הארכת שהייה בישראל לאזרחית אוקראינית

מדיניות אי ההחזרה וזכויות אזרחי אוקראינה במסגרת מדיניות זו בהחלטת סמרנובה קבעתי כי כסעד זמני לערעור תונפק למבקשים אשרת שהייה זמנית שתאפשר להם לעבוד, אשר תוארך מעת לעת עד תום מדיניות אי ההרחקה בנוגע לאזרחי אוקראינה השוהים בישראל.

...

פסק הדין של בית הדין לעררים סיכם נכונה את המצב המשפטי הרלוונטי (פסקאות 5-6 לפסק הדין), התעמק בעובדות ובטענות המערער וקבע בסעיף 7 כי הוא לא הוכיח חשש ממשי לרדיפתו כנדרש: "עיון בפרוטוקול הראיון מעלה כי חשש העורר לשוב לארצו מבוסס אך ורק על חוסר רצונו להתייצב לחקירה במשטרה שעניינה פלילי. העורר אינו יודע מה סיבת הזימון ומניח שיש קשר לפעילותו במאורעות מיידן. לדבריו, הסיע מפגינים מהאופוזיציה להפגנות במיידן ועתה חושש מתגובת הרשויות. העורר לא יצק תוכן ממשי לטענה זו, לא הסביר מדוע רק כעבור שנתיים מהארועים הוחלט לזמנו לחקירה, כשבתקופה זו, המשיך בחייו כרגיל ללא קושי. כמו כן, מהראיון עולה כי העורר אף ביקר בשנתיים שקדמו להגעתו לישראל, במדינות שונות וחזר לאוקראינה לעיר מגוריו, באופן שלא מתיישב עם הטענה כי נשקפת סכנה לחייו. עוד ציין כי בני משפחתו עודם מתגוררים באותו מקום ללא חשש לחייהם. בנוסף, העורר אישר כי עזב לישראל באמצעות דרכון תקף ללא שעורר עניין אצל הרשויות באופן המקשה על קבלת הטענה כי הוא מבוקש על ידי הרשויות. עובדה זו מחזקת את המסקנה כי אין חשש ממשי לרדיפתו בידי הרשויות או מי מטעמן או כי לא ניתן לקבל הגנה מהן במידת הצורך". בית הדין לעררים קבע כי שוכנע שהתקיים לגבי המערער בירור עובדתי הולם, ובהתאם לאמת המידה הרלוונטית לצורך הכרה במבקש מקלט כפליט, אשר כאמור לעיל לא הוכיח כנדרש, ולפיכך דחה את הערר (סעיף 8 לפסק הדין).

בעניין שלפניי שוכנעתי כי התקיים הליך מנהלי תקין, הן על-ידי הרשות, הן על-ידי בית הדין לעררים: בקשתו של המערער נשקלה, בוצע עמו ראיון מקיף בשפה המובנת לו, והוא עומת עם הסתירות שעלו מגרסאותיו השונות.

סוף דבר לאור האמור לעיל, אני מורה על דחיית הערעור על כל חלקיו.

העותרת, ילידת 1974, בעלת אזרחות אוקראינית, הגיעה ונכנסה לישראל ביום 31.12.1999 באשרת תייר אשר ניתנה לה מאת נציגות ישראל בקייב.

כן מוסיפה באת-כוח המשיב, כי גם לגופו של עניין אין לאשר את בקשת העותרת לאשרת שהייה וזאת בשל מדיניות המשיב שלא להעניק אשרת שהייה לצרכי גיור לשוהים בלתי חוקיים בארץ, בשל החשש, שבקשתם זו לגיור הנה בקשת סרק, אשר נעשתה לצרכי מעמד בלבד או לשם הארכת שהייה בישראל.

...

כן טוענת העותרת, כי איבדה את כל אשר היה לה בארץ מולדתה בעקבות שהותה בארץ וניתוק קשריה עם משפחתה, שנעשו לשם קשירת גורלה עם העם היהודי, הליך הגיור וישיבה בארץ ועל-כן טוענת היא, כי עניינה נכלל בגדר המקרים החריגים, בהם יש להיעתר לבקשתה גם מטעמים הומניטאריים.

מנגד, טוענת באת-כוח המשיב, כי יש לדחות את העתירה על הסף מחמת אי-מיצוי הליכים ומחמת קיום סעד חלופי.

דין העתירה להידחות על הסף.

בנסיבות אלה, לוקה עתירת העותרת באי-מיצוי הליכים ודינה להידחות על הסף.

אשר-על-כן, העתירה נדחית על הסף.

כפי שעדכנה המשיבה בתגובותיה הקודמות, מדינת ישראל ממשיכה לנקוט במדיניות אי-הרחקה ביחס לאזרחי אוקראינה השוהים בתחומה שלא כדין עובר לפרוץ המילחמה, וכן ממשיכה להאריך את רישיונות הישיבה של אורחי אוקראינה אשר שוהים בישראל ומחזיקים ברישיונות לפי חוק הכניסה לישראל.

...

משהמשיבה נמנעה מהגשת תגובה במועד, וזאת על אף הארכות שביקשה וקיבלה לצורך כך, החלטתי ביום 22.09.22 כי תינתן למערערת אשרת 2(א)(5) כסעד זמני למשך ששה חודשים, והוריתי למשיבה להגיש תגובה כתנאי לקביעת דיון בערעור עצמו, שאחרת יוארך הסעד הזמני עד למועד שבו ניתן יהיה להגיש בקשות פרטניות למקלט מדיני לאזרחי אוקראינה.

כמו כן קבעתי כי ברע"מ 13592-02-23, נטענות טענות דומות במישור העקרוני, ועל כן החלטתי זו תחול גם באותו עניין, והמזכירות תצרף החלטה זו גם לתיק זה." ולאחר הדיון צורף לאותו מהלך גם תיק נוסף המעלה את אותה שאלה בעמ"נ 32301-10-22.

על פניו, ההודעה שפורסמה אינה עומדת בסטנדרטים ובהוראות אמנת הפליטים, אינה עומדת בסטנדרטים שנקבעו על-ידי בית המשפט העליון (לסטנדרטים לגבי קיום מינימלי בכבוד ראו: בג"ץ 2293/17 אסתר צגיי גרסגהר נ' הכנסת (נבו 23.04.2020); וכן החלטתי בעמ"נ (מינהליים ת"א) 39815-12-21 יונינה סמרנובה נ' רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים (נבו 16.05.2022)) ואינה עומדת בהחלטותיי בתיקים הנוכחיים.

כפי שעדכנה המשיבה בתגובותיה הקודמות, מדינת ישראל ממשיכה לנקוט במדיניות אי-הרחקה ביחס לאזרחי אוקראינה השוהים בתחומה שלא כדין עובר לפרוץ המילחמה, וכן ממשיכה להאריך את רישיונות הישיבה של אורחי אוקראינה אשר שוהים בישראל ומחזיקים ברישיונות לפי חוק הכניסה לישראל.

...

בנוסף לחוסר היעילות, וההכבדה על בית הדין לעררים ועל בית המשפט, יש בכך משום פגיעה חמורה בשוויון (המתחייב גם מכוח אמנת הפליטים) לאור כל האמור לעיל, אינני מקבלת את בקשת הרשות למחוק את ההליכים מפאת התייתרותם, והחלטה זו ניתנת על אף שלטענתה הסעדים שהתבקשו אושרו אך לאחרונה והיא תנפיק למערערים ולמבקשים אשרות שהייה זמניות באופן פרטני.

אדגיש כבר בשלב זה כי לכתחילה לא ניתנו לאזרחי אוקראינה זכויות כלשהן (ראו החלטתי בעניין סמרנובה), ורק בהתערבות בתי המשפט, קיבלו את הזכות לעבוד (ולו באמצעות הסדר אי אכיפה), וזכויות רפואיות מסוימות.

סוף דבר הרשות תנפיק, לכלל אזרחי אוקראינה השוהים בישראל תחת ההגנה הזמנית, וכל עוד ההגנה הזמנית בתוקף אשרה מסוג 2(א)(5) וזאת לא יאוחר מיום 3.3.24.

עם זאת ובשל סד הזמנים הציפוף, הכרוך בבצוע פסק הדין, וזאת בשים לב לכמות האזרחים האוקראינים השוהים בישראל ולמאפייניהם השונים, נידרשת בזאת ארכה לצורך הגשת פנייה סדורה לבית המשפט, אשר תכיל בין היתר, את הנתונים האופרטיביים הרלבאנטיים כפי שיימסרו מטעם המשיבה.

היתנהלות הרשות בהודעותיה השונות בנגוד להחלטותיי, ובמיוחד בהודעתה המסכמת האחרונה שהוגשה לאחר בקשות רבות לארכות, שנומקו בהתייעצויות ובצורך לקבל אישור לטיוטת הסיכומים ה"כימעט מוכנה" של עמדת המדינה שגובשה בשאלות המורכבות והרוחביות, אשר תחת הגשתם הודיעה על קבלת החלטה עדכנית נקודתית בשלושת המקרים שלפניי, וזאת, כך נדמה, כדי לייתר את הצורך ליתן מענה עיקרוני למצוקתם של כלל אזרחי אוקראינה השוהים בעת הזו בישראל, וזאת בנגוד גמור להתחייבויותיה המפורשות כפי שפורט לעיל, ותוך פגיעה אנושה בעקרון השויון.

...

אין לאפשר שוב לרשות האוכלוסין וההגירה, למשרד הפנים, ולשאר המשרדים אליהם הועבר פסק הדין כבר לפני שלושה שבועות, לשוב ולהפר פסק דין.

הבקשה נדחית.