כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הבדל בין טענת זיוף חתימה לטענת מעולם לא חתמתי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

אך **** טוען שחתימתו זויפה ושהוא מעולם לא חתם על כתב ערבות כלשהוא לטובת התובעים.
יש לציין כי במועד הדיון ציינתי בפני התובעים כי לא ניתן לדעת אם מסמכים אלו אכן נחתמו בפועל על ידי ****, והצבעתי על הבדל משמעותי בין החתימה על גבי הצהרת הדירקטור ליתר החתימות.
אשר לדוגמאות של התובעים, המומחית בדקה אותן ומצאה הבדלים בינן לבין עצמן.
יש לציין כי טענת הזיוף העצמי גם אינה ממין העניין שכן כאמור המומחית השוותה את החתימות על גבי הערבות לחתימות שאין כל חולק שהן של ****.
...
אין בידי לקבל טענה זו. אילו היינו מסתפקים באימות חתימה הרי שלא היה צורך במינוי מומחה לכתב יד. אך במקרה זה לא ניתן היה להסתפק באימות חתימה, הן מהטעם שהנתבע העלה טענת זיוף, הן מהטעם שעורכת הדין היא אשתו של התובע ובעלת עניין כספי בתיק, והן מהטעם שנחתמו שתי ערבויות בנוסח שונה, ורק הנוסח השגוי אושר.
לאור כל האמור, בהתבסס על חוות דעת המומחית, בצירוף התמיהות העולות מהשתלשלות העניינים כמפורט לעיל, הגעתי למסקנה שהתובעים לא הרימו את הנטל ולא הוכיחו כי הנתבע 2 חתם על כתב ערבות לנתבע 1.
על כן אני דוחה את התביעה וקובעת כי התובעים ישאו בהוצאות הנתבע 2 בסך 5,000 ₪ ובשכר טרחת בא כוחו בסך 12,000 ₪ כולל מע"מ. ניתן היום, כ"ג תשרי תשפ"א, 11 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רוזנברג העיד כי רק לאחר החקירה במכס, הבין את ההבדל בין "ייבוא" ל"ייבוא אישי" (עמ' 51 לפרוטוקול).
טענת זיוף חתימת התובעים על מסמכים שהוצגו למכס הובא בפניי, כי התובעים גילו שהוגשו יפוי כח לסוכני מכס, הנושאים תחת חתימתם.
לטענתם, ייפוי הכח לא נחתמו על ידם, אלא זויפו.
בן דרור טוען שהחתימות זויפו, שמישהו אחר חתם בשמו על הטפסים של הייבוא, והדגיש כי לא נכח בפני עו"ד, ולא בפני סוכן מכס (עמ' 19 לפרוטוקול שורות 5-7).
סוכן המכס, פדרובסקי, הודה בחקירתו במכס שהוא מעולם לא פגש את בן דרור, למשל, ואמר: "לא הייתי בקשר עם אף יבואן רכב ביבוא, ואף אחד מהם לא הגיע למשרדי מלבד העובדים של חברת סי קלאס" (נספח ט' לתצהיר בן דרור).
...
יוצא אפוא, שבנסיבות העניין, כמתואר, על החברה לשפות את התובעים בחיסרון הכיס שנגרם להם, באופן מלא.
מאחר והגעתי למסקנה - לחיובו האישי של נחמיאס בשל יסודות האחריות הנזיקית, לא ראיתי טעם של ממש לדון בסוגיית הרמת מסך ההתאגדות בענייננו.
לאור האמור, גם לא ראיתי לנכון להתייחס לטענה של הרחבת חזית, שהועלתה על ידי הנתבעים, בנוגע "להרמת מסך". סוף דבר לאור המקובץ לעיל, בהתחשב בהודעות הגירעון, ובהסכמי הפשרה שחתמו התובעים עם המכס, הנתבעים ביחד ולחוד יישאו בחיובים כדלקמן: · לסטבינסקי סך של 350,194 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

בתצהיר עדותה הראשית טענה הנתבעת כי אכן לוותה בעבר כספים מהתובע, ואולם מעולם לא נחתם על ידה השטר נשוא התביעה.
במקרים בהם מועלית טענת זיוף, הרי שככל שהתובע עומד בנטל המוטל עליו להוכיח את חתימת מושך השטר הנטען על השטר, שב ועובר הנטל נטל ההוכחה אל הנתבע פעם נוספת להראות שעומדת לו איזו מבין ההגנות הקבועות בדין כנגד תביעה שטרית, והכול בכפוף לגדר הטענות שהועלו על ידו במסגרת ההליך וליתר הכללים הדיוניים המקובלים.
המומחית העריכה בחוות דעתה בסבירות גבוהה מאוד שהחתימה על גבי השטר לא נחתמה על ידי הנתבעת וזאת לאחר השוואת מיגוון רחב של דוגמאות חתימה שהוצגו לה, על ידי שני הצדדים, תוך היתייחסות מדוקדקת לאפיונים מיוחדים, לנושא ההבדלים בין חתימות בעברית ובערבית, שימוש באותיות שונות ואופן חיבורן לאותיות שלאחריהן ועוד.
כבר מעיון בתצהיר עו"ד מורקוס אל מול תצהירו הראשון של התובע מתעוררת השאלה מדוע התובע בעצמו לא מצא לציין בתצהירו הראשון כי נכח אישית במשרד עו"ד מורקוס במעמד החתימה הנטענת על השטר? אזכיר כי סוגיית החתימה הייתה במרכז הליך זה למן יומו הראשון.
...
לסיכום, לא נתתי שום אמון בעדות התובע והעד מטעמו לעניין נסיבות החתימה הנטענת של הנתבעת על גבי השטר.
אני דוחה את עדויות התובע בעניין זה ומאמצת את קביעת המומחית מטעם בית המשפט לפיה קיימת סבירות גבוהה מאוד שהשטר לא נחתם על ידי הנתבעת.
סוף דבר בסופו של יום לא עלה בידי התובע להוכיח כי הנתבעת חתמה על השטר נשוא התביעה והמסקנה הנלמדת מכך ברורה: התביעה נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

( 53 , ש' 12-11 ; עמ' 56 , ש' 29-28 לעומת זאת, ומעבר לכך שאין הגיון שהנתבע ישמור אצלו טיוטה לא חתומה, הרי כיוצא ; מדברי התובעת בפגישה של בני הזוג עם הרב ח' במהלך חודש ספטמבר 2018 (עמ' 55 , ש' עמ' 124 , ש' -26 עמ' 125 , ש' 1 ת/ 5), התובעת יודעת על קיומו של הסכם ממון - להבדיל :( מטיוטה - ואינה מיתכחשת לקיומו, אלא לטענתה אין לה העתק (עמ' 34 , ש' 18-4 "הנתבע: ... הרב, הסכם ממון, היה לנו היא העלימה אותו,
בתמליל השיחה שהובא לעיל מציין הנתבע בפני התובעת את עצם קיומו של הסכם זה, אותו אינו מוצא, והתובעת אינה טוענת כנגדו, בשום שלב, שאין הסכם ממון ואף מציינת כי אם כזה אבד אז אין בעיה ניתן לעשות עוד אחד מחדש, והיא אף לא טוענת שההסכם מעולם לא נחתם (ר' גם עמ' 41 , ש' 20-3 ; עמ' 42 , ש' -16 עמ' 43 , ש' 2; עמ' 58 , ש' 8-1 לתמליל).
התובעת ניסתה לבסס את טענת הזיוף באמצעות עדויות שלא סייעו בידיה: עדותו של מר ל'- עפ"י גירסתו של העד: "אני לא ראיתי שחתמו ואני יודע שלא חתמו" (עמ' 35 , ש' 21 ).
להגיד לבית המשפט שההסכם הזה שלטענתו נחתם באותו בית קפה, אתה אומר שהוא לא נחתם ואז הנתבע הלך וזייף? ת: אני לא אמרתי שהוא זייף.
.( בדרך אבל התייעצתי איתה" (עמ' 59 , ש' 20 ; עמ' 56 , ש' 22-21 מוצג ועוד ראיה, אין הלימה בין טענתה של האישה: " בסמוך לאחר נישואיהם החלו הצדדים
...
לאור כל הנ"ל הגעתי למסקנה כי הנתבע אינו חייב במזונות האשה ואף לא בהשלמת מזונותיה.
סוף דבר לפיכך, אני קובעת כדלקמן: התביעות שהגישה התובעת בתלה"מ 21769-02-19 ובתלה"מ 21808-02-19 נדחות.
התביעה שהגיש הנתבע בתלה"מ 41681-11-19 נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אחריותו של נתבע 3 כאמור, הנתבע 3 טען כי החתימה והחותמת שלו זויפו, כי מעולם לא פגש את הנתבע 1 או מי שהתחזה אליו ומעולם לא פעל בשמו לרישום צו ירושה בלישכת רישום המקרקעין.
לשאלה של ב"כ הנתבע 3:"לסיכום התשובות שלך לשאלות ששאלתי, האם קיימת אפשרות למרות שנראה בסבירות גבוהה שהחתימות הן של עו"ד דויטש, הן זויפו ע"י גורם כלשהוא, אפילו 2-3 אחוזי סיכוי?" השיבה: "אני לא סבורה שהחתימות מזויפות. אך לא יכולה לשלול אפשרות שבעיניי מאוד מאוד לא סבירה שאולי החתימות מזויפות. בעיניי לא קיימת אפשרות, אם קיימת אז ההבדל בין שתי האפשרויות של הסבירות הוא מאוד גדול" (עמוד 20 שורות 10-12).
...
סוף דבר סוף דבר, התובע זכאי לקבל מאת הנתבעים 2ו-3 פיצוי בגין שווי המקרקעין אותו העמדתי על סך של 1,336,971 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 16.10.2016 (המועד בו הוגשה התלונה למשטרת ישראל) כאשר 35% מהסכום ישולם על ידי הנתבעת 2 ו-45% מהסכום על ידי נתבע 3.
התובע נאלץ לנסות ולבצע מסירה לנתבע 1 בצרפת ואף שכר משרד חקירות על מנת ולנסות לאתרו עד שבסופו של דבר התברר שגם זהותו זויפה על ידי הנוכל.
לאחר ששקלתי את האמור אני קובע כי הנתבעים ישלמו לתובע את אגרת בית המשפט, כל אחד בהתאם לסכום בו חויב וכן הוצאות ושכר טרחת עורכי דין בסך של 90,000 ₪, כל אחד בהתאם לשיעור אחריותו.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו