הבאת ראיות לסתור החלטה של וועדה רפואית חוק הביטוח הלאומי

לשיטתו של התובע, בועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי נפל פגם בדרך קבלת ההחלטה, כך שקיימת פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, המחייבת העתרות לבקשה להבאת ראיות לסתור, בדרך של מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה.

בשולי הדברים, ומבלי שיש לגבש דיעה בעיניין, אין להיתעלם מטענת הנתבעת, כי לנוכח סכום הנכויים המוסכם שעומד על 1,483,567 עשוייה התביעה להיבלע בתגמולי המל"ל, שכן התובע אינו זכאי ל-25% מנזקיו, בהתאם לסעיף 330(ג) לחוק הביטוח הלאומי (ראו החלטה מיום 25.1.2021).

הצדדים לא ימציאו למומחה עותק מהחלטה זו וגם לא עותק מהפרוטוקולים של הועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי.

...

מנגד, הנתבעת טוענת שיש לדחות את הבקשה להבאת ראיות לסתור, שכן התובע מבקר את קביעת הוועדה הרפואית מבחינה רפואית גרידא ולא מצביע על כל פגם מהותי בהליך, אלא טוען שהוועדה לא הסיקה את המסקנה הנכונה מהתיעוד שעמד בפניה.

כפי שיפורט להלן, בית המשפט מצא מספר פגמים שמעוררים גם חוסר נוחות ובמשקלם המצטבר יש להעדיף את קבלת הבקשה על פני דחייתה.

בפרוטוקול נרשם: "לא הופיע – כי לא נדרש". בהמשך בפרק ממצאים נרשם: "וועדה בתאריך 17.3.2020 נערכה ללא נוכחות, עקב מגיפת הקורונה בישראל". בפרוטוקול הוועדה הרפואית נרשם: "לא חזר לעבודה עקב הפגיעה". בפרק הממצאים ציינה הוועדה: "הוועדה עיינה במסמכים הקיימים בתיק... אין אבחנה של הפרעה פסיכיאטרית כלשהי אלא OBSERVATION. יחד עם זאת הומלץ על טיפול בלוסטרל. בדוח ניפוק תרופות מ- 2019 יש קנייה יחידה של לוסטרל... בסיכום ביקור מרפאה ב- 5.1.2020 האבחנה היא PTSD...". סופו של דבר הוועדה נימקה את החלטתה באופן הבא: "בצפייה במסמכים עולה תמונה של בן אדם שלא נמצא בטיפול פסיכיאטרי קבוע ולא נוטל טיפול פסיכיאטרי, אלא נוטל סמים ומגלה אלימות. לאור זאת הוועדה קובעת כי לא נותרה נכות נפשית מהתאונה הנדונה". הכרעה לאחר ששמעתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה שיש להעתר לבקשה ולמנות מומחה מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה וזאת לאחר שקיימת אי נוחות בתהליך קבלת ההחלטות של הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי וזאת ממשקלם המצטבר של הנימוקים שיפורטו להלן: אין מחלוקת, גם לשיטתה של הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, שהתאונה השפיעה על התובע באופן ניכר גם בתחום הפסיכיאטרי ובעקבותיה התובע לא חזר לעבודה.

כאמור, לא בשל אף אחד מהנימוקים לעיל, אלא בשל משקלם המצטבר של כל הנימוקים יחד, סבורני שהכף נוטה לקבלת הבקשה, הן בשל חוסר נוחות מההליכים שהתקיימו, מההנמקה שניתנה, מהעדר התייחסות לאבחנה (PTSD), מכך שההחלטה הסופית התקבלה, ללא בדיקת התובע, ובהעדר נוכחותו ולאחר שנימוקי הוועדה הרפואית אינם מאפשרים לבית המשפט להתחקות אחר הלך מחשבתם של חברי הוועדה בתחום הרפואי.

אני מחייב את הנתבעת לשאת בהוצאות התובע בסך של 2,000 ₪.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה על נימוקיה הגעתי להכרעה כי דין הבקשה להדחות ולהלן נימוקי: משנקבעה למבקשת, על ידי המוסד לביטוח לאומי, דרגת נכות, מחייבת קביעה זו, כאמור בסעיף 6ב' לחוק הפיצויים, וניתן לתקוף אותה רק בדרך המותווית בסעיף, לאמור באמצעות הגשת בקשה להבאת ראיות לסתירתה.

ברע"א 7955/99 שאול נ' כלל, פסק כבוד השופט ת. אור: "הבאת ראיות לסתור החלטה של וועדה רפואית תתאפשר רק במקרים נדירים ויוצאי דופן שמקרה זה אינו אחד מהם. החומר שהיה בפני הועדה הרפואית היה שלם. עצם העובדה שקיימים מומחים הסבורים אחרת אין בה כדי לשנות...". ב- רע"א 7128/12 אלכסנדר אימס נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, תק-על 2012(4), 11270 , 11271 (2012, קבע כבוד השופט זילברטל: "לא קמה למבקש עילה שתצדיק הענות לבקשתו להתיר לו להביא ראיות לסתור את קביעת הועדה הרפואית לעררים. השאלה אם ממצא הדמייתי, שהוא המקור למיגבלה ממנה סובל המבקש, מעיד על שינויים נווניים או על מצב לאחר חבלה, היא שאלה רפואית מובהקת, וגם אם ניתן לחלוק על עמדת הועדה, בין היתר נוכח טענת המבקש שלפני התאונה לא חש בכל מיגבלה, אין הדבר מצדיק מתן היתר להביא ראיות לסתור. תשובת הועדה לטענותיו האמורות של המבקש ניתנה כבר על-ידי הועדה שהיתכנסה ביום 11.11.2009, והיא מבוססת על מסקנתה הרפואית המקצועית בדבר אופיים ומקורם של הממצאים ההדמייתיים שנמצאו אצל המבקש. הגדרת אופי הממצאים באופן האמור, שוללת מניה וביה את האפשרות שהם מצביעים על פגימה שנגרמה בתאונה...". ב- רע"א 7127/12 עידן בן חמו נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פסק כבוד השופט זילברטל: "נפסק, כי בקשה להביא ראיות לסתור תיענה רק במקרים יוצאי דופן ובעיקר כאשר נגרם לנפגע עוות דין כתוצאה מהתנהלות הועדה שקבעה את נכותו. הבקשה רצופה טענות שאינן אלא ויכוח עם מסקנות הועדה הרפואית, תוך טיעון בדבר חוסר הסבירות שלהן. אין בכך כדי להצדיק מתן היתר להבאת ראיות לסתור. המבקש ניסה להראות מדוע, לשיטתו, הערכת הנכות שנעשתה על-ידי הועדות אינה ראויה. אלא שהוא לא הצביע על פגם מהותי שנפל בהליך שהתקיים בועדות, על חומר רפואי קונקריטי שהיה קיים בעת הדיון בועדות ושאלו היתעלמו ממנו, או על טעם אחר שהוכר בפסיקה, שיצדיק הענות לבקשתו...". דברים אלו יפים לענייננו.

...

כעולה מתגובת התובעת דין הבקשה להידחות.

לטענתה המבקשת מעלה חזר ושנה טענות מעין אלו בפני בתי המשפט השונים, וטענות אלו נדחות שוב ושוב.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה על נימוקיה הגעתי להכרעה כי דין הבקשה להידחות ולהלן נימוקי: משנקבעה למבקשת, על ידי המוסד לביטוח לאומי, דרגת נכות, מחייבת קביעה זו, כאמור בסעיף 6ב' לחוק הפיצויים, וניתן לתקוף אותה רק בדרך המותווית בסעיף, לאמור באמצעות הגשת בקשה להבאת ראיות לסתירתה.

בנסיבות אלו, הנתבעת לא הציגה כל טעם ממשי לאפשר לה הבאת ראיות לסתור ואני דוחה את הבקשה.

בקוים כלליים הצביעה הפסיקה על שני סוגים של טעמים המצדיקים מתן היתר שכזה: טעמים משפטיים (למשל כשהליך קביעת הנכות היה נגוע בפגם מהותי כגון תרמית), וטעמים עובדתיים כבדי משקל כגון שחל שינוי משמעותי במצבו של הנפגע מאז שנקבעה נכותו ע"י המל"ל או כאשר הבירור הרפואי של הועדה הרפואית לא היה מלא או שאינו משקף את המצב הרפואי לאשורו (רע"א 3233/94 קרנית קרן לפצוי נפגעי תאונת דרכים נ' טלבינסקי חיים (פורסם בנבו,28.8.1994); רע"א 9018/12 הנ"ל).

נפסק זה מכבר כי, במסגרת ההכרעה בבקשה להביא ראיות לסתור, בית המשפט אינו בוחן את הפן המקצועי-רפואי שבעבודת הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, ואף לא את פרשנותה ביחס לחומר הרפואי הרלבנטי שעמד לפניה (ראו: רע"א 6778-10-12 רודינצקי נ' "איילון" חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 7.2.2013).

בנסיבות אלו, כאשר בפני הועדות הרפואיות במל"ל עמדו כל המסמכים הרפואיים הרלבאנטיים, ולא נראה כי נפל פגם כלשהוא בהחלטה לפיה לא נותרה לתובע נכות בגין התאונה הנדונה, לא מצאתי כי קיימת הצדקה כלשהיא למתן היתר להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל. סוף דבר הבקשה נדחית.

...

בנסיבות אלו, כאשר בפני הוועדות הרפואיות במל"ל עמדו כל המסמכים הרפואיים הרלבנטיים, ולא נראה כי נפל פגם כלשהו בהחלטה לפיה לא נותרה לתובע נכות בגין התאונה הנדונה, לא מצאתי כי קיימת הצדקה כלשהי למתן היתר להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל. סוף דבר הבקשה נדחית.

לטענת הנתבעת, יש להתיר לה הבאת ראיות לסתור את החלטת הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי ביחס לנכות התובע עקב תאונה מיום 16.3.2023 בתחום האורתופדיה, ולמנות - אם בכלל, כך נטען – מומחה בתחום זה מטעם בית המשפט לבדיקת התובע וקביעת נכותו.

...

בייחס לסוגיית האיחור שבהגשת הבקשה, לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש לאפשר לנתבעת את הגשת הבקשה ויש לבוחנה לגופה.

בהינתן טעמים אלה, סבור התובע, דין הבקשה להידחות.

סיכום הבקשה מתקבלת.

מבוא לפני בקשה מיום ה- 31/10/23, מטעם הנתבעת 3 לאפשר הבאת ראיות לסתור את דרגת הנכות שנקבעה לתובעת ע"י הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי- ענף נפגעי עבודה.

טיעוני הצדדים בבקשתם דנא לטענת המבקשת, היא קרנית יש להתיר לה להביא ראיות לסתור את החלטת הוועדה הרפואית של המל"ל אשר קבעה לתובעת נכות רפואית כתוצאה מהתאונה, בתחום האורתופדי, היות ולטענתה לא עמד בפני הועדות הרפואיות תיעוד מעברה של התובעת, והיא הסתירה מהועדה עובדות מהותיות אלו.

נסיבות חריגות עשויות להיות מקום בו יש שינוי בנכותו של הנפגע: "...בנסיבות שבהן חלה החמרה במצבו של הנפגע, או שנתגלתה בו נכות עקב התאונה, אשר הועדה הרפואית לא נתנה דעתה עליה, הצדק מחייב שעניין קיומה של נכות זו יתלבן ושהנפגע לא יקופח על-ידי היתעלמות מקיומה, רק משום שזו לא עלתה, או לא יכולה הייתה לעלות, על שולחן דיוניה של הוועדה הרפואית. מצב דברים דומה אשר יצדיק מתן היתר להביא ראיות לסתור יחול, כמובן, גם במקרה שעל-פי מסמכים רפואיים שיובאו לפני בית המשפט חלקה הטבה (ולא רק הרעה) במצב נכותו של הנפגע מאז נקבעה דרגת נכותו על-ידי הועדה הרפואית" (ועל כך ראו רע"א 863/90 התעשייה האווירית לישראל בע"מ נ' קמחי).

...

לאחר שעיינתי בטענות ומסמכי הצדדים, הגעתי להכרעה כי טענות המבקשת דינן להידחות, ולא מצאתי לסטות מן העקרון המנחה בחוק.

אין בין זה לבין תלונה על ירידה בשמיעה בעבר ולו דבר, והנכות הרפואית שנקבעה לתובעת לא נקבעה בשל ירידה בשמיעה והדבר לא אובחן לה במסגרת זו. לפיכך טענות המבקשת בעניין דינן להידחות.

נוכח כל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.