הארכת מועד לביצוע צו איסור שימוש

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' סגנית הנשיא השופטת טל תדמור-זמיר) מיום 15.3.20 , בגדרה נדחתה בקשתם הרביעית של המבקשים להארכת מועד לבצוע צו איסור שימוש במסעדה אותה מנהלים המבקשים, שניתן במסגרת גזר-דין מיום 17.9.2018 (להלן: "הצוו" או " צו איסור השמוש").

...

הכרעה: לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ושמעתי טיעוניהם בעל-פה, נחה דעתי כי לא נפלה כל שגגה בהחלטת בית משפט קמא ודין בקשת רשות הערעור להידחות.

מאחר וצו איסור השימוש ניתן לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 116 תחולנה עליו הוראות סעיף 254 ד(א) כנוסחו לאחר תיקון 116 המגביל את תקופת הארכה הכוללת לביצוע צו בשנה אחת: "צו שנתן בית המשפט לפי סעיף 254ב יבוצע על ידי המורשע בתוך 30 ימים מיום שניתן הצו, ואולם רשאי בית המשפט, אם נוכח כי העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו אינם מסכנים את שלום הציבור או את בטיחותו, לדחות את מועד ביצוע הצו, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שמועד ביצוע הצו לא יידחה ביותר משנה מיום שניתן". לפיכך, ומאחר ומדובר בבקשה רביעית אשר הוגשה ביום 4.3.20 דהיינו, בחלוף שנה וחצי מיום מתן הצו, הרי בית משפט קמא נעדר סמכות לשוב ולהאריך את מועד כניסתו של הצו לתוקף.

ועוד, הסתבר כי המבקשים לא קיימו את התנאים (כפי שעולה מן ההחלטה של הועדה מיום 17.5.2020), הגם שטענו בבקשה הרביעית כי עשו כן. סוף דבר, לא מצאתי כי נפלה שגגה בהחלטת בית משפט קמא, ולפיכך, אני מחליט לדחות את הבקשה למתן רשות ערעור.

בקשה חמישית להארכת מועד לבצוע צו הריסה וצו איסור שימוש, לפי סעיף 207 לחוק התיכנון והבניה התשכ"ה-1965 (בנוסחו טרם תיקון מספר 116) (להלן: "החוק").

...

המבקש לא הוכיח שהיתר הבניה מצוי בהישג ידו ולא שוכנעתי כי מתקיימים טעמים מיוחדים אחרים שמצדיקים את דחיית ביצוע הצווים.

על רקע האמור, בהעמידי את האינטרס הציבורי אל מול האינטרס הפרטי של המבקש אני סבורה כי על האינטרס הציבורי לגבור.

על כן, הבקשה נדחית.

בפני ערעור הנאשם (להלן: "המערער") על החלטתו של בימ"ש השלום בחיפה (כב' השופטת טל תדמור-זמיר, סגנית הנשיאה), שניתנה ביום 07.11.22 ובגדרה דחה בימ"ש קמא את בקשת המערער להארכת מועד לבצוע צו הריסה וצו איסור שימוש, לפי סעיף 207 לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 (כנוסחו טרם תיקון מספר 116, להלן: "החוק"), שניתן במסגרת ת"פ 42997-03-14.

...

ביום 02.11.16 הגיש המערער בקשה לעיכוב ביצוע הצווים וביהמ"ש נעתר לבקשה ועיכב את ביצוע הצו עד ליום 01.10.17.

על כן, בנסיבות של מקרה זה, סבור אני כי יש מקום להורות על עיכוב ביצוע נוסף לתקופה קצובה שבמהלכה יהיה על המערער להציג את הבסיס העובדתי והמשפטי לטענותיו לאכיפה בררנית.

סבור אני כי על רקע כל שפורט לעיל, יש מקום לאפשר למערער את מיצוי ההליך, בטרם יחויב בביצוע צו ההריסה, וזאת גם במקרה שמדובר בהליך שעניינו בהארכת מועד לביצוע הריסה לאחר שהמערער הורשע בעבירה של בניה ללא היתר כדין.

אשר על כן אני מורה כדלקמן: הערעור מתקבל במובן זה שביצוע הצו נשוא הליך זה יעוכב עד ליום 30.5.23.

ייצוג בכתב אישום או שימוע בגין עבירת הבניה, בקשות ארכה למועדי ביצוע צוי הריסה, צוי התאמה וצוי איסור שימוש.

...

מנגד טוען הנתבע כי תביעה זו דינה להידחות שכן עסקינן בניסיון לסחוט ממנו כספים ושהינה תביעה שקרית.

אני מקבל את עדות הנתבע ומעדיף אותה על פני הפרשנות של התובע לאירועים.

סוף דבר אני מוצא כי התובע לא הרים את נטל ההוכחה לחיובו של הנתבע להשבה של שכר הטרחה ודין התביעה להידחות.

התובע ישלם לנתבע הוצאות בסך של 500 ₪.

היינו - רק במקרים בהם נראה, בסבירות גבוהה, כי הבנייה הבלתי חוקית לא תפריע לתיכנון וכי לא יהיה צורך בהריסתה, ניתן יהיה להאריך את המועד לבצוע צו הריסה, או צו איסור שימוש.

...

יתירה מכך, מתכנן המחוז עמד על כך שקיומו של המבנה בשטח מסכל תכנון מפורט שכן מדובר בהצבת "עובדות בשטח". לעניין זה אזכיר את המתווה ששרטט בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ת' שרון נתנאל) בפסק דינו המקיף והמעמיק בעניין מסרי – עפ"א (חי) 63269-01-17 מוחמד מסרי נ' מדינת ישראל (27.7.17) לצורך יציקת תוכן קונקרטי במושג "אופק תכנוני" לגבי בניה לצורך מגורים על קרקע פרטית במגזרים הערבי והדרוזי (פס' 31, הוספו הדגשות): "בשים לב לכך ולכל האמור לעיל ובנסיבות המיוחדות הנוגעות למקרקעין אלה, כפי שפורטו לעיל, ניתן יהיה לומר כי קיים "אופק תכנוני", לגבי בנייה שבוצעה במקרקעין כאמור לעיל, רק אם כבר הופקדה לגביהם תכנית מפורטת, רק כאשר מדובר במבנה למגורים ורק אם מבקש הארכה יכול להראות שהבנייה הבלתי חוקית נמצאת בתחומי הקו הכחול ובתחומי שטח הבינוי למגורים של התכנית וכי הסיכויים להכשרת הבנייה, כפי שהיא, הם ברמה של סבירות גבוהה.

על כן, דין טענה זו להידחות.

סיכומו של דבר, הבקשה לביטול צו ההריסה המנהלי, כמו גם הבקשה החלופית לעיכוב ביצועו – נדחות בזאת.