בהקשר זה יש לאזכר את האמור בבש"פ 989/14 מדינת ישראל נ' ערן אוחיון (פורסם בנבו, מיום 16.2.14) שם נימנע הורה בימ"ש העליון על הארכת מעצרם של שני נאשמים, בפעם הרביעית והשישית(!), מעבר לתשעה חודשים, בגין עבירות ייבוא אקסטזי, וכך נקבע-
"כפי שקבע בית משפט זה פעמים רבות, ההכרעה בבקשה להארכת מעצר מעבר לתקופה של תשעה חודשים מחייבת לאזן בין זכותו של הנאשם, שחזקת החפות עומדת לו, לחירות לבין האנטרס בהבטחת שלום הציבור ובטחונו ובשמירה על תקינות ההליך השפוטי...במקרה דנן, יש לתת משקל לכך שבעניינו של המשיב 1 זוהי בקשה להארכת מעצר שישית ובעניינו של המשיב 2 בקשה להארכת מעצר רביעית. אולם, מנגד יש לשקול את כלל הנסיבות האחרות. בראש ובראשונה, יש להזכיר את המסוכנות הטבועה בעבירות של ייצוא וייבוא סמים, במיוחד כשמדובר בהקף ניכר ובסוג סם מסוכן במיוחד, כבעניינינו, משליכה על המדיניות הנוהגת בכל הנוגע לשיחרור לחלופת מעצר בהקשר להן"
לעניין מדיניות זו הפנה בימ"ש העליון שם לבש"פ 5870/13 מדינת ישראל נ' איאד מזאריב (פורסם בנבו, מיום 3.9.13)-
"בית משפט זה קבע לא אחת כי מי שנאשם בעבירות סמים שלא לצריכה עצמית, לא ישוחרר לחלופת מעצר אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן"
בעניינינו- חומרתן הרבה של העבירות, היכולת לבצען אף מבית, סוג הסמים הקשה, בכמות עצומה ובשווי כספי גדול, כמו גם העובדה לפיה העבירות בוצעו בהקף נרחב, תוך תיחכום ותכנון מוקפדים ובתעוזה רבה - אינם מותירים ספק בדבר אי יכולתו של בימ"ש לתת אמון במי מהמשיבים ולאפשר את שחרורם או את מעצרם בפקא"ל, לא כל שכן בשלב זה בו הם עצורים פחות מחודשיים ימים, ואין מנוס מהותרתם במעצר עד תום ההליכים.
...
לאור כל האמור, יש להורות על מעצרם עד לתום ההליכים.
סיכומו של דבר, המשיבים אינם עוברים ולו את המשוכה הראשונית במבחן הדו שלבי.
בהקשר זה יש לאזכר את האמור בבש"פ 989/14 מדינת ישראל נ' ערן אוחיון (פורסם בנבו, מיום 16.2.14) שם נמנע הורה בימ"ש העליון על הארכת מעצרם של שני נאשמים, בפעם הרביעית והשישית(!), מעבר לתשעה חודשים, בגין עבירות ייבוא אקסטזי, וכך נקבע-
"כפי שקבע בית משפט זה פעמים רבות, ההכרעה בבקשה להארכת מעצר מעבר לתקופה של תשעה חודשים מחייבת לאזן בין זכותו של הנאשם, שחזקת החפות עומדת לו, לחירות לבין האינטרס בהבטחת שלום הציבור וביטחונו ובשמירה על תקינות ההליך השיפוטי...במקרה דנן, יש לתת משקל לכך שבעניינו של המשיב 1 זוהי בקשה להארכת מעצר שישית ובעניינו של המשיב 2 בקשה להארכת מעצר רביעית. אולם, מנגד יש לשקול את כלל הנסיבות האחרות. בראש ובראשונה, יש להזכיר את המסוכנות הטבועה בעבירות של ייצוא וייבוא סמים, במיוחד כשמדובר בהיקף ניכר ובסוג סם מסוכן במיוחד, כבענייננו, משליכה על המדיניות הנוהגת בכל הנוגע לשחרור לחלופת מעצר בהקשר להן"
לעניין מדיניות זו הפנה בימ"ש העליון שם לבש"פ 5870/13 מדינת ישראל נ' איאד מזאריב (פורסם בנבו, מיום 3.9.13)-
"בית משפט זה קבע לא אחת כי מי שנאשם בעבירות סמים שלא לצריכה עצמית, לא ישוחרר לחלופת מעצר אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן"
בענייננו- חומרתן הרבה של העבירות, היכולת לבצען אף מבית, סוג הסמים הקשה, בכמות עצומה ובשווי כספי גדול, כמו גם העובדה לפיה העבירות בוצעו בהיקף נרחב, תוך תחכום ותכנון מוקפדים ובתעוזה רבה - אינם מותירים ספק בדבר אי יכולתו של בימ"ש לתת אמון במי מהמשיבים ולאפשר את שחרורם או את מעצרם בפקא"ל, לא כל שכן בשלב זה בו הם עצורים פחות מחודשיים ימים, ואין מנוס מהותרתם במעצר עד תום ההליכים.
לאור כל האמור, הריני מורה על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינם.
