בענין זה אומר, כי אינני מוצאת מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא, הן לענין הראיות לכאורה, והן באשר לעילות המעצר ושלילת חלופת המעצר במקרה זה.
העורר מואשם בקשירת קשר לפשע, בעבירות נשק מסוג של נסיון ליבוא נשק, ואספקת אמצעים לבצוע פשע.
אשר לבקשת המדינה להאריך את מעצרו של העורר למשך 3 חודשים נוספים לצורך ניהול המשפט, אף שיש להצר על כך שהמשפט טרם החל, וישיבת ההוכחות הראשונה נקבעה רק לחודש מרץ 2008, אין מנוס בנסיבות העניין מקבלת הבקשה; מסוכנות העורר, והחשש הממשי להימלטותו, אשר עלולה להביא לפגיעה בתקינות ההליך השפוטי, הם שיקולים בעוצמה ניכרת, שיש בהם כדי לגבור במקרה זה על השיקול הנוגד, הכרוך בפגיעה בחרותו של העורר, בין היתר, נוכח הזמן הרב שחלף בלא שהמשפט היתקדם.
...
לאחר עיון בחומר הראיות ושמיעת טיעוני הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את עררו של העורר בענין מעצרו עד תום ההליכים ולקבל את בקשת המדינה להאריך את מעצרו ב-3 חודשים נוספים, לצורך ניהול המשפט בתנאי מעצר של העורר.
אשר לבקשת המדינה להאריך את מעצרו של העורר למשך 3 חודשים נוספים לצורך ניהול המשפט, אף שיש להצר על כך שהמשפט טרם החל, וישיבת ההוכחות הראשונה נקבעה רק לחודש מרץ 2008, אין מנוס בנסיבות העניין מקבלת הבקשה; מסוכנות העורר, והחשש הממשי להימלטותו, אשר עלולה להביא לפגיעה בתקינות ההליך השיפוטי, הם שיקולים בעוצמה ניכרת, שיש בהם כדי לגבור במקרה זה על השיקול הנוגד, הכרוך בפגיעה בחירותו של העורר, בין היתר, נוכח הזמן הרב שחלף בלא שהמשפט התקדם.
לפיכך, באיזון בין מכלול השיקולים, אין מנוס מהארכת המעצר כמבוקש על ידי המדינה.
עם זאת, יש להדגיש את הצורך במאמץ מיוחד לקדם את ניהול המשפט, לאור הזמן שחלף עד כה.
ערר העורר נדחה, אפוא.
