חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הארכת מועד להגשת אסמכתאות משפטיות לאחר סיכומים

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2021 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

טיעוני הצדדים בבקשה לטענת ב"כ המבקשת, האיחור בהגשת ההליך הערעורי נגרם בשל מצבה הבריאותי של המבקשת, אשר היתדרדר "בסמוך להגשת הסיכומים ועוד לפני מתן ההחלטה ותוך תקופת ההארכה", ואשר בעטיו לא ניתן היה לעמוד על רצונה של המבקשת בנוגע להחלטת בית הדין מיום 4.4.2021, או להחתימה על תצהיר בתמיכה לבקשה להארכת מועד.
תקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה, מסמיכה את בית הדין או הרשם להאריך מועדים שנקבעו בחוק או בתקנות "מטעמים מיוחדים שיירשמו". בית המשפט העליון קבע עקרונות מנחים להגדרת "טעמים מיוחדים" כדלקמן: "... במקרה שבו סוכלה הכוונה להגיש ערעור, עקב אירועים שהינם מחוץ לשליטה הרגילה של בעל הדין (מוות, מחלה). טעם מיוחד קיים אף במקרה בו היתחולל ארוע שאינו צפוי מראש, ולא ניתן להערך אליו מראש. גם מצב דברים טעה בעל הדין ביחס למצב המשפטי או העובדתי, כלול בקטגוריה זו, ובילבד שהטעות אינה טעות מובנת מאליה, טעות הנתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית, שהגשת כל כתב טענות מחויבת בה" (ע"א (עליון) 6842/00 ידידיה נ' קסט, פ"ד נה(2) 904).
בהקשר זה יוטעם, שעיון במסמכים שהוצאו מתיק בית הדין האיזורי על פי החלטת בית הדין האיזורי (צורפו ל'הודעת העירעור' מיום 1.8.2021) מעלה, שבניגוד לטענת המבקשת, אין המדובר באסמכתאות משפטיות אשר לא נידרשת הגשת בקשה למתן היתר לצירופן.
אף מבלי להדרש לעובדה שהסמכות בבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות העירעור נתונה לבית דין זה ולא לבית הדין האיזורי, הרי שהבקשה הוגשה לאחר חלוף המועד להגשת בקשת רשות העירעור ונדחתה בהחלטת בית הדין האיזורי מיום 4.5.2021 (עליה לא השיגה המבקשת).
...
לא שוכנעתי שהמבקשת עמדה בנטל זה, ומשכך יש להורות על דחיית הבקשה להארכת מועד.
במקרה שלפני שוכנעתי, שחרף האמור, מכלול נסיבותיה של הבקשה מצדיק את דחייתה.
אשר לסיכויי בקשת רשות הערעור - לאחר עיון בהחלטת בית הדין האזורי, בבקשת רשות הערעור ('הודעת הערעור' מיום 1.8.2021) ובחומר המצוי בתיק בית הדין שוכנעתי, שלא ניתן לקבוע שסיכויי בקשת רשות הערעור הם טובים במידה המצדיקה היעתרות לבקשה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע הגיש תגובה לעניין זה ובמסגרתה טען שקיימת הצדקה להורות על הארכת מועד והפנה לאסמכתאות משפטיות.
בכל הנוגע לתביעה המוגשת לאחר המועד הקבוע בתקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות), התש"ל - 1969 הבהיר בית הדין הארצי לעבודה, כי "...כיום אין עוד מקום להשתמש במושג 'היתיישנות' בסיטואציה של איחור בהגשת תביעה לבית הדין". עם זאת, נידרש להגיש בקשה להארכת מועד ולנמקה בטעם מיוחד (ראו: עב"ל (ארצי) 51805-16-19 סמואלוב – המוסד לביטוח לאומי (30.8.19)).
לסיכום, הבקשה להארכת מועד נדחית.
...
לסיכום, הבקשה להארכת מועד נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

] הנתבע טען כי התובעת לא הציגה טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד להגשת תביעתה, בשים לב לכך כי בחודש ינואר 2019 התובעת פנתה באמצעות ב"כ, מבלי שצורפה על ידי התובעת אסמכתא המעידה כי המכתב היתקבל אצל הנתבע.
בענין שירזי, חזר בית הדין על ההלכה כי יש לעמוד במועדים אשר נקבעו בתקנות הביטוח לאומי, אך ציין כי ייתכנו מקרים בהם ייתן בית הדין הארכה להגשת העירעור מטעמים מיוחדים שירשמו ור' לעניין זה דברי בית הדין : "אין חולק כי תביעתה של המשיבה לבית הדין האיזורי הוגשה לאחר חלוף המועד הנקוב בתקנות המועדים, שכן אמורה הייתה להיות מוגשת תוך שנה ממועד קבלת מכתב הדחייה של המוסד, והוגשה בפועל שנה ותשעה חודשים מאוחר יותר (מבלי שנטען על ידי המערערת כי לא קיבלה את מכתב הדחייה סמוך למועד הנקוב בו). עוד אין חולק כי לפי ההלכה ששררה בעת מתן פסק דינו של בית הדין האיזורי, לבית הדין לא הייתה סמכות להארכת המועד (עניין בר-אילן; עניין סבאג; עניין פרת; עניין סולן). הלכה נוקשה זו רוככה בעבר בשתי דרכים: ראשית, נקבע כי קיימת אפשרות להארכת התקופה ככל שהוכחה עילה המצדיקה זאת מכוח חוק ההתיישנות, התשי"ח 1958 (עניין בר-אילן; עניין פרת). שנית, נקבע כי המוסד כגוף צבורי אינו אמור להעלות את טענת ההתיישנות בכל מקרה, אלא להפעיל שיקול דעת אם מוצדק להעלותה, כאשר לבית הדין סמכות להעביר ביקורת שיפוטית על החלטתו בקשר לכך (עניין פרת; עב"ל (ארצי) 1090/00 ד"ר משה זיו - המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] פד"ע לו 379 (2000)).
] התובעת הפניתה בסיכומיה לפניה אל הנתבע לעידכון פרטים אישים שהוגשה על ידה ביום 03.06.2021 וביקשה להכיר בה כפרודה וזאת כנטען, במסגרת המלצת בית הדין.
מתשובתו של הנתבע עולה כי הכרתה של התובעת כפרודה נדחתה מהנימוק של העידר אסמכתא משפטית: התובעת טענה כי נוכח דחיית התביעה אין משמעות לדרישתו של הנתבע לעידכון פרטים אישיים ולכן, הסעיף בטופס עידכון הפרטים האישיים (בל/900) חסר משמעות[footnoteRef:21].
...
נציין כי מקובלת עלינו טענת הנתבע שהחלטה זו אינה עומדת לבחינה בהליך זה שכן התקבלה לאחר פתיחתו.
במסגרת כתב ההגנה טען הנתבע כי דין התביעה להידחות מחמת התיישנות.
לאור האמור, לא מצאנו סממנים לכך כי קצבתו של בעלה של התובעת הועברה אליו באופן מלא לאורך השנים.
] כלל הסממנים הללו מביאים למסקנה כי התובעת לא הוכיחה שלא הסתמכה כלכלית על קצבתו של בעלה.
סוף דבר, מצאנו כי החלטת הנתבע מיום 16.12.2018 התקבלה כדין, ועל כן תביעת התובעת ביחס לכך – נדחית, הן מחמת התיישנות כמפורט לעיל, והן לגופה.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בהמשך, בעקבות פנייה של עמותת "לביא זכויות האזרח, מינהל תקין ועידוד ההתיישבות" (להלן - עמותת לביא) לשר ולנציב, שבה נטען לפגמים שונים, הוארך המועד להגשת מועמדות לתפקיד עד ליום 17.11.20.
באי כוח המערער ויתרו על חקירתו הנגדית ואין יסוד שלא לקבל את עדותו, שלפיה המלצתו ניתנה על רקע הכרותו המקצועית עם המשיב, בת זוגו (של עו"ד קמיניץ) עבדה ברשות החברות עוד לפני שהמשיב מונה למנהלה וממילא פיטורי יועצים משפטיים במשרדי הממשלה טעונים אישור היועמ"ש. לסיכום, לא נפל פגם בכך שהמשיב הגיש לועדה את המלצת עו"ד קמיניץ או בכך שנימנע מלציין בפניה כי בת זוגו של עו"ד קמיניץ כפופה לו מינהלית.
סיכום הפגמים נסכם איפוא את הפגמים שנפלו בהליכי האיתור והמינוי, לרבות בכל הנוגע להשגה: מינוי המשיב לתפקיד נעשה לפני שנמסרה למועמדים החלטת הועדה ולפני שניתנה להם שהות מינימאלית להגיש השגה עליה.
] קרי, לא מצאנו מפי המערער כל הסבר הנתמך באסמכתאות משפטיות שלפיו הפגמים שטען להם מצדיקים פסיקת פיצוי כלשהוא, אלא עיקר הדגש הוא על הפגיעה בכללי המינהל התקין שתוצאתה המתבקשת היא ביטול הליכי האיתור ובטול מינויו של המשיב לתפקיד.
הוצאות ושכ"ט עו"ד בבית הדין האיזורי בית הדין האיזורי חייב את המערער, בסעיף 149 לפסק הדין, לשלם "למדינה ו[למשיב] הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪". מספר ימים לאחר שניתן פסק הדין הגישו המדינה והמשיב בקשה "להבהיר את פיסקה 149 לפסק הדין, ולהורות כי על [המערער] לשלם הוצאות ושכר טירחת עורך דין בסך של 25,000 ₪ [למדינה]...; ובסך של 25,000 ₪ [למשיב]...", ולתקן את פסק הדין בהתאם (להלן - בקשת התיקון).
...
מכל מקום, מצאנו שממילא אין בשינוי הנוסח של הנוהל, בעניינים הרלוונטיים העולים בהליך דנן, כדי להעלות או להוריד, אך ראוי היה לצרף להודעת הערעור את אותו הנוסח שהוגש בבית הדין האזורי.
בשים לב לכל האמור עד כה, דין בקשתו של המערער לפסוק לו סעד כספי - להידחות.
בשים לב לתוצאה שאליה הגענו ולכלל בדבר העדר התערבות ערכאת הערעור בהוצאות משפט שנפסקו על ידי הערכאה הדיונית, לא מצאנו להתערב בפסיקת בית הדין האזורי בעניין זה. סוף דבר הערעור נדחה על כל ראשיו.
אשר להוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בערכאת הערעור - בהינתן מכלול הנסיבות, לרבות סכום ההוצאות שנפסק בבית הדין האזורי, העובדה כי המדינה והמשיב חלקו אותו באופן שווה ולתוצאה שאליה הגענו - המערער ישלם למדינה, על הצד הנמוך, סכום של 8,000 ₪; ולמשיב סכום של 24,000 ₪.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 14.1.2024 הגישה המבקשת בקשה להשיב לתגובת המשיב לבקשה להוספת אסמכתות, וכן היא ביקשה להגיש סיכומי תשובה לאחר סיכומי המשיב.
עוד צוין, כי "כל התכתבות או פנייה חוזרת לביטוח הלאומי, וכן פניה לסיוע המשפטי אין בהן כדי להאריך את המועד להגשת ערעור". ודוק –המערערת לא הסבירה מדוע העירעור לבית הדין לא הוגש במועד, במקביל לפנייתה לסיוע המשפטי.
...
לנוכח ממצאי בדיקתה הקלינית המפורטת והמנומקת הועדה הגיעה למסקנה כי דין הערעור להידחות.
לסיכום – קביעות הועדה נסמכות על ממצאי הבדיקה הקלינית של המערערת המפורטים בפרוטוקול ועל המסמכים הרפואיים שבתיקה הרפואי.
על כן, הערעור נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו