כאמור, בימים אלה בבית המשפט לעינייני מישפחה – מלמד על סכנה עתידית הצפויה מהעותרת לשלום הציבור.

...

אבהיר: עמדת המשיבים, לפיה שמורות להם טענותיהם הקודמות, אשר להן אין זכר בתצהיר התשובה – אינה מקובלת עלינו.

אין בידי לקבל את עמדת המשיבים כאילו חשש לכאורי, שאינו נסמך אלא על טענה כי המסמכים שהציגה העותרת אינם מספקים ולא על בדל ראיה נוספת, הוא בגדר "עבר פלילי" כאמור בסעיף 2(ב)(3) לחוק השבות.

סוף דבר אין חולק כי מותר למשיבים לברר, בכל דרך חוקית, את השאלה האם הקטינה זכאית להישאר בארץ, אם לאו.

בדיון שהתנהל בפני בית המשפט המחוזי הוצג סיכום ביקור מעודכן לאותה עת (13.9.2011) על ידי מרכז שניידר לרפואת ילדים באשר למצבה של הקטינה, לפיו היא מגלה איחור התפתחותי רב תחומי הן בתחום השפתי והן בתחום הביצועי באופן שמצבה חמור יותר משסברו תחילה בעת ניהול ההליכים בבית המשפט לעינייני מישפחה.

על אף שהמומחה שלל לחלוטין את מסוגלותה ההורית של הסבתא לגבי שתי הקטינות – זאת, ללא כל הבחנה ביניהן – בית משפט זה לא קיבל את חוות דעת המומחה ונעתר לבקשתה של הסבתא להחזיק תחת משמורתה את אחות הקטינה.

בעניינינו, הובהר עוד בחוות הדעת הראשונה כי "לא ניתן לזהות תועלת חד משמעית שתיצמח לקטינה עצמה מהמשך הקשר עם ההורים..." (שם, בעמ' 54).

...

דעה זו, הדגיש, היא "נחרצת". וכך מסכם בית המשפט את חוות דעתו: "ברור הוא ולא מוטל בספק כי אם המשיבה [הסבתא] לא תהיה מסוגלת לכבד את גבולות הקשר המוגבל במסגרת של אימוץ פתוח, ובכך תסכל ותכשיל את האימוץ וייגרם נזק כבד לקטינה. מגבלותיה של [הקטינה] דורשות משפחה יציבה ללא טלטלה וסימני שאלה, משפחה אשר תוכל להתמודד עם קשייה ומגבלותיה, כך ש[הקטינה] תוכל לגדול, להתפתח ולגשר על פעריה ההתפתחותיים באין מפריע וכן לגבש את זהותה החדשה. המשפחה האומנת בה נמצאת הקטינה כיום הביעה רצון להמשיך להחזיק בה ואף לאמצה חרף מצבה, ומשקיעה מאמצים ניכרים ורבים לצורך קידומה והתפתחותה. כאמור, לא בנקל נמצאה משפחה שהסכימה לקלוט את [הקטינה] לביתה, ואין לסכן את סיכוייה של [הקטינה] להיקלט היטב במשפחה זו. בנסיבות אלה, וכאשר מהתרשמות כלל הגורמים המטפלים עולה, כי תרומת הקשר של [הקטינה] עם המשפחה הביולוגית להתפתחותה של [הקטינה] הינה שולית וספק באם מועילה ל[הקטינה], אני מקבל את המלצת המומחה וקובע כי האימוץ יהיה אימוץ סגור" (עמ' 47-48 לפסק הדין).

ברם, משמצווים אנו לשים את טובת הקטינה בראש מעיינינו, נדמה שאין מנוס אלא להידום את קול דמה, עם כל הצער בדבר.

סוף דבר, הייתי מציע לחבריי לדחות את בקשת רשות הערעור.

לבי דואב על כך. נוכח כל האמור, מצטרף אני לעמדת חברי, תוך ייחול כי יבוא יום של התקרבות, אף שאיני יודע אימתי.

בית משפט לעינייני מישפחה בפתח תקווה תלה"מ 15076-06-20 ח. נ' ב. בפני כבוד השופטת עידית בן-דב ג'וליאן תובעת ס. ח. ע"י ב"כ עוה"ד מאירה אזרד נתבעת ע. ב. ע"י ב"כ עוה"ד ישראל דוד יפרח בעיניין הקטינה: ... באמצעות אפוטרופסה לדין עו"ד גילי שוז גוטמן פסק דין

בהחלטה מיום 9.8.20 מונה מומחה מטעם בית המשפט, ד"ר מרדכי שרי ממכון "שלם" למתן חוות דעת בשאלת המסוגלות ההורית של כל אחת מהאימהות ומתן המלצות בעיניין החזקת הקטינה, מקום מגוריה וחלוקת זמני השהות, לנוכח המרחק בין בתי מגורי הצדדים.

על התובעת להבהיר את הדברים לבני משפחתה ולדאוג כי הסתה מכל מין וסוג תחדל; י. לדברי הנתבעת, היא משתתפת בהדרכה הורית מאז החלטת בית משפט מיום 18.7.21 (משך כשנתיים).

...

שוכנעתי כי מתן צו הורות פסיקתי בנסיבות הללו הנו לטובת הקטינה".

אין כל התייחסות או ראיית טובת הקטינה והנזק שעלול להיגרם לה. סוף דבר לפני שתי אימהות המעורבות בחיי הקטינה ודואגות לה. נוכחות שתיהן בחיי הקטינה משמעותית והכרחית ומקיימת את טובת הקטינה.

הנתבעת תשלם הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 7,000 ₪.

לטענתו לבית המשפט בישראל סמכות עניינית לידון בתביעה נוכח העובדה כי הקטינה נימצאת בישראל בחזקת הנתבעת וזאת למרות העובדה שבית המשפט האנגלי תפס ורכש סמכות בעת הגשת התביעה לזמני שהות, אך אין בכך כדי למנוע הגשת התביעה.

עוד לטענתה ועל פי ייעוץ משפטי שקבלה, לבית משפט לעינייני מישפחה בישראל הסמכות לידון בעינייני הקטינה מכוח סעיף 77 לחוק הכשרות המשפטית ואפוטרופסות, תשכ"ב – 1962.

כמו וכפי שהובהר לעיל בהרחבה עתירתה של האם כי בית המשפט יבחן במסגרת תובענה זו את טובתה של הקטינה וישנה את פסק הדין הזר שניתן ביום 9.12.20, הנה בנגוד גמור לתכלית העומדת ביסוד חוק אכיפת פסקי חוץ ומרוקנת אותו מתוכן.

...

סוף דבר הנני מורה על אכיפתו של פסק הדין שניתן ביום 9.12.20 בתיק 01258p18zc בבית המשפט למשפחה בלונדון.

הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 4,000 ₪ , אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום וככל שלא ישולמו במועד שנקבע לתשלום יישאו הפרשי ריבת והצמדה מהמועד שנועד לתשלום ועד לתשלום בפועל.

כן הנני מורה כי הנתבעת תהא רשאית לקזז מההוצאות שנפסקו לחובתה את חוב המזונות שחב לה התובע.