הארכת מועד להגשת ערעור בית משפט לעניינים מקומיים

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין שניתנו על ידי בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה (כבוד השופט ז' פלאח); הכרעת דין מיום 21.5.2008 וגזר דין מיום 6.2.2008 בת"פ 336/07 (להלן: "ההליך קמא").

...

בנסיבות אלה, בהן לא הובא טעם קביל כלשהו לאיחור כה רב בהגשת הערעור, ואף התגלתה הסיבה האמיתית להגשתו פתאום, לאחר שנים כה רבות וללא ששוכנעתי כי קיימים סיכויי ערעור המצדיקים הארכת מועד או כי ייגרם למבקשת עיוות דין מדחיית הבקשה, אין מקום להאריך את המועד וניתן אף לומר שאין עילה לעשות כן. התלבטתי אם לחייב את המבקשת בהוצאותיה של המשיבה.

בסופו של דבר החלטתי, לפנים משורת הדין ומתוך התחשבות במצבה של המבקשת, שלא לחייבה בהוצאות.

אשר על כן ולאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה להארכת המועד להגשת הערעור, ללא צו להוצאות ומשכך - נדחה גם הערעור.

] בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בעפמ"ק 39670-07-20 (כב' השופטת ח' מרים לומפ) מיום 22.7.2020, בגדריו נדחתה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על גזר דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בתיק תו"ב 67938-06-16 (כב' השופט ד' מרדכי דמביץ) מיום 5.8.2018, ובתוך כך נדחה העירעור אף לגופו.

...

בתמצית טענותיה מתמקדות בשאלת סמכות בית משפט השלום להעביר לוועדה המקומית את נטל ביצוע צו ההריסה השיפוטי שהוטל על המבקשת בגזר הדין הראשון כאשר הועדה לא הוסמכה מלכתחילה לעשות כן. דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

בנדון דדן זה אפנה לדברי בית משפט זה ברע"פ 2111/15 [][סולומונוב נ' מדינת ישראל - הועדה המקומית לתכנון ולבניה ת"א] (11.5.2015): "אין בידי לקבל את הטענה כי בית המשפט לא מוסמך להעביר את נטל הביצוע לכתפי הועדה המקומית אם הדבר לא נתבקש במועד גזר הדין. סעיף 205 מורה כי בית המשפט רשאי לעשות כן בשעת גזר הדין לבקשת הועדה או היועץ המשפטי לממשלה, אך הוא אינו שולל את האפשרות כי בית המשפט, מכוח סמכותו הטבועה, רשאי לעשות זאת בכל מועד אחר. אני סבור כי במקרה הנוכחי העברת הנטל היא אך מתבקשת, לנוכח העובדה שהמבקש לא עמד בצו ההריסה המקורי ואף הורשע באי קיומו פעמיים." (פסקה 14).

הבקשה נדחית.

לפניי בקשה להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 2.8.2021 בעפ"א 24690-06-21 בגדריו נדחה ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בחדרה.

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

ראיתי לנכון לציין כי לאחר שעיינתי בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, אני סבורה כי על פני הדברים הוא אינו מעלה שאלה בעלת חשיבות ציבורית או משפטית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים.

הבקשה להארכת מועד נדחית אפוא.

זוהי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בעפמ"ק 44952-06-20 מיום 5.8.2020 (להלן: פסק-הדין) אשר ניתן במסגרת ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים בח"נ 16303-04-19 מיום 27.3.2020, בה נדחתה בקשת המבקשת לבטל כתב אישום שבו יוחסה לה עבירת חניה אשר תועדה באמצעות מצלמה אוטומאטית.

...

לאחר שעיינתי בבקשה על נימוקיה ובתגובת המשיבה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים עפ"א 57975-03-22 מארון נ' מדינת ישראל לפני כבוד השופטת ישראלה קראי-גירון המערער ארז מארון ת"ז 040904104 המשיבה מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית משפט לעניינים מקומיים בחיפה (כב' השופט אבישי קאופמן) מיום 15.12.2021 בתיק ח"נ 23875-01-21 פסק דין

בעירעור עצמו שהגיש המערער, בתקווה כי בקשתו למתן ארכת מועד תיענה בחיוב, טען המערער לגופו של עניין כי בית משפט קמא שגה בהכרעת הדין ובגזר הדין מהסיבות הבאות: בית משפט לא הזהיר את המערער כדין כי יהיה רשאי לידון אותו שלא בפניו אם לא יתייצב להמשך המשפט.

...

גם אם שגיתי והיה מקום להיעתר לבקשה לארכת מועד להגשת ערעור, הרי גם לגופו של הערעור לא מצאתי ממש בטענות המערער, ודין הערעור, לו היה מוגש, להידחות.

לסיכום: לאור האמור לעיל, הבקשה למתן ארכת מועד נדחית, ולחלופין גם הערעור לגופו נדחה.

המערער ישלם למשיבה הוצאות משפט בסך 2,500 ₪ בתום 30 יום ממועד המצאת החלטה זו, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן ההחלטה ועד התשלום המלא בפועל.