מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הבדל בין תושבות לבין אזרחות

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2017 בעליון נפסק כדקלמן:

אשר להיקפה של חובה זו סבור המשיב כי תושב קבע מחויב למצער ב"גרעין הבסיסי" של נאמנות למדינה, והוא "החובה שלא לפגוע במדינה או החובה שלא להיות בלתי נאמן במפגיע לחברה ולמסגרת המדינתית". מנגד, יש הסבורים כי חובת הנאמנות אינה חלה על תושבים, נוכח ההבדלים המשמעותיים בין תושבים לבין אזרחים.
...
בנסיבות אלה, נוכח הפרת האמונים הבוטה שפורטה לעיל, החלטתי לעשות שימוש בסמכותי ולבטל את רישיון ישיבת הקבע של מרשיך בישראל".
על רקע האמור, בחודש פברואר 2014 הוא נעצר בצו מעצר מינהלי, בו היה נתון לכשנה וחצי, עד שחרורו בחודש אוגוסט 2014.
ניתן להסיק מסקנה זו אף בדרך של היקש, על-פי הוראות חוק יסודות המשפט, התש"ם-1980 – מסעיפים מקבילים הקיימים בחוק האזרחות, תשי"ב-1952 (שם סעיף 11(ב)(2)), והכל כפי שהראה חברי, המשנה לנשיאה (בדימ') א' רובינשטיין בחוות-דעתו.
בצד כל האמור לעיל – אעיר עוד שתי הערות: (א) גישתי לעניין פיסקת שמירת הדינים, הכלולה בסעיף 10 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שתומכת אף היא בתוצאה, הובהרה בחוות דעתי בהלכת דיראני, ולא אוסיף כאן עוד בנושא זה. (ב) התוצאה אותה אני מציע לאמץ פה מתאימה לנסיבות המאוד מיוחדות שבפנינו.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2013 בעליון נפסק כדקלמן:

באותו עניין, בקשר לשיחרור כמחוה לחודש רמדן, שינתה ועדת השרים דאז את טעמה ותחילה החליטה כי "לא ישוחררו אסירים תושבי ירושלים", אך אחר כך החליטה אחרת, ובית המשפט לא ראה בכך חוסר סבירות – אלא שלטעמי עצם השינוי עשוי להעיד כי הנושא נדון אז. בנדון דידן, שאלות כמו משמעות ההסכמה עם ישות מדינית אחרת באשר לתושבי קבע של ישראל, החיתוך הנעשה לגבי תושבי מזרח ירושלים והשוואתם בעצם לתושבי איו"ש וההשלכות העלולות להיות לכך בקשר לירושלים – לא שמענו כי אלה נדונו; וכשם שחברי מצביע על הבדל בנסיבות בין אזרח המדינה לבין תושב, ניתן להצביע על ההבדל בינו לבין תושב האזור.
...
כפי שהובהר בפסק הדין בג"ץ 5413/13 הנ"ל: "הסוגיה שבמוקד עתירה זו היא סוגיה טעונה ומורכבת העומדת בלב מחלוקת ציבורית. עם זאת, בפנינו לא מונחת אלא השאלה המשפטית, ועניינה האם קמה עילה להתערבותנו". לשאלה זו אין מנוס אלא להשיב בשלילה, נוכח המפורט לעיל.
על כן סבורני כי היה מקום להוציא צו על תנאי ולקבל הסברים, ואף להביא לדיון ראוי, גם אם הדבר היה מעכב את השחרור במקצת והדבר היה מצריך צו ביניים.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2020 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

שם נעצרו נאשמים תושבי האיזור שהואשמו בהתפרצות לבית מגורים בצוותא עם נאשמים ישראלים, אשר שוחררו לחלופת "מעצר בית". נקבע כי ההבחנה בין תושבי האיזור לאזרחים ישראליים לגיטימית.
...
בשאלת השחרור ממעצר בערבויות כספיות יפים לענייננו הכללים שקבע בית המשפט מחוזי מרכז-לוד (כב' השופט ע' קובו) בבחינת סוגיית מעצר ושחרור של תושבי האזור המאושמים בעבירות רכוש, בעמ"ת (מרכז-לוד) 12279-09-17 מדינת ישראל נ' צאלח (19.9.17), כדלקמן: "...ככלל, בעבירות של שהייה בלתי חוקית בישראל, בצירוף עבירות רכוש משמעותיות, כגון: גניבת רכב, כאשר עילת המעצר המרכזית הינה עילת ההימלטות, בעוד עילת המסוכנות הינה בעוצמה חלשה, וכאשר עסקינן בנאשמים נעדרי עבר פלילי או בעלי עבר פלילי קל מאוד, הנטייה צריכה להיות לשחרור בערבויות משמעותיות. לעומת זאת, כאשר עילת המסוכנות הינה ממשית, בין אם בשל אופן ביצוע עבירת הרכוש (כגון: תחכום, התארגנות, ריבוי מקרים, נהיגה מסוכנת וכיוב'), ובין אם בשל עברו הפלילי של המשיב, ולצדה עילת ההימלטות, הרי שהנטייה צריכה להיות למעצר." עיון בפסיקה המנחה של בתי המשפט מוביל למסקנה כי ענייננו דומה למקרים בהם הורו בתי המשפט על מעצר נאשמים תושבי האזור שהואשמו בעבירות דומות.
לסיכום עילת המסוכנות הנשקפת מהמשיב לאור המיוחס לו בשילוב עם עברו הפלילי היא ממשית.
אשר על כן, אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

המערער טען, כי זכויות היסוד הללו חלות על כל אדם, מבלי להבחין בין אזרח ותושב לבין אזרח זר. לדבריו, זוהי ההלכה שנקבעה בעיניין עדאלה, ובהתאם גם בפסק הדין של בית המשפט המחוזי.
...
מכל מקום, סוגיה זו איננה מתעוררת במקרה דנן, ומשכך אין צורך להכריע בפרשנות סעיף 5ב(א)(1) לחוק במסגרת הליך זה. סוף דבר: אף לשיטתי דין הערעור שלפנינו להידחות, שכן כאשר מדובר בתביעה נזיקית של תושב עזה נגד מדינת ישראל, המתייחסת לאירוע המקיים זיקה הדוקה לעימות מול רצועת עזה, כפי שהדבר במקרה בו עסקינן, מקובלת עלי מסקנתו של חברי, השופט סולברג, כי הסדר הפטור מאחריות כלפי תושבי עזה, המעוגן בסעיף 5ב(א)(1) לחוק, עומד במבחני פסקת ההגבלה שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
המשנה לנשיאה (בדימוס) נ' הנדל: אני מסכים עם חברי, השופט נ' סולברג, כי דין הערעור להידחות.
בהתאם, סבורני כי דין הערעור להידחות.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

למסקנה זו ניתן ביטוי גם בדיוני הכנסת בנוגע לתיקון מס' 9, במהלכם צוין כי "מה שעושה את ההבדל בין אזרח לבין תושב קבע זו הזכות שלו לבחור ולהבחר, בסופו של דבר. מה זה אומר הזכות לבחור ולהבחר? זה להיות שייך, להיות מזוהה, להיות רוכש אמונים למערכת שאני מזוהה אתה ולה אני בוחר ולה אני משויך" (דברי ח"כ אסתרינה טרטמן, פרוטוקול ישיבת ועדת הפנים מיום 26.12.2007, בעמ' 12).
...
על יסוד דבריי אלה, סבורני כי ההסדר בתוצרתו הנוכחית אינו צולח את מבחן המשנה השלישי – מבחן המידתיות במובן הצר.
לשיטתי, לאחר שמצאנו כי רישיון לישיבת קבע לפי חוק הכניסה לישראל אינו נותן משקל מספק לצורך להבטיח את יציבות מעמדו של אותו אדם, אין די בו כדי לצמצם במידה מספקת את הפגיעה המשמעותית שתיגרם למי שאזרחותו תבוטל מבלי שהוא בעל אזרחות נוספת.
על פי הרישא לסעיף 11(ב)(2), ביטול האזרחות מותנה בכך שלא יוותר אותו אדם חסר כל אזרחות, ובלשונו: "ובלבד שעקב ביטול האזרחות לא יוותר אותו אדם חסר כל אזרחות"; אלא שבהמשך ישיר לכך נאמר: "ואם יוותר חסר כל אזרחות כאמור – יינתן לו רישיון לישיבה בישראל כפי שיורה שר הפנים". אני מסכימה עם הנשיאה כי גם אם ניתן לפרש "רישיון לישיבה בישראל" כמקנה אפשרות לשר הפנים ליתן לאדם שנותר חסר אזרחות, רישיון לישיבת ארעי – כעמדה שהציג השר, פירוש הוראת החוק באופן כזה היה מוביל למסקנה שההסדר אינו עומד במבחן המידתיות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו