האשמה בגין שליחה מוטעית לבידוד

לא זו אף זו, לאחר שהמערעת הטיחה במשיבה, כמפורט בכתב העירעור, האשמות חמורות בגין הפרת הסכמים והתנהגות בחוסר תום לב שגרמה לה נזק לרבות פגיעה במוניטין, כבמטה קסמים במהלך הדיון ביום 18.1.17 זנחה הטענות החמורות ובילבד שיגרעו השיקים שסורבו מחמת טעות.

למעלה מן הדרוש, עיון ברשימת אחד עשר השיקים הראשונים שסורבו מלמד על סרובים בשלוש תקופות זמן שונות וביניהן מספר חודשים, בינואר 2016, במאי 2016 וביוני 2016 שאינה מתיישבת עם האפשרות לארוע ממוקד ומבודד ולבטח חייבה המערערת לגלות זהירות רבה במיוחד בשעה שהיא כבר מוגבלת.

השופט עמית עמד במאמריו על החשש כי הבנק יפעל באופן נרפה, ובימ"ש מוצא להתריע לפני האחראים על הגנת הציבור מפני פיזור שיקים ללא כסוי כי המנעות חלק מהבנקים משליחת עורכי דין לדיונים בערעורים לפי החוק, פוגעת בעיניינו של הציבור ועליהם לתת דעתם על כך. על הבנק לזכור שלצד היתרונות הטמונים בקבלת רישיון לנהל בנק שרק מעטים זוכים בו, ישנם גם חיסרונות, בין השאר, עקב החובה למלא תפקידים שמטיל על הבנק המחוקק וביניהם הגנה על עניינו של הציבור, לפי חוק שיקים ללא כסוי, הגנה, שעלות מימון ייצוג משפטי בצידה.

...

המערערת הודיעה כי אכן אין לה טענות כלפי הבנק "ובלבד שהשיקים האלה ייגרעו". מכיוון שבימ"ש הגיע בשלב זה למסקנה כי המשיבה אינה מגנה על עניינו של הציבור וכי כל עניינה הוא להגן על עצמה בלבד, הוא נאלץ לבדוק בעצמו גרסת המערערת ע"י חקירתה ובתום החקירה הורה לב"כ לסכם מידית בעל פה, או לכל היותר לאחר הפסקת אחת עשרה, באחת עשרה ושלושים.

אשר על כן, הערעור נדחה.

ניזקי השריפה, שנגרמו לחלקות המשיבים 3-1, נתבעו בתביעה שהוגשה לבית משפט קמא בתיק זה. מערערת מס' 1 (להלן: "מנורה") ביטחה את המחפרון בביטוח ניזקי צד שלישי ואילו הראל, חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הראל") ביטחה את גזית ב"פוליסת ביטוח יבול לחקלאי" ולכן שלח אליהן גזית הודעת צד שלישי.

מעבר לחלוקת האחריות לעצם נפילת עמוד החשמל, סבר בית משפט קמא כי יש לחייב את האגודה באשם תורם אותו העריך בית משפט קמא בשיעור של 10%, בגין מצבו המוזנח של כרם האגודה, אשר לא היה מטופל כחמש שנים עובר לארוע ונותרה בו צמחיה יבשה, אשר תרמה להתפשטות האש.

תמצית טיעוני הצדדים טיעוני המערערות המערערות טוענות שבית משפט קמא היתעלם מטענתן המקדמית לפיה המשיבים לא הוכיחו את בעלותם בחלקות ואת זכותם לתבוע בגין ניזקי השריפה וכי היה עליו לקבל טענה זו. לגופו של עניין טוענות המערערות כי שגה בית משפט קמא בקבעו כי גוטמן גרם לנפילת העמוד ובקבעו כי כבל הפלדה שעיגן את העמוד היה חלוד בלבד ולא קרוע לחלוטין, עוד קודם לארוע.

את ידיעתו כי על עמוד החשמל היו כבלים חשמליים, חלקם מבודדים וחלקם לא מבודדים, כאשר החלק המבודד היה בחלקת גזית והחלק הלא מבודד - בחלקה הסמוכה (סעיף 7 לתצהירו) ואת דבריו (גם בפני השמאי סלוצקי) כי היו מקרים של שרפות כתוצאה מליקויים ברשת החשמל במושב.

...

ספק רב בעיניי אם הערכתו מכסה את כל האמור לעיל, אולם הוא לא נחקר לפרטי פרטיה של הערכתו ועדותו והערכתו לא נסתרו.

התוצאה התוצאה היא, שאני מקבלת את הערעור באופן חלקי וקובעת כי במקום חלוקת האחריות לנפילת עמוד החשמל בשיעור של 50% X 50%, תושת על האגודה אחריות בשיעור 75% ואילו על חברת גוטמן תושת אחריות בשיעור 25%.

בנוסף, אני מקבלת את טענת המערערים לפיה יש להפחית גם מהפיצוי המגיע ליהודאי ולאבן פז, את האשם התורם בשיעור 10% שהושת על האגודה, בגין תחזוקת כרם האגודה.

התובעים טענו עוד, כי הנתבעת פעלה לנסות ולהטעות את התובעים בטענה, כי מדובר בנזקים שנגרמו באשמת התובעים בגין אי איוורור ביתם.

אכן, המומחה מטעם בית המשפט ציין בחקירתו, כי אין ביכולתו לדעת מה בדיוק החתך של הקירות והעמודים (ראו, פרוטוקול, עמוד 5) וכי לצורך קביעה חד משמעית אם יש בידוד תרמי יש לבצע קדוח ולקחת דגימה מתוך הקיר ולשלוח את הדגימה למעבדה.

...

הנתבעת תשלם לתובעים פיצוי בסך כולל של 54,080 ₪.

כמו כן, הנתבעת תשלם לתובעים הוצאות משפט בגין האגרה ששולמה, עלות המומחה מטעם התובעים, מחצית עלות שכ"ט המומחה מטעם בית המשפט, עלות שכר עדות המומחה מטעם בית המשפט, הכל כנגד הצגת אסמכתא מתאימה.

כמו כן, הנתבעת תשלם לתובעים הוצאות משפט בגין שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 6,000 ₪.

בית משפט השלום בטבריה תק"ח 60332-08-22 מדינת ישראל נ' אסמאעיל תיק חצוני: 707415/2021 בפני כבוד השופטת רים בראנסה מאשימה מדינת ישראל נאשמים עומר אסמאעיל החלטה

רקע המבקש הורשע בעבירה של הפרת חובת בידוד – עבירה לפי סעיף 2(ד) לצוו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), תש"ף-2020 בצרוף סעיפים 20ג(1) ו-20ד(ב)(1) לפקודת בריאות העם, 1940 לצוו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), תש"ף-2020.

טיעוני המבקש ב"כ המבקש היתנצל על כך שלא הופיע לדיון שנקבע בעיניינו של המבקש ליום 1.2.23, וטען כי "משום מה כאשר היתקבל הזימון נשלח לב"כ הח"מ, אך בשל טעות טכנית לא התייצבנו לדיון". עוד טען, כי עורכת הדין, שטיפלה בתיק מטעם משרדו, התפטרה מהמשרד והטעות נגרמה בשל אי רישום של הדיון שנקבע.

...

נוכח האמור טענה ב"כ המשיבה כי יש לדחות את הבקשה לאחר שהמבקש זומן כדין ואין בידו כל טענת הגנה.

באשר לבקשה לאפשר למבקש לקבל את יומו בבית המשפט מצאתי להבהיר, כי "משקיבל הנאשם את ההודעה על מועד המשפט, ניתנה לו בכך ההזדמנות שיהיה לו יומו בבית המשפט" (ר"ע 418/85 רוקינשטיין נ' מדינת ישראל, פ"ד לט(3) 279).

נוכח כל האמור לעיל, לאחר שקבעתי כי הוראות סעיף 240(א)(2) לחסד"פ חלות בענייננו, ולאחר שקבעתי כי המבקש אינו עומד בתנאים הקבועים בסעיף 130(ח) לחסד"פ, מצאתי כי דין הבקשה להידחות, וכך אני מורה.

עולה, אם כן, כי קביעות שני המומחים של התובעת באשר לעלות ביצוע עבודות האיטום התבססו על נתון שגוי לעניין הצורך בפרוק השמשות לשם ביצוע עבודות האיטום, ועל כן קביעותיהם אינן יכולות להיתקבל.

הוא העריך את עלויות האיטום והבידוד התרמי בסכום של 141,000 ₪ בעוד שמחקירתו של מר חיון התברר, כי העלות של איטום הגג אינה מגיעה למחצית סכום זה. העיכוב בהשלמת העבודות 24.

מהראיות שהוצגו בפני עולה, כי האשם העיקרי דבק דווקא בתובעת, אשר שילמה את הסכומים שהיה עליה לשלם באיחור, ולא מסרה תוכניות לצורך התאמת המושכר לצרכיה.

התובעת לא העבירה את התוכניות הדרושות במועד ולא בכלל, ולפיכך שלח הנתבע מס' 2 לתובעת מכתב מיום 22.6.07 והודיע לה, כי עד אותו מועד לא נמסרה לידיו תוכנית חשמל כנדרש למרות פניות חוזרות ונישנות שלו למסור את התוכנית.

...

אני מקבל את התביעה נגד הנתבעת 1, ומחייב אותה לשלם לתובעת סכום של 64,624 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 20% + מע"מ ואגרת משפט יחסית בסך 2,000 ₪.

התביעה נגד הנתבע מס' 2 נדחית.

התובעת תשלם לנתבע 2 הוצאות משפט בסך 3,000 ₪.