בהתאם נקבע כי:
"מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה הראשון שמונה. לא על נקלה תפסל חוות דעתו של המומחה, אלא צריך טעם ממשי לפסילתה; כמו - היתעלמות חוזרת ונשנית מן המסכת העובדתית למרות ששימת הלב הופנתה לנסיבותיה, או התקבעות בדיעה מסוימת חרף ההנחיה המשפטית שניתנה, או פגם אישי שנפל בנותן חוות דעת לבית הדין.
]
"המומחה הרפואי משמש זרועו הארוכה של בית-המשפט לעניינים שברפואה. בתום המשפט נידרש השופט היושב לדין להכריע בתביעה בהסתמך על חוות-דעתו של המומחה הרפואי שמינה. על-כן בכל אותם מקרים שבהם חש השופט, לאחר שעיין בחוות-הדעת של המומחה הרפואי ובתשובותיו לשאלות ההבהרה ובמהלך החקירה הנגדית, כי נותרו בו ספקות, וכי הוא נזקק לחוות-דעת נוספת כדי שיוכל להגיע להחלטה מושכלת בשאלות הרפואיות המונחות לפתחו, רשאי הוא למנות מומחה רפואי נוסף. ודוק, מינוי שכזה לא ייעשה כדבר שבשגרה, אלא רק באותם המקרים שבהם תחושתו של השופט היושב לדין היא כי לא יהא בידו, או לא יהיה זה ראוי, להכריע במחלוקת שבהליך שבפניו בהסתמך על חוות-הדעת של המומחה הרפואי אשר מונה על-ידיו" (ההדגשה הוספה- ר.ג.).
זאת ועוד, בתשובה ד' לשאלות ההבהרה, המומחה מציין כי המאמר של WAI אליו הופנה, עורך סקירה רחבה של מאמרים רציניים, וכי על אף שרוב המחקרים שנסרקו לא הוכיחו קשר סיבתי, "נימצאו וצויינו מספר מאמרים טובים שמראים קשר סיבתי בין הרמות משא שמשקלו מעל 25-35 ק"ג לבעיות גב תחתון. לדברי המחברים יש "עדות חלקית" בספרות שנסקרה לקשר סיבתי כאשר המשקלים המורמים הוא בטווח שציינתי".
המומחה מסביר בתשובה ג' לחוות דעתו כי הוא מתייחס להרמות משקלים מעל 25-35 ק"ג. כמו כן, המומחה מתייחס ספציפית לעניינו של התובע ומבהיר מדוע בעיניינו קיימת הצדקה להכיר בעבודה הפיזית כמקימה קשר סיבתי- מאמצים שכללו הרבה כיפופים והרמת משאות ששוקלים מעל 25 ק"ג וזאת במשך 12.5 שנים.
...
טענות הצדדים
לטענת הנתבע, המומחה לא תומך את מסקנתו אשר הינה הפוכה מהמסקנה העולה מהמאמרים אשר הוצגו לו, בספרות רפואית מטעמו.
בנסיבות הענין, לא מצאנו כי נפל פגם כלשהו בעמדת המומחה כפי שבאה לידי ביטוי בחוות דעתו ובתשובותיו לשאלות ההבהרה.
לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.
הנתבע ישלם את הוצאות התובע בסכום של 1,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום.
