חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הארכת מועד להישפט כתוצאה ממחדל אי שליחת המצאה כדין

בהליך הארכת מועד להישפט (המ"ש) שהוגש בשנת 2020 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

תקנה 44א לתקנות קובעת כדלקמן: "בעבירות תעבורה שעליהן חל סעיף 239א לחוק ובעבירות קנס רואים את ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט לענין עבירת קנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב המנעותו מלקבלן". מהתקנה עולה כי די להוכיח משלוח בדואר רשום, אף אם אין חתימה של הנמען או מי מטעמו על אישור המסירה.
אין כל אינדיקאציה כי בעיניין זה מדובר במחדל של המבקש (ראו בעיניין זה עפ"ת (ת"א) 23929-10-17 צימרמן נ' מדינת ישראל (1.11.17)).
בנוגע לטענה כי יגרם למבקש עוות דין אם לא ינתן לו יומו, כפי שנקבע ברע"פ סאלם שלעיל: "על כל הטוען לקיומה של עילה זו, במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר, להציג טעמים של ממש לביסוס טענתו, טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה. " בעניינינו, המבקש כופר בבצוע העבירה וטוען כי מר קיברטי אלמנד נהג ברכבו במועד ביצוע העבירה.
לאור האמור, בהיעדר אינדיקאציה לכך שהדוח נימסר למבקש במועד, ומששוכנעתי כי יגרם למבקש עוות דין במידה ולא ינתן לו יומו, אני נעתרת לבקשה ומורה על הארכת מועד להשפט בגין הדוח נשוא הבקשה.
...
בנסיבות אלו, בהעדר הפירוט הבסיסי הדרוש כדי להקים את חזקת המסירה, הגעתי לכלל מסקנה כי לא קמה בענייננו חזקת המסירה ויש בסיס לטענת המבקש לפיה לא ידע על קיומו של הדוח.
בנסיבות אלו, שוכנעתי כי בעניינו של הנאשם קיים חשש לעיוות דין.
לאור האמור, בהעדר אינדיקציה לכך שהדוח נמסר למבקש במועד, ומששוכנעתי כי יגרם למבקש עיוות דין במידה ולא ינתן לו יומו, אני נעתרת לבקשה ומורה על הארכת מועד להישפט בגין הדוח נשוא הבקשה.

בהליך הארכת מועד להישפט (המ"ש) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

דו"ח מספר 90504875494 נשלח אל כתובתה הרשומה של המבקשת, עוד ביום 16.7.15 והוחזר בציון "לא נידרש", דהיינו, הומצא כדין.
  ברם, נאשם המודע לאופציית הברירה הנתונה לו והבוחר, במעשה או במחדל, שלא לממש זכותו לניתוב הבירור להליך המשפטי לא ייראה, בדין ובצדק, כנאשם שלא זכה ליומו בביהמ"ש, זאת הואיל וגילה הוא את דעתו ורצונו להותיר מסגרת ההליך בעבירת הקנס שיוחסה לו לתחום "המנהלי"..
ברע"פ 8653/13, לוי נגד מדינת ישראל, אמר כבוד הש' ג'ובראן: "מעבר לידרוש, יוער לעניין טענותיו כי בקשתו להשפט נדחתה מטעמים פרוצידוראליים, כי גם מאחורי הפרוצידורה מסתתרת מהות, והיא - עקרון סופיות הדיון והאנטרס הצבורי כי הדין ימוצה עם נאשמים שהורשעו בדין הפלילי. במקרה דנא, המבקש לא הציג כל טעם להארכת המועד (הארוכה מאד) אותה ביקש, וכפועל יוצא – כל טעם לבכר את "המהות" על פני ה"פרוצידורה".
היגד זה פורש בהלכה הפסוקה כמבחן הסתברותי-תוצאתי הבוחן את היחס בין הפגם לבין האפשרות של שינוי תוצאת המשפט.
...
ברע"פ 9540/08, מוסברג נגד מדינת ישראל, נאמר: אין בידי להיעתר לבקשה.
המדובר בטענה שכיחה המועלית באופן תדיר בבית משפט זה. אין המדובר בנסיבות בהן נעלה מכל ספק כי דיון בעניינו של המערער היה מוביל למסקנה שיש לזכותו ולהסב הודעת תשלום הקנס על שם אחיו.
לפיכך, הבקשה נדחית, ביחס לשני הדו"חות.

בהליך ערעור פלילי תעבורה (עפ"ת) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

‏ תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד- 1974 (להלן: "התקנות"), קובעת כי בעבירות תעבורה עליהן חל סעיף 239א' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982 (להלן: "החסד"פ") ובעבירות קנס, רואים את ההודעה על ביצוע העברה או ההודעה לתשלום קנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו 15 ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, "זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן". הינה כי כן, המועד הקובע לעניין תחולת החזקה הנו מועד משלוח ההודעה לנהג.
הטענה כי אישור המסירה חסר פרטים, אין בה כדי לכפר על המחדל של המערער ומשמעויותיו.
בעיניין זה ראוי לשוב ולהזכיר, כי אין די לעניין קיומו של חשש לעיוות דין, כי מי שעותר להארכת המועד להשפט, יכחיש את העבירה המיוחסת לו. על מי שטוען לקיומו של חשש כאמור להציג טעמים הנתמכים בראיות ממשיות ואשר טומנים בחובם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה (ראו והשוו לגבי החשש לעיוות דין לעניין בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר; רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם (25.3.2018)).
...
לא שוכנעתי כי המערער דנן הניח בסיס כלשהו לטענה בדבר חשש לעיוות דין מפני אף אחד משני הדו"חות.
טענתו כי אישור מסירה פגום יש בו כדי להזין את העילה של עיוות דין, דינה להידחות נוכח כל אשר פורט לעיל.
השורה התחתונה מכל האמור היא, שדין שני הערעורים להידחות.

בהליך הארכת מועד להישפט (המ"ש) שהוגש בשנת 2023 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

בפניי בקשה להורות על הארכת המועד להשפט בגין דו"ח מס' 90524852549 מיום 14.8.22 שעניינו עבירת אי ציות לאור אדום בנגוד לתקנה 22 (א) לתקנות התעבורה.
תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד – 1974 (להלן: "התקנות"), קובעת, כי בעבירות תעבורה עליהן חל סעיף 239 א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 (להלן: "החסד"פ") ובעבירות קנס, רואים את ההודעה על ביצוע העבירה או ההודעה לתשלום קנס כאילו הומצאה כדין בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו 15 ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, "זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב המנעות מלקבלן". משמעות אישור המסירה בו מצוין כי הדואר "לא נידרש", כשמה כן היא, שהמערער לא ניגש לדואר ולמעשה נימנע מלדרוש את הדו"ח שנשלח אליו בדואר רשום.
מכאן הנטל עובר למערער להראות כי מחדלו אינו תוצאה של המנעות מכוונת, אלא כי מדובר בסיבות שאינן תלויות בו. המערער בעניינינו, לא עשה דבר וחצי דבר כדי לברר את נסיבות המסירה הנטענת מול הדואר".
...
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
לא מצאתי כי יש בבקשה זו כדי להצדיק מתן אורכה להישפט ועל כן הבקשה נדחית.

בהליך הארכת מועד להישפט (המ"ש) שהוגש בשנת 2023 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

מתגובת המשיבה, עולה כי הודעת תשלום הקנס הומצאה כדין למבקש, שכן, על פי סעיף 237(ג) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982, דבר דואר רשום שלא ניתן היה להמציאו, בשל סרוב לקבלו או לחתום על אישור המסירה, ייחשב כאילו הומצא כדין ובמקרה שבנידון, הוחזרה הודעת תשלום הקנס, שנשלחה לכתובת המבקש, בדואר רשום, בציון "לא נידרש". משקיבל המבקש את הדו"ח לידיו, הרי שלא ניתן כל הסבר בבקשה מדוע לא דאג להעברתו על שם הנהג בפועל וזאת נוכח הטענה, כי הוא משכיר מספר מוניות.
בעפ"ת 22235-04-12 אבו שחאדה נגד מדינת ישראל, במקרה דומה של בעל זכות ציבורית, נקבע: "המערער קיבל את הדו"ח ועל כך אין מחלוקת, ומסר אותו לטפול של חברת המוניות שבה עבד, תוך שהוא סומך עליה שתפתור את הבעיה, בהנתן שלשיטתו, אחר, שמו דוד פטמן, נהג על המונית עובר לבצוע המעשה. מאז, למעשה, למעט חריגים מעטים, לא פעל המערער מאומה בעיניין זה והתעורר רק כאשר החל הליך בעיית הנקודות שנבעה כתוצאה מאותו דו"ח. במידה ולמערער היו זכויות שנבעו לזכותו שבדין להיתמודד עם סעיף 27 ב' לפקודת התעבורה, הוא זנח אותן או הזניח אותן, ואין לו להלין על התוצאות אלא על עצמו". ברעפ 2754/12 פול ביסמוט נ' מדינת ישראל , אמר כבוד הש' רובינשטיין: "ומכל מקום, משקיבל המבקש דו"ח תעבורה על שמו בגין עבירה אשר לטענתו לא נעברה על ידיו, ובו גם נקוד, היה עליו לפעול לאלתר במסגרת סעיף 229 לחוק סדר הדין הפלילי לשם ביטול הדו"ח או הסבתו לבתו. המבקש נימנע מעשות כן, ורק למעלה ממחצית השנה מעת ביצוע העבירה והדו"ח, פנה בבקשה לביטולו. בנסיבות אלה, רשאי היה בית המשפט לתעבורה לדחות את הבקשה להארכת מועד, בשל האיחור הבלתי סביר שבהגשתה; אכן, המבקש נימק טענתו בהיותו עולה לארץ - ואולם הוא קיבל את הדו"ח ושילם אותו, כלומר – ידע, ועל סימן השאלה היה להתעורר אז. דומה כי יש יסוד להנחה, שפנייתו של המבקש לבית המשפט באה רק מש "חרב הפסילה" הונפה מעל ראשו".
  ברם, נאשם המודע לאופציית הברירה הנתונה לו והבוחר, במעשה או במחדל, שלא לממש זכותו לניתוב הבירור להליך המשפטי לא ייראה, בדין ובצדק, כנאשם שלא זכה ליומו בביהמ"ש, זאת הואיל וגילה הוא את דעתו ורצונו להותיר מסגרת ההליך בעבירת הקנס שיוחסה לו לתחום "המנהלי"..
ברע"פ 9018/14 סלימאן נגד מדינת ישראל, נאמר: "עניינו של המבקש הובא בפני שתי ערכאות, אשר לא שוכנעו כי נפלה טעות המצדיקה פתיחה מחדש של ההליך שהסתיים מן הרגע שהמבקש שילם את הקנס שהוטל עליו. זאת ועוד – שתי הערכאות דלמטה סברו כי חל שהוי כבד בהגשת הבקשה להארכת המועד להשפט, והמבקש לא הביא כל אסמכתא המראה כי קיבל את הודעת הפסילה באיחור ניכר, כפי שנטען על ידו. בנסיבות אלה אינני רואה להתערב בקביעותיהן של הערכאות קמא הנכבדות". נוכח מועד התשלום, הרי שלמבקש לא עומדת עוד הזכות לעתור לביטול הדו"ח והתשלום או להגשת ערעור על הרשעתו בגין התשלום.
...
המדובר בטענה שכיחה המועלית באופן תדיר בבית משפט זה. אין המדובר בנסיבות בהן נעלה מכל ספק כי דיון בעניינו של המערער היה מוביל למסקנה שיש לזכותו ולהסב הודעת תשלום הקנס על שם אחיו.
ברע"פ 9540/08, מוסברג נגד מדינת ישראל, נאמר: אין בידי להיעתר לבקשה.
מכל האמור, הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו