תגובתו של המבקש הייתה, כי "עשיתי טעות הרכב משמש את אישתי לטיפולים בבהח, ומבקש להיתחשב". לאחר השימוע החליט קצין המישטרה לאסור על שימוש מינהלי ברכב לתקופה של 30 יום, ונימוקיו לכך היו, כי "מדובר בעבירות חמורות מאוד, שהחשוד ידע שנוהג בפסילה וסיכן את חיי השוטרים ואת חיי שלום הציבור ולכן החלטתי להשבית לו את הרכב ל-30 ימים".
בתצהיר שצורף לבקשה שבכותרת, טען המבקש כי הנו הבעלים ו/או המחזיק ברכב, וכי אישתו נכה 100% והרכב משמש את אישתו לטיפולים בבית החולים, כאשר אחותו היא זו שנוהגת ברכב לצורך לווי אישתו לטיפוליה, ואין ברשות המשפחה רכב חלופי, והמשך תפיסת הרכב מהוה פגיעה קשה ולא מידתית וללא הצדקה בזכות קניינו של המבקש.
משמעות תנאי זה הינו קיומן של ראיות לכאוריות להוכחת אשמתו של הנהג.
בנוסף, גם כאשר לא הוכחו העילות שפורטו לעיל, מוסמך בית המשפט מכוח הוראת סעיף 57ב(ג) לבטל את איסור השמוש ברכב או לקצר את התקופה שבה נאסר השמוש ברכב "אם היתקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב), המצדיקות זאת. ולעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין השאר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב".
בעניינינו, לא מתקיימות העילות בסעיף 57ב(ב), שכן המבקש טוען כי הנו הבעלים ו/או המחזיק והיה הנהג ברכב באותו ארוע.
חומרת עבירת הנהיגה בפסילה, ונסיבות ביצוע העבירה לכאורה, ובשילוב עם עברו התעבורתי של המבקש, מלמדים על מסוכנות ממשית.
...
תגובתו של המבקש הייתה, כי "עשיתי טעות הרכב משמש את אשתי לטיפולים בבהח, ומבקש להתחשב". לאחר השימוע החליט קצין המשטרה לאסור על שימוש מנהלי ברכב לתקופה של 30 יום, ונימוקיו לכך היו, כי "מדובר בעבירות חמורות מאוד, שהחשוד ידע שנוהג בפסילה וסיכן את חיי השוטרים ואת חיי שלום הציבור ולכן החלטתי להשבית לו את הרכב ל-30 ימים".
בתצהיר שצורף לבקשה שבכותרת, טען המבקש כי הינו הבעלים ו/או המחזיק ברכב, וכי אשתו נכה 100% והרכב משמש את אשתו לטיפולים בבית החולים, כאשר אחותו היא זו שנוהגת ברכב לצורך ליווי אשתו לטיפוליה, ואין ברשות המשפחה רכב חלופי, והמשך תפיסת הרכב מהווה פגיעה קשה ולא מידתית וללא הצדקה בזכות קניינו של המבקש.
ראיות לכאורה
שאלת קיומן של ראיות לכאורה אינה שנויה במחלוקת; ולאחר שעיינתי בתיק החקירה שהונח בפני (וכלל בין השאר כתב אישום ופסק דין בתיק פ"ל 8009-09-11 מיום 2.9.12 בו הוטלה פסילה של 3 שנים ו3 חודשים ואישור על הפקדת רישיון נהיגה מיום 22.1.17; דוח על מעצר; דו"חות פעולה; הודעת נהג תחת אזהרה, מזכר זימון עד, ותדפיס מידע פלילי-תעבורה) התרשמתי כי קיימות די ראיות לכאורה, כנדרש בשלב דיוני זה, כדי לקבוע כי קיים יסוד להניח כי יוגש נגד המבקש כתב אישום בעבירה של נהיגה בזמן פסילה.
מכל האמור לעיל, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת הקצין.
על כן, אני מורה על דחיית הבקשה.
