מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

האשמת נהיגה בשכרות, עקיפה מסוכנת ואי ציות לשוטר

בהליך תיק תת"ע אדום (תתע"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

החלטתי להרשיע את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום האישום כתב האישום מייחס לנאשם עבירות של נהיגה בשיכרות בגין סרוב לבדיקה בנגוד לסעיף 62(3) + סעיף 64ד(א) ו- 64ב לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה") ועבירה של אי ציות להוראות שוטר במדים בנגוד לתקנה 23(א)(1) לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961.
על פי גרסת המתנדבים רוטנר ומוזס במזכרים שכתבו הנאשם לא האט או עצר ומרגע שכרזו לו לעצור הוא האיץ את הרכב ורק לקראת סוף הרחוב הצליחו לעקוף אותו ולהביא לעצירתו.
איני מקבלת טענה זו ומכל מקום איני סבורה כי היה בכוונת השוטרת והמתנדבים לטיפול אשמת שוא על הנאשם.
האם די היה באינדיקציות אלו כדי לגבש "חשד סביר"? סעיף 64ב(ב) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961 (להלן: "פקודת התעבורה") קובע: "שוטר רשאי לידרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב, שהיה מעורב בתאונת דרכים או שיש לשוטר חשד סביר כי הוא שיכור, לתת לו דגימת שתן או דגימת דם לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה רכוז, או אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן" על מהותו של "החשד הסביר" שצריך להתגבש בלבו של שוטר המבקש לבצע חפוש עמד בית המשפט העליון, ברע"פ 10141/09 בן חיים נ' מדינת ישראל, לא פורסם (מיום 6.3.12) נקבע: "מבחן החשד הסביר הוא בעקרו מבחן אובייקטיבי שבו נידרש בית המשפט להעריך את סבירות שיקול דעתו של השוטר שערך את החיפוש לשם הכרעה בשאלת חוקיות החיפוש. יחד עם זאת, התנאים שבהם יתקיים חשד סביר המצדיק עריכת חפוש ללא צו שפוטי אינם ניתנים מטבע הדברים להגדרה ממצה וחד-משמעית. יישומו של מבחן זה מבוסס על נסיבותיו הפרטניות של כל מקרה ומקרה, על המידע שהיה בידי השוטר בעת עריכת החיפוש ואף על ניסיונו ושיקול דעתו המקצועיים של השוטר שערך את החיפוש". צודק ב"כ הנאשם כי לא די בעניים אדומות כדי להוות ראיות לכאורה לנהיגה בשיכרות.
...
החלטתי להרשיע את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום האישום כתב האישום מייחס לנאשם עבירות של נהיגה בשכרות בגין סירוב לבדיקה בניגוד לסעיף 62(3) + סעיף 64ד(א) ו- 64ב לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה") ועבירה של אי ציות להוראות שוטר במדים בניגוד לתקנה 23(א)(1) לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961.
בנסיבות אלו אני דוחה את טענת הנאשם וקובעת כי הוסברה לו משמעות הסירוב כדין.
הנאשם לא הפריך חזקה זו ומשכך אני קובעת כי הנאשם נהג תחת השפעת סמים.
לאור האמור אני מרשיעה הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2020 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

מסוכנות המשיב נובעת מנסיבות המקרה, מחומרת העבירות ומהעובדה כי זהו מקרה שלישי בו נתפס לכאורה המשיב נוהג ברכב בפסילה, מקרה שני בו אינו מציית לכאורה לאות שוטר, כשבפעם הזו מתלוות לאישומים, לכאורה, עבירות של נהיגה בשיכרות, כשרישיונו פקע למעלה משנתיים, ונהיגה ללא תעודת ביטוח.
ראיות לכאורה חומר החקירה הוגש לעיוני, ועולה שקיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה המיוחסת למשיב.
בעניינינו, המשיב, נוהג משנת 2012, והספיק ליצבור לחובתו 5 הרשעות קודמות, בהן הרשעה שכללה 2 אישומים בנהיגה בפסילה, ואי ציות לאות שוטר במדים, מיום 11.4.16, ועבירות נוספות של פקיעת רישיון נהיגה מעל 6 חודשים, עקיפה כשהדרך לא פנויה, ונהיגה בקלות ראש.
...
על הענישה הראויה שיש לראות בבריחה משוטרים עמד כב' השופט א' טננבוים בתת (י-ם) 14872/08 לשכת תביעות ירושלים תעבורה נ' ד. ירון (12.11.09), שם הורשע נהג בעבירות של אי ציות לאות שוטר לעצור, אי מתן זכות קדימה, אי ציות לתמרור, ונהיגה ללא רישיון רכב תקף: "השאלה שלפנינו פשוטה היא. מה דינו של נהג שנמלט משוטרים ועקב כך התנהל אחריו מרדף משטרתי עד לעצירתו? והתשובה היא כי אין מנוס ממאסר בפועל. מן ההכרח שייצא מבתי המשפט מסר ברור, תקיף, צלול וחד משמעי לכל נהג ונהגת. נהג שנמלט משוטרים, אחת דינו לכלא. הסיבה המרכזית לתגובה קשה זו היא הצורך בהגנה על הציבור. מרדף משטרתי הוא מסוכן לא רק לנהג הנמלט מהשוטרים אלא גם לעוברי אורח תמימים שלא חטאו ודבר אין להם עם המרדף, ועל בתי המשפט להגן עליהם." אשר לנהיגה בשכרות, בית המשפט עמד לא אחת על הסיכון הטמון בנהיגה בשכרות.
לאחר שבחנתי את נימוקי הצדדים ושקלתי את טענותיהם, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
לסיכום, לא השתכנעתי מעדותם של המפקחים, בני משפחתו של המשיב, שיש בכוחם למנוע הישנות העבירות, ולרסנו מלשוב ולאחוז בהגה.
נוכח דפוס התנהגותו, ועל רקע העדר המורא שהפגין כלפי רשויות אכיפת החוק עד כה, במישור התעבורתי, והסיכון הנשקף ממנו לציבור, לא מצאתי כי יש מקום לחלופת מעצר בשלב זה. נוכח האמור, אני מורה כי המשיב ייעצר מאחורי סורג ובריח וזאת עד לתום ההליכים נגדו.

בהליך בקשה לפסילה עד תום ההליכים (בפ"ת) שהוגש בשנת 2018 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה תחת השפעת סמים, אי ציות להוראת שוטר במדים, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, עקיפה מסוכנת תוך חצית קו הפרדה רצוף ונהיגה בקלות ראש.
שני שיקולים מנחים את בית המשפט בדיון בבקשה זו. ראשית, קיום ראיות לכאורה בדבר אשמת המשיב, ושנית, האם יש בהמשך נהיגתו, כדי לסכן את שלום הציבור.
מדוח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשיכרות עלה כי המשיב "מרבה לבכות" ובעת עצירת הרכב המשיב לא ציית להוראות השוטר לעצור.
...
אני סבור, שהמדיניות הזו עתידה לשאת פרי.
סיכום והחלטה לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, ובחנתי את חומר החקירה, אני סבורה כי די בראיות לכאורה שהונחו בפני להוכחת המיוחס למשיב.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

כמו כן, במעמד זה נמצא כי הנאשם מחזיק בשני טלפונים סלולאריים מסוג "NOKIA". טענות הצדדים: ב"כ המאשימה עמדה על החומרה הרבה שיש בהחזקת סמים מסוכנים, שיש בה מימד של סחר בסמים, והדגישה את מדיניות הענישה הנוהגת, הקוראת למצות עימם את הדין, בשל המסוכנות הרבה הטמונה בעבירות מסוג זה. הודגשה העובדה כי הנאשם החזיק בסם מסוג הירואין, הנמנה על הסמים הקשים ביותר, שנזקיו הרסניים במיוחד, הסם הוחזק ב-8 אריזות, דבר המלמד על הכוונה לסחור בו. עוד הודגש עברו הפלילי של הנאשם והעובדה שהנאשם שוחרר אך ביום 8/3/19, וביצע את העבירה הנוכחית, כ-19 יום לאחר שיחרורו מהכלא.
מיתחם העונש ההולם (סעיף 40ג (ב) לחוק העונשין): בנסיבות העניין שבפניי, בשים לב לערך המוגן שניפגע, מידת הפגיעה בו, האשם שהפגין הנאשם בבצוע העבירה, מדיניות הענישה הנוהגת, ונסיבות ביצוע העבירה, אני קובע את מיתחם העונש ההולם, כנע בין עונש מאסר בפועל של 8 חודשים, ועד לעונש מאסר בפועל של 18 חודשים, מאסר על תנאי וקנס.
נסיבות שאינן קשורות בבצוע העבירה (סעיף 40יא לחוק העונשין): הפגיעה של העונש בנאשם ו/או במשפחתו – בהטלת עונש מאסר טמונה פגיעה בנאשם, בשל שלילת חירותו, וכמובן, פגיעה עקיפה במשפחתו.
עברו התעבורתי של הנאשם, מחזיק 11 הרשעות בעבירות מגוונות, נהיגה ברמזור אדום, אי ציות לתמרורים, נהיגה בקלות ראש, אי ציות להוראות שוטר, נהיגה ללא רישיון נהיגה, אי מסירת פרטים בתאונת דרכים, הרשעתו האחרונה היא מ-20.12.18, בעבירות של נהיגה בשיכרות, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה (בלתי מורשה – מעולם לא הוציא רישיון נהיגה).
...
מתחם העונש ההולם (סעיף 40ג (ב) לחוק העונשין): בנסיבות העניין שבפניי, בשים לב לערך המוגן שנפגע, מידת הפגיעה בו, האשם שהפגין הנאשם בביצוע העבירה, מדיניות הענישה הנוהגת, ונסיבות ביצוע העבירה, אני קובע את מתחם העונש ההולם, כנע בין עונש מאסר בפועל של 8 חודשים, ועד לעונש מאסר בפועל של 18 חודשים, מאסר על תנאי וקנס.
הוא נדון ל-12 חודשי מאסר בפועל ולעונשים נלווים; ובעפ"ג (חיפה), 4757-09-12 דהן נ' מדינת ישראל (2013), נדחה ערעורו של נאשם, אשר הורשע בביצוע עבירה של החזקת סם מסוג קוקאין, במשקל של כ-3 גרם נטו, מחולק לשש אריזות, החזקה שלא לצריכה עצמית.
אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 12 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו – 27/3/19.

בהליך עבירות שאינן תאונות דרכים ואינן דו"חות (פ"ל) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

הנאשם נהג בנגוד לכיוון התנועה, לא ציית להוראות השוטרים במדים שסמנו לו לעצור, המשיך בנסיעה במהירות מוגברת, עקף פקק שהיה במקום וכל זאת תוך היתעלמות מהוראות השוטרים, סיכונם ובמטרה להמלט מהם.
כתב אישום מתוקן שני מייחס לנאשם נהיגה ללא רישיון נהיגה בנגוד לסעיף 10א לפקודת התעבורה, נהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף בנגוד לסעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי, אי ציות לשוטר במדים בנגוד לתקנה 23(א)(1) לתקנות התעבורה ונהיגה תחת השפעת משקאות משכרים בנגוד לתקנה 26(2) לתקנות התעבורה.
בקביעת מיתחם הענישה ההולם יש להיתחשב לא רק בסוג העבירות ובמדיניות הענישה הנוהגת בהם אלא גם בנסיבות ביצוען ובמידת האשם של הנאשם בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה (ע"פ 1127/13 עמנואל גברזגיי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 15.1.2014).
הנאשם לא ציית להוראות השוטרים, נהג באופן מסוכן תוך ביצוע עבירות תנועה במטרה להמלט מהם.
...
בעפ"ת (י-ם) 1547-05-17 פרץ נ' מדינת ישראל, 13.7.17 נדחה ערעורו של נאשם שהורשע בעבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה בפסילה אי ציות להוראות שוטר וללא ביטוח, ונדון למאסר למשך 10 חודשים, מאסר על תנאי של 12 חודשים, פסילה למשך 40 חודשים, פסילה על תנאי, קנס והתחייבות כספית.
אני סבורה כי הסיכון הנשקף מהמשיב נוכח הצורך שלו בנהיגה וכל זאת ללא שהוציא עד כה רישיון וללא טיפול משמעותי מחייב ענישה מרתיעה.
לפיכך, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: אני מצווה על מאסרו של הנאשם בפועל למשך 12 חודשים שיימנו מיום מעצרו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו