הרשמת אפרת קוקה
לפני שתי בקשות: בקשת המשיב למחיקת העירעור מפאת איחור בהגשתו ובקשת המערער להארכת מועד להגשת ערעור מטעמו על פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה תל-אביב מיום 28.8.2022 (סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר-כץ ונציגי הציבור גב' אסתר קופרברג ומר ערן בסטר; סע"ש 20750-05-19, להלן: פסק הדין).
הטענה בדבר טעות של בא כח המערער במניין הימים להגשת העירעור אינה מהוה 'טעם מיוחד' להארכת המועד, משום שמדובר בטעות שניתן היה לגלותה ביתר שימת לב ובבדיקה שגרתית שהגשת כל כתב טענות מחוייבת בה.
טענותיו של המערער בנוגע ל"ארוע משפחתי" ובנוגע לשהותו בחוץ לארץ למשך כשבועיים נטענו בכלליות, ללא פירוט של התאריכים הרלוואנטיים או הסיבות בגינן לא ניתן היה ליצור עמו קשר.
...
לאחר בחינת טיעוני הצדדים בבקשות ועיון בחומר המצוי בתיק בית הדין באתי לכלל מסקנה, כי הערעור הוגש באיחור, וכי דין הבקשה להארכת מועד להגשתו להידחות.
לטענת ב"כ המערער, יש להיעתר לבקשה להארכת מועד מטעמים אלה: האיחור בהגשת הערעור נעוץ בטעות במניין הימים להגשתו; "אירוע משפחתי" של המערער לא אפשר תקשורת עמו בנוגע להגשת הערעור; המערער שהה בחו"ל משך כשבועיים באופן שלא אפשר תקשורת עמו בנוגע להגשת הערעור; מחלה של המערער; סיכויי הערעור גבוהים.
על מנת שהטעות תוכר כטעות אופרטיבית עליה להיות טעות שאינה מובנת מאליה ואינה ניתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית, שהגשת כל כתב טענות מחויבת בה. כך אין מקום להיעתר לבקשה המבוססת על טעות שאין לה הנמקה, במובן זה שסדרי עבודה שגרתיים אמורים לגלותה .
במקרה שלפני, הטענות שמעלה המערער, אין די בהן על מנת להיעתר לבקשה להארכת מועד להגשת הערעור.
לאור האמור, הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור נדחית.