מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

הארכת מעצר רביעית משיקולי מסוכנות

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בש"פ 6306/15 לפני: כבוד השופט ח' מלצר המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבים: 1. מדחת מוחמד עיסאוי 2. שירין רחאב עיסאוי בקשה רביעית להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 תאריך הישיבה: כ"ג בתשרי התשע"ו (06.10.15) בשם המבקשת: עו"ד עמרי כהן בשם המשיב 1: עו"ד מוחמד ח'לאילה בשם המשיבה 2: עו"ד מיכל פומרנץ החלטה
משיקולים דומים הוארך מעצרם של המשיבים גם בשלישית, ובאותה הארכה ציין חברי, השופט ס' ג'ובראן, כי מסוכנותם הטבועה של המשיבים איננה מאפשרת לשחררם לחלופת מעצר.
...
חברי, השופט נ' הנדל, שדן בבקשה ציין כי קצב ניהול המשפט נגד המשיבים אינו משביע רצון, ואולם הוא נעתר לבסוף לבקשה, ומעצרם של המשיבים הוארך.
לאחר עיון בבקשה ובחומר שצורף לה, ולאחר שמיעת טיעוני הצדדים – הגעתי למסקנה כי דין בקשת המדינה להתקבל, ואולם באשר למשיבה 2, במידה ויהיה צורך בהארכה נוספת – תתכן בחינה של חלופת מעצר, כאמור בפיסקה 12 שלהלן.
לנוכח כל האמור לעיל – בקשת המדינה מתקבלת, ומעצרם של המשיבים מוארך בתשעים ימים, שמניינם מתאריך 1.10.2015, או עד למתן פסק הדין בת"פ 8321-04-14, בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם מביניהם.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2014 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בש"פ 7979/14 לפני: כבוד השופטת א' חיות המבקש: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פלוני בקשה להארכת מעצר רביעית מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 תאריך הישיבה: י"ב בכסלו התשע"ה (04.12.14) בשם המבקשת: עו"ד תומר סגלוביץ בשם המשיב : עו"ד פאדי שרקאווי ][]החלטה
לא אחת נפסק כי בעת בחינת הארכת מעצר של נאשם לפי סעיף 62 לחוק המעצרים על בית המשפט לשקול שני שיקולים עקריים -המסוכנות הנשקפת מן הנאשם וקצב היתקדמות ההליך העקרי (בש"פ 4106/14 מדינת ישראל נ' זוננשוילי, פסקה 5 (17.6.2014); בש"פ 2276/14 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 4 (24.4.2014).
...
דין הבקשה להתקבל.
המסקנה כי מן המשיב נשקפת מסוכנות נתמכת בתסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינו, בהם שב שירות המבחן ומציין כי קיים סיכון בלתי מבוטל להישנות התנהגות פורצת גבולות מצידו וכן קיים קושי בעמידה בסייגי שחרור ועל כן לא ניתן לשחררו לחלופת מעצר.
אשר על כן, הבקשה מתקבלת ומעצרו של המשיב מוארך בתשעים ימים החל מיום 6.12.2014 או עד למתן פסק-דין בת"פ 24351-06-13 בבית המשפט המחוזי, לפי המוקדם.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

]בבית המשפט העליון בש"פ 7967/19 לפני: כבוד השופט ג' קרא המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פלוני בקשה רביעית להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 בית משפט המחוזי בבאר שבע – תפ"ח 40550-06-18 תאריך הישיבה: ו' בכסלו התש"פ (4.12.2019) בשם המבקשת: בשם המשיב: עו"ד מירי קולומבוס עו"ד אפרים דמרי ][]החלטה
לצורך עריכת האיזון, מתחשב בית המשפט במגוון שיקולים, ובכללם המסוכנות הנשקפת מהנאשם, עברו הפלילי, חומרת העבירות המיוחסות לו, משך המעצר, וקצב ניהול ההליך העקרי (ראו, למשל, בש"פ 2650/19 מדינת ישראל נ' רון נחום (1.5.2019)).
...
לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה על נספחיה ושמעתי את טענות הצדדים בדיון שהתקיים לפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
אשר על כן, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים החל מיום 12.12.2019 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 40550-06-18 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בהקשר זה יש לאזכר את האמור בבש"פ 989/14 מדינת ישראל נ' ערן אוחיון (פורסם בנבו, מיום 16.2.14) שם נימנע הורה בימ"ש העליון על הארכת מעצרם של שני נאשמים, בפעם הרביעית והשישית(!), מעבר לתשעה חודשים, בגין עבירות ייבוא אקסטזי, וכך נקבע- "כפי שקבע בית משפט זה פעמים רבות, ההכרעה בבקשה להארכת מעצר מעבר לתקופה של תשעה חודשים מחייבת לאזן בין זכותו של הנאשם, שחזקת החפות עומדת לו, לחירות לבין האנטרס בהבטחת שלום הציבור ובטחונו ובשמירה על תקינות ההליך השפוטי...במקרה דנן, יש לתת משקל לכך שבעניינו של המשיב 1 זוהי בקשה להארכת מעצר שישית ובעניינו של המשיב 2 בקשה להארכת מעצר רביעית. אולם, מנגד יש לשקול את כלל הנסיבות האחרות. בראש ובראשונה, יש להזכיר את המסוכנות הטבועה בעבירות של ייצוא וייבוא סמים, במיוחד כשמדובר בהקף ניכר ובסוג סם מסוכן במיוחד, כבעניינינו, משליכה על המדיניות הנוהגת בכל הנוגע לשיחרור לחלופת מעצר בהקשר להן" לעניין מדיניות זו הפנה בימ"ש העליון שם לבש"פ 5870/13 מדינת ישראל נ' איאד מזאריב (פורסם בנבו, מיום 3.9.13)- "בית משפט זה קבע לא אחת כי מי שנאשם בעבירות סמים שלא לצריכה עצמית, לא ישוחרר לחלופת מעצר אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן" בעניינינו- חומרתן הרבה של העבירות, היכולת לבצען אף מבית, סוג הסמים הקשה, בכמות עצומה ובשווי כספי גדול, כמו גם העובדה לפיה העבירות בוצעו בהקף נרחב, תוך תיחכום ותכנון מוקפדים ובתעוזה רבה - אינם מותירים ספק בדבר אי יכולתו של בימ"ש לתת אמון במי מהמשיבים ולאפשר את שחרורם או את מעצרם בפקא"ל, לא כל שכן בשלב זה בו הם עצורים פחות מחודשיים ימים, ואין מנוס מהותרתם במעצר עד תום ההליכים.
...
לאור כל האמור, יש להורות על מעצרם עד לתום ההליכים.
סיכומו של דבר, המשיבים אינם עוברים ולו את המשוכה הראשונית במבחן הדו שלבי.
בהקשר זה יש לאזכר את האמור בבש"פ 989/14 מדינת ישראל נ' ערן אוחיון (פורסם בנבו, מיום 16.2.14) שם נמנע הורה בימ"ש העליון על הארכת מעצרם של שני נאשמים, בפעם הרביעית והשישית(!), מעבר לתשעה חודשים, בגין עבירות ייבוא אקסטזי, וכך נקבע- "כפי שקבע בית משפט זה פעמים רבות, ההכרעה בבקשה להארכת מעצר מעבר לתקופה של תשעה חודשים מחייבת לאזן בין זכותו של הנאשם, שחזקת החפות עומדת לו, לחירות לבין האינטרס בהבטחת שלום הציבור וביטחונו ובשמירה על תקינות ההליך השיפוטי...במקרה דנן, יש לתת משקל לכך שבעניינו של המשיב 1 זוהי בקשה להארכת מעצר שישית ובעניינו של המשיב 2 בקשה להארכת מעצר רביעית. אולם, מנגד יש לשקול את כלל הנסיבות האחרות. בראש ובראשונה, יש להזכיר את המסוכנות הטבועה בעבירות של ייצוא וייבוא סמים, במיוחד כשמדובר בהיקף ניכר ובסוג סם מסוכן במיוחד, כבענייננו, משליכה על המדיניות הנוהגת בכל הנוגע לשחרור לחלופת מעצר בהקשר להן" לעניין מדיניות זו הפנה בימ"ש העליון שם לבש"פ 5870/13 מדינת ישראל נ' איאד מזאריב (פורסם בנבו, מיום 3.9.13)- "בית משפט זה קבע לא אחת כי מי שנאשם בעבירות סמים שלא לצריכה עצמית, לא ישוחרר לחלופת מעצר אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן" בענייננו- חומרתן הרבה של העבירות, היכולת לבצען אף מבית, סוג הסמים הקשה, בכמות עצומה ובשווי כספי גדול, כמו גם העובדה לפיה העבירות בוצעו בהיקף נרחב, תוך תחכום ותכנון מוקפדים ובתעוזה רבה - אינם מותירים ספק בדבר אי יכולתו של בימ"ש לתת אמון במי מהמשיבים ולאפשר את שחרורם או את מעצרם בפקא"ל, לא כל שכן בשלב זה בו הם עצורים פחות מחודשיים ימים, ואין מנוס מהותרתם במעצר עד תום ההליכים.
לאור כל האמור, הריני מורה על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינם.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

] מונחת בפניי בקשה רביעית להארכת מעצרם של המשיבים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) ב-90 יום החל מתאריך 17.11.2016, או עד למתן פסק דין בת"פ 43981-05-15 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.
הלכה היא כי יש לבחון בקשות הארכת מעצר מכוח סעיף 62 לחוק המעצרים על פי שני שיקולים מרכזיים: מסוכנות הנאשם וקצב המשפט.
...
התיאור האמור מוביל למסקנה כי הכף עודנה נוטה לכיוון עמדת המדינה.
לאור כל האמור, הבקשה מתקבלת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו