מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הארכת מועד לתביעה לפי תוכנית ההתנתקות

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

המשיבים הגישו, בהסכמת נת"י, בקשות להארכת המועד למסירת עמדתם עד לאחר הכרעת הועדה המקומית בתביעת הפיצויים לפי סעיף 197.
הזכות לפיצויים בגין ירידת ערך המקרקעין מנותקת משאלת הפקעת המקרקעין, והיא קיימת גם אם השינוי התיכנוני שנעשה לא ייעד את המקרקעין לצורך צבורי, או אם השינוי התיכנוני לצורך צבורי אכן נעשה אך ההפקעה טרם בוצעה (אהרן נמדר פגיעה במקרקעין: פיצויים בגין ניזקי תכנית 35 (מהדורה שניה, 2008) (להלן: נמדר – פגיעה במקרקעין).
המועד הקובע לצורך הערכת שווי המקרקעין על פיו מחושב סכום הפיצויים בתביעה לפי סעיף 197 הוא יום פירסום התכנית, ושווי הפגיעה והפיצוי יהיה הפער שבין שווי הקרקע במצבה ערב פירסום התכנית לבין שוויה לאחר תחילת התכנית (ע"א 3159/09 ‏חברת רכבת ישראל בע"מ נ' בית עדה, פסקה נו (28.4.2013) (להלן: ע"א בית עדה); עע"ם 683/13 רשות שדות התעופה נ' טויטו, בפיסקה 55 (3.9.2015); נמדר – פגיעה במקרקעין, בעמ' 347; קמר, בעמ' 644).
...
נוכח כל האמור, הערעור מתקבל במובן זה שאין מקום להשהות את ההליך דנן המתנהל בפני ועדת ההשגות עד להכרעה בתביעה לפי סעיף 197.
עם זאת, אני סבור כי בנסיבות שנוצרו, יש לאפשר למשיבים לחזור לוועדת ההשגות ולהעלות בפניה את השגותיהם, לרבות הערכת השומה של הוועדה המקומית בנוגע לשווי המקרקעין ב"מצבם החדש" בעקבות שינוי הייעוד תוך טיעוניהם והשגותיהם.
סוף דבר, שהערעור מתקבל במישור העקרוני כאמור בפסקה 17 לעיל.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

המערערים לא הניחו בסיס עובדתי או משפטי המאפשר לבסס את הפצוי בגין אישורה של תכנית הדרך על הזכויות שנמנעו מהם כביכול לפי תכנית הבניה רק בשל שינוי מדיניותה של הועדה המחוזית, לא כל שכן לקבוע כי המועד הקובע לתביעת פיצויים בגין אישורה של תכנית הדרך הוא מועד אישורה של תכנית הבניה.
בעע"מ 29/16 קבע בית המשפט העליון מפורשות שהמערערים זכאים לפצוי ואף דחק בשר האוצר להאריך את המועד על מנת שהמערערים יוכלו להגיש תביעת הפיצויים.
בית המשפט העליון במסגרת עע"מ 26/16 ניתק את הקשר הסיבתי האמור וקבע כי לא היה מקום לבצע "שחזור זכויות" במקרה דנן, ואין לעקוף את החלטתו "בדלת האחורית". המערערים לא הרימו את הנטל להוכיח כי היתקיימו הנסיבות המוכרות בפסיקה המבססות קיומו של פוטנציאל תיכנוני שהוא בר פיצוי.
...
לאור האמור אני דוחה את הטענה.
לאור האמור אני דוחה את הטענה כי במקרה זה מתקיים רצף תכנוני המחייב להעריך את שווי המקרקעין ערב אישור תכנית הדרך בהתאם למועד אישורה של תכנית הבינה.
סוף דבר סוף דבר אני דוחה את הערעור.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

התובעת חזרה על טענה זו גם בכתב התשובה (סעיפים 1 ו – 35) , בו טענה כי: "היא מגישה את תביעתה עפ"י הדין הכללי ולא עפ"י חוק ישום תכנית ההיתנתקות" ו"אינה נשענת על החוק כי אם על הדין הכללי" וגם בסיכומי התשובה הדגישה, כי: "תביעה זו מחוץ לחוק" (היתייחסות התובעת בסיכומי התשובה לסעיפים 76-75 בסיכומי הנתבעת).
בהקשר זה ובנוסף, אזכיר כי גם בבג"צ חוף עזה (עמ' 677) נקבע, כי בעלי העסקים שפעלו באיזור התעשייה ארז "נפגעו בראש ובראשונה מהמצב הביטחוני, לפני שהממשלה החליטה על תכנית ההיתנתקות ובלא קשר לכך.". לפיכך, המסקנה המתבקשת היא, כי יש להיתחשב בירידה הדרמטית בקצב המכירות בשנים שקדמו למועד הקובע (כאמור, ללא קשר לתכנית ההיתנתקות) וכתוצאה מכך, הנחת שמאי התובעת, כי יתרת יחידות הדיור הייתה נמכרת בתוך שנה מהמועד הקובע, הנה בלתי סבירה בנסיבות העניין.
ממילא, גם אם היה נחתם חוזה ומוארך, הוא היה מבוטל בהתאם לסעיף 28 לחוק ההיתנתקות שקבע הוראות המבטלות זכויות לגבי מקרקעין ולכן בטלות הזכויות הנטענות של התובעת.
...
סוף דבר לאור האמור לעיל, התביעה נדחית.
ככלל, מקום בו נדחית תביעה, יישא מגיש ההליך בהוצאות להן גרם לבעל הדין שכנגד.
לאור האמור לעיל, בנסיבותיו המיוחדות של תיק זה לא מצאתי להשית הוצאות על התובעת, ואני קובע כי כל צד יישא בהוצאותיו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

] "[...] והואיל והתושבים [התובעים, ע.כ.] מבקשים לקבל סכום כסף זה [סכום של 172,676 ₪, ע.כ.], ומסכימים לראות בקבלתו מיצוי מלא וסופי של כל עילת התביעה מכל סוג שהוא שעשויה לעמוד להם כלפי המדינה בשל יישום תכנית ההיתנתקות, לרבות בשל החלטת הממשלה על פינוי השטח המפונה, ובשל פינוי השטח המפונה בידי המדינה, פינוי בית המגורים, פגיעה בפרנסה ואיסור כניסה לשטח המפונה, למעט עילה לפי חוק; [...]
יתר על כן, משבית המשפט הגבוה לצדק הבהיר לתובעים לפני שנים רבות שהם אינם זכאים לקבל את הסעד העקרי ובעקבות זאת הם משכו את עתירתם, אין זה ראוי שהתובעים חזרו והגישו תביעה לקבלת הסעד העקרי, סעד הזהה לזה לו הם עתרו בבג"צ. עילות תביעה על פי החוק אני סבור שאין לבית משפט זה סמכות לידון בעילות תביעה על פי החוק, ועל כן יש לסלק את התביעה על הסף בהעדר סמכות בכל הנוגע לעילות תביעה על פי החוק.
[58: ראו סעיף 10 לתשובת המבקשים לבקשה לסילוק על הסף: "תביעת המשיבים נוגעת לשני המגרשים שנקבעו בהמלצת מבקר המדינה במושב נצר חזני, ..."; סעיף 16 לתשובה: "...תביעת המשיבים מתייחסת לפצוי שמגיע לאחרונים על בסיס החלטתו של מבקר המדינה מיוני 2019 ..."; ודרך חישוב הפצוי הנתבע - לפי הערכת שמאי התובעים לתשואה השנתית של ערך הצעת מבקר המדינה, למשך 7 שנים לפני מועד הגשת התביעה (דבר תמוה בפני עצמו, בשים לב לכך שהצעת המבקר ניתנה בשנת 2019).
] [62: הויתור היחיד של המדינה היה הסכמה להארכת המועד שנקבע בסעיף 85א' לחוק.
...
התובעים טענו טענות שונות בקשר להסכם נווה ים והתאמתו לצרכיהם, אך אין מחלוקת שבסופו של דבר ההסכם לא יצא לפועל.
] אני סבור שהתובעים אינם יכולים להסתמך על הצעת המבקר, מהנימוקים הבאים: הצעת המבקר נמסרה במסגרת הליך גישור ולא התגבשה לכדי הסכם,[footnoteRef:59] לכן התובעים אינם רשאים להשתמש בה כראיה בהליך.
התוצאה נוכח האמור לעיל, הגעתי למסקנה שדין התביעה להימחק על הסף.
בהתחשב בנסיבות התובעים, ישלמו הם הוצאות למבקשות בסכום מופחת של 25,000 ₪.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לשלימות התמונה אציין כי לאחר שהוגשה תגובת הנאמן, ניתנה החלטתי שדחתה בקשה זו של הנושה, להארכת מועד להגשת ערעורה על ההכרעה בתביעת החוב (החלטה מיום 29.11.2022).
צורף התכתבות במייל מול המחלקה המשפטית במל"ל, לפיה, לאור העובדה שתביעת החוב של המל"ל אושרה במלואה וצפויה להיות משולמת במלואה לפי תכנית הפרעון, מאשר המל"ל את התכנית ומסכים שהחוב שיוותר (הכוונה לחוב המזונות השוטף למל"ל – י.פ) ישולם בסוף ההליך במסגרת ההוצאה לפועל וכן באמצעות קזוזם מגימלאות ככל שתהיינה).
לעניין הסיפא של תגובת הנאמן שולל החייב אפשרות כי יכול ותשונה תכנית הפירעון שנקבעה בעתיד לנוכח יצירת החוב, בשים לב לכך שנקבעה על יסוד מכלול הנתונים, שעמדו בפני בית המשפט והצדדים, וממילא צפוי שיוסדר החוב מול המוסד לביטוח לאומי, ישירות ובמנותק מההליך.
...
אכן ניתן לתהות על עיתוי הגשת הבקשה אך כעת, בלי קשר לסוגיית היריבות (אני סבור כי קנוי המעמד לגרושה להגיש הבקשה, להבדיל מן השאלה אם יש לקבלה לגופה, ולהבדיל מן השיקול של עיתוי הגשתה).
בנסיבותיו של התיק הנדון – לא מצאתי שיש מקום להיעתר בשלב זה לסעד הקיצוני של ביטול ההליך, כאשר קיימים סעדים פחותים בחומרתם שבהם ניתן לנקוט.
משכך, הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו