הארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר והטלת הוצאות

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת היתנגדות לבצוע שטר בתיק הוצל"פ 502341-08-18 בלישכת ההוצל"פ בתל-אביב, וכן היתנגדות לבצוע השטר.

ביום 12.12.21 הוגשה הודעה מטעם הנתבע בעיניין הוצאות שהוטלו, שבה מבוקש ביטול הדדי של כל חיובי ההוצאות שהוטלו כמפורט מעלה.

...

דיון והכרעה לאחר שנתתי דעתי למכלול מסמכי הצדדים (והם רבים, כמפורט מעלה) וטענות הצדדים, אני מחליט כך: בקשת הארכת המועד וכן ההתנגדות – מתקבלות, ללא תנאי.

על האמת להיאמר, טענות הנתבע מעלות סימני שאלה רבים ובלתי קטנים, אך לאור העובדה שבשלב זה ובהליך זה כל שעל הנתבע להראות הוא הגנה לכאורה ולו דחוקה, אני סבור שהנתבע עבר משוכה דיונית נמוכה מאוד זו, וזאת גם לאור העובדה שניכר כי בין הצדדים נעשו מסמכים והליכים ומגעים רבים וממושכים (גם הליכי ההוצל"פ למימוש הרכב הרלוונטי), וכל אלו טרם נחשפו והוצגו במלואם וכדין ובאופן מסודר, ואני מתרשם שלצורך הכרעה הוגנת ויסודית במכלול הטענות והמחלוקות ראוי שתחילה תוצג לפניי תשתית רלוונטית מלאה, וראוי שההכרעה בטעות הללו תיעשה במשפט ובראיות.

לגבי הבקשה לביטול עיקול: הבקשה נדחית, מאחר שהנתבע לא קיים עד היום את הוראות החלטתי הנ"ל מיום 20.6.21, גם לא במסגרת בקשתו החוזרת הנ"ל מיום 13.12.21.

אני קובע בפניי קדם משפט ביום 8.2.22 בשעה 12:30.

חככתי בדעתי האם בנסיבות אלו, בהן הצהרתו של המשיב מוטלת בספק לנוכח עדותו, אין מנוס מדחיית הבקשה להארכת מועד.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני סבורה כי יש להעתר לבקשה להארכת מועד להגשת היתנגדות לבצוע שטר ולקבל את ההיתנגדות שהגיש המבקש, ואולם יש מקום לפסוק הוצאות לחובת המבקש ביחס לאיחור בהגשת הבקשה.

...

חככתי בדעתי האם בנסיבות אלו, בהן הצהרתו של המשיב מוטלת בספק לנוכח עדותו, אין מנוס מדחיית הבקשה להארכת מועד.

לפיכך אני סבורה כי בנסיבות העניין יש מקום לקבל את ההתנגדות ולאפשר למבקש להתגונן מפני התביעה, ובלבד שיעמוד בתשלום ההוצאות שייפסקו כתנאי לקבלת הארכה המבוקשת.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני סבורה כי יש להיעתר לבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר ולקבל את ההתנגדות שהגיש המבקש, ואולם יש מקום לפסוק הוצאות לחובת המבקש ביחס לאיחור בהגשת הבקשה.

טענתה המרכזית של המבקשת בהקשר זה, היא כי האזהרה לא הומצאה לכתובתה הנכונה וכי נודע לה על הגשת הבקשה לבצוע השיטריות רק לאחר שהוטלו במסגרת תיק ההוצאה לפועל עיקולים על נכסיו של מר לוי עצמו.

בהקשר זה יצוין, כי בהתאם לתקנה 176(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין), בית המשפט רשאי להאריך מועד שנקבע בחיקוק רק אם הוצגו "טעמים מיוחדים". ואולם, קיימת גישה בפסיקה, הנסמכת על הוראת תקנה 109(א3) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, אשר הותקנה במסגרת תיקון לתקנות האמורות משנת 2018, שלפיה אין עוד צורך, לכאורה, להציג "טעמים מיוחדים", כתנאי להארכת מועד להגשת היתנגדות לבצוע שטר, מקום בו מתבררת הבקשה להארכת מועד בפניו של בית המשפט (וראו בהקשר זה ת"ט (שלום – תל-אביב) 26827-08-20 כהן נ' אלגזי, פיסקה 10 (30.8.2020) והאסמכתאות שם).

...

מן הנתונים הנ"ל עולה כי ספק אם המבקשת הניחה פירוט לטענות ההגנה, במידה המניחה את הדעת, במסגרת ההתנגדות ובתצהיר התומך בה. עם זאת, מנגד, סבורני כי לא ניתן להתעלם מהמכתב שצורף לתצהירו של מר לוי, שנערך על-ידי נציג של חיל האוויר, שבו צוין מפורשות כי גופי התאורה שסופקו על-ידי המשיבה למבקשת, ואשר הותקנו על-ידי המבקשת בבסיס חיל האוויר, התגלו כתקולים.

בנסיבות אלה, וחרף היעדר הפירוט הנדרש בהתנגדות ובתצהיר שצורף לה, לא ראיתי להגיע למסקנה שלפיה לא עומדת למבקשת כל טענת הגנה טובה כנגד העילה השטרית.

בנסיבות אלה, ואף שמדובר כאמור באיחור משמעותי וניכר בהגשת ההתנגדות, סברתי כי האיזון הנכון והראוי בנסיבות העניין הוא ליתן למבקשת הארכת מועד להגשת ההתנגדות לביצוע השטר, עד למועד הגשתה בפועל, וכן ליתן לה רשות להתגונן, אך לנוכח הקשיים האמורים בגרסתה של המבקשת, המציבים בפניה משוכה לא פשוטה, ולנוכח האיחור המשמעותי בהגשת ההתנגדות, ראיתי להורות כי מתן הרשות להגן יותנה בהפקדת ערובה בסך של 55,000 ש"ח. סיכומו של דבר: ניתנת בזאת הארכת מועד להגשת ההתנגדות, עד למועד הגשתה בפועל.

בכל הנוגע להארכת המועד- טענה המבקשת כי האזהרה כלל לא הומצאה לה. ואולם, הלכה היא כי מיום שבו מבקש המבקש הארכת מועד ולא הגיש בקשה להוצאה לפועל כי האזהרה לא הומצאה לו, אין הוא יכול להישמע בתיק בית המשפט בטענה זו. למעשה בקשה להארכת מועד מניחה את קיומה של המצאה כדין של האזהרה למבקש שהרי ללא המצאה כדין ממילא לא מתחיל להימנות מירוץ הימים להגשת ההיתנגדות (רע"א 2793/01 לאופר נ' גבאי פ"ד נו(1), 668 (2001)).

זה המקום גם לציין שהפסיקה הבחינה בין טעמים מיוחדים להארכת מועד בהליך הראשון בבית המשפט לבין הארכת מועד לצורך הגשת ערעור, בהליך הראשון, כפי בעניינינו – היתנגדות לבצוע שטר - הטעם המיוחד הנידרש "מופחת". לאור האמור, אני נעתרת לבקשה להארכת מועד ומאריכה למבקשת את המועד להגשת ההיתנגדות, אולם זאת בתנאי שתשלם למשיב סך של 2,500 ₪ תוך 30 יום מהיום.

ובפרשת צול ניהול פרויקטים (ע"א 3300/04) קבע בית המשפט העליון (ביום 8.12.09): "בפסיקתו של בית משפט זה מן השנים האחרונות הנטייה היא, ככלל, ליתן רשות להיתגונן כל אימת שטענות ההגנה מעלות סוגיות המצדיקות בחינתן בדרך של בירור התובענה לגופה (ראו: ע"א 620/06 סילבר נ' אטלי (, 18.11.08) (להלן – עניין סילבר); ע"א 2113/06 סלימאן נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (18.6.08) (להלן – עניין סלימאן)). נטייתו זו נובעת, בין השאר, ממעמדה של הזכות להיתגונן ... " במסגרת נטייה זו של הפסיקה להרחיב במתן הרשות להיתגונן, שמירת האיזון הנידרש בין מתן הרשות להיתגונן לבין הזכות להגיש תביעה בסדר דין מקוצר (בהתקיים התנאים המאפשרים זאת), יכול שתעשה במספר דרכים: דחיית בקשה המבוססת כולה על "הגנת בדים"; התנאת הרשות להיתגונן במתן ערובה (עניין נחום); או הטלת הוצאות "ככל שמתברר בסופו של דבר כי הרשות שניתנה להיתגונן רשות סרק היא" (עניין ששון, פסקה ה' לפסק-דינו של השופט רובינשטיין).

...

זה המקום גם לציין שהפסיקה הבחינה בין טעמים מיוחדים להארכת מועד בהליך הראשון בבית המשפט לבין הארכת מועד לצורך הגשת ערעור, בהליך הראשון, כפי בענייננו – התנגדות לביצוע שטר - הטעם המיוחד הנדרש "מופחת". לאור האמור, אני נעתרת לבקשה להארכת מועד ומאריכה למבקשת את המועד להגשת ההתנגדות, אולם זאת בתנאי שתשלם למשיב סך של 2,500 ₪ תוך 30 יום מהיום.

ובפרשת צול ניהול פרויקטים (ע"א 3300/04) קבע בית המשפט העליון (ביום 8.12.09): "בפסיקתו של בית משפט זה מן השנים האחרונות הנטייה היא, ככלל, ליתן רשות להתגונן כל אימת שטענות ההגנה מעלות סוגיות המצדיקות בחינתן בדרך של בירור התובענה לגופה (ראו: ע"א 620/06 סילבר נ' אטלי (, 18.11.08) (להלן – עניין סילבר); ע"א 2113/06 סלימאן נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (18.6.08) (להלן – עניין סלימאן)). נטייתו זו נובעת, בין השאר, ממעמדה של הזכות להתגונן ... " במסגרת נטייה זו של הפסיקה להרחיב במתן הרשות להתגונן, שמירת האיזון הנדרש בין מתן הרשות להתגונן לבין הזכות להגיש תביעה בסדר דין מקוצר (בהתקיים התנאים המאפשרים זאת), יכול שתיעשה במספר דרכים: דחיית בקשה המבוססת כולה על "הגנת בדים"; התנאת הרשות להתגונן במתן ערובה (עניין נחום); או הטלת הוצאות "ככל שמתברר בסופו של דבר כי הרשות שניתנה להתגונן רשות סרק היא" (עניין ששון, פסקה ה' לפסק-דינו של השופט רובינשטיין).

אשר על כן, אני נעתרת לבקשה ונותנת למבקשת רשות להגן אך זאת בכפוף לכך שהנתבעת –המבקשת תפקיד בקופת בית המשפט עד ליום 1.10.23 ערובה בסך של 300,000 ₪.

לפניי בקשתו של מר משה שהיינפר כהן (להלן - "המבקש"), כי אתן בידו הארכת מועד להגשת היתנגדות לבצוע שטר, וככל שתנתן ארכת מועד אזי לגופו של עניין אתן לו רשות להיתנגד לבקשה לבצוע שטר, אותה הגישה חב' קי אם טרוולס בע"מ (להלן - "המשיבה") בלישכת ההוצאה לפועל.

המשיבה הוסיפה עוד, כי במסגרת הליכי ההוצאה לפועל הוטלו הגבלות על חשבונו של המבקש בשתי הזדמנויות, וכן הוטלה הגבלה על רישיון הנהיגה של המבקש, כך שלא ניתן לקבל את הטענה לחוסר מודעות לקיומם של הליכי ההוצאה לפועל, בפרט נוכח העובדה לפיה המבקש הגיע עם אביו למשרדי המשיבה לצורך קיום הליכי משא ומתן.

...

בנוסף נטען, כי המשיבה לא פירטה בתשובתה את גובה סכום החוב והרכבו, וכי בהעדר פירוט הוא איננו יכול להתגונן, ועל כן רק מתחושת צדק יש לקבל את הבקשה.

אסכם, כי הבקשה להארכת מועד מתקבלת, ובנוסף מתקבלת הבקשה למתן רשות להתנגד לביצוע השטר, וזאת בכפוף להפקדה.

לאור האיחור הניכר בהגשת הבקשה, ישלם המבקש למשיבה שכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪, ללא קשר לתוצאות ההליך.