הארכת מועד לביטול פסק דין בהעדר

באשר לבקשה להארכת מועד ובטול פסק הדין על פי שיקול דעת בית המשפט, ההלכות המשפטיות המחייבות בבקשות לביטול פסק דין שניתנו בהיעדר הגנה, ובבקשות להארכת המועד להגשת בקשות מסוג זה ידועות, ותמציתן, שפסק הדין הניתן בהיעדר הגנה, ניתן לביטול באם עולה בידי מבקש הביטול להצביע על סיבה טובה שעמדה מאחורי מחדלו וסכויים טובים להצליח בהגנתו.

...

המסקנה היא, שהמבקש הוא שמסר לידי המשיב את תעודת הזהות ותלושי השכר כחלק מפעולותיו לחתימה על הערבות להלוואה.

אני סבורה שניתן לקבוע ללא כל היסוס, שהמבקש הוא שחתם על כל המסמכים שצורפו לתגובת המשיב, המפורטים לעיל, ובכך נשמטת ההגנה שטען כנגד התביעה.

אשר על כן, נראה כי בנסיבות תיק זה, לאחר יישום ההלכה הפסוקה והאיזונים המתחייבים בענייננו, יש להעדיף את זכותו של המשיב לסופיות הדיון, זאת לאחר ששוכנעתי כי בידי המבקש לא עלה להצביע על טעם מיוחד המצדיק הארכת המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין, ובנוסף, שוכנעתי כי לא עלה בידי המבקש לשכנע בקיומם של התנאים המצטברים הדרושים לצורך ביטול פסק הדין שניתן כנגדו כדין.

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' הנשיא ר' שפירא) ברע"א 4195-11-21 מיום 26.1.2022, בגדרה נדחתה בקשת המבקשת לערער על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת מ' קלמפנר נבון) בת"א 15646-02-18 מיום 15.7.2021, במסגרתה נדחו בקשות המבקשת להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה; לביטול פסק הדין; ולאפשר לה להגיש כתב הגנה והודעת צד ג'.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובהחלטותיהם של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי, מצאתי לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, ולדון בבקשה כאילו ניתנה רשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה (ומשכך תכונה להלן המבקשת: המערערת).

בהינתן האמור לעיל, ולנוכח החשש כי הסכום שנפסק לזכות המשיבה עולה בהרבה על סכום הנזק הממשי, ובהינתן שהמשיבה לא הגישה תצהיר הוכחת נזק ואף גרמה במחדליה למחיקת התביעה כנגד חברת הביטוח של המערערת, הערעור מתקבל במובן זה שהבקשות שהגישה המערערת מתקבלות (הארכת מועד, ביטול פסק הדין, הגשת כתב הגנה והודעת צד ג' למבטחת) והתיק יוחזר לדיון בבית משפט השלום.

ביום 6.4.2022 הוגשה בקשה להארכת מועד ובקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה ובהיעדר ייצוגו של המבקש 2.

...

בענייננו המבקש אינו מתייחס לנסיבות המסירה, וטוען כי בשל הליכי משא ומתן שקיים עם המשיב מחוץ לכותלי בית המשפט "נמנע מלהגיש כתב הגנה". אשר לביטול 'בשיקול דעת בית המשפט', קרי בחינת סיכויי ההגנה או בלשון הפסיקה "סיבת המחדל ולסיכויי ההצלחה של המבקש בהליך העיקרי" – המבקש מפנה לפסיקה לפיה בית המשפט ייטה להיעתר לבקשה לביטול פסק הדין גם כאשר קיימת הגנה לכאורה (ראה הפניות המבקש לע"א 276/62 אורי פרידמן נ' רחל פרידמן, יז 34,(1963), רע"א 5736/15 דורון עובד נ' פקיד שומה טבריה (נבו 08.10.2015), ע"א 1480/04 מליבו ישראל בע"מ נ' מדינת ישראל משרד הבינוי והשיכון, סא(2) 855 (2006)).

כלומר, אף אם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה נבע מאי הבנה דוגמת הטענה לקיומו של משא ומתן נמרץ או אפילו מתוך רשלנות מצד המבקש ואין בכך בכדי הבעת זלזול מופגן בבית המשפט, ייטה בית המשפט להיעתר לבקשה לביטול פסק דין ולברר המחלוקת גופה במעמד שני הצדדים מבלי לשלול מהמבקש את זכות הגישה לערכאות שהוכרה כזכות חוקתית, וכל זאת תוך ריפוי הפגם באמצעות פסיקת הוצאות.

מכל האמור לא ניתן שלא להיעתר לבקשה, אף אם הוגשה במועד זה. לפיכך, פסק הדין שניתן בהעדר הגנה יבוטל.

האחת- בקשה בכתב יד שכותרתה "בקשה להארכת מועד לביטול פסק דין בהעדר", במסגרתה נטען כי התובע הגיש תביעה נגד החברה וההתנהלות הייתה מול החברה- וכי "לא שמתי לב שבפרטי הוגש גם כן". דהיינו- הנתבעת לא הבחינה, לטענתה, שהתביעה הוגשה גם כנגדה באופן אישי.

...

לאור האמור, אני קובעת כי פסק הדין, אשר נשלח גם הוא לאותה הכתובת של הנתבעת הרשומה במשרד בפנים, הומצא לנתבעת כדין כבר ביום 20.3.2022.

אני סבורה כי מדובר באותו מקרה עליו עמדה הפסיקה שבו מידת הזלזול מצד הנתבעת, והנזק לבעל הדין האחר, מאפילים על סיכויי ההגנה: "נפסק כי ככלל יינתן משקל רב יותר לשאלת סיכויי ההגנה אך ייתכנו מקרים בהם מחדלו של בעל הדין הוא כה משמעותי עד שיאפיל על שאלת סיכויי הגנתו, ויש להבחין בהקשר זה בין המקרים בהם סיבת ההיעדרות נעוצה באי הבנה או אף רשלנות מסוימת לבין המקרים בהם ההיעדרות מקורה ב'התעלמות מדעת מההליך השיפוטי' שמקורה בזלזול בבית המשפט וללא כל סיבה סבירה". ראו: רע"א 706/15 המועצה המקומית באר יעקב נ' עו"ד מרדכי שלו, פסקה 7 (22.4.2015); רע"א 7657/11 גריסרו נ' ברמן, פסקה 11 (18.6.2012).

קביעות אלו מתיישבות עם מגמת ומטרות תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 ובין היתר האמור בתקנה 5 לתקנות: "בית המשפט יאזן, לפי הצורך, בין האינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי...". לנוכח האמור לעיל, הבקשה נדחית.

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה ביום 10.5.21.

...

על כן, נראה כי גם טענות המבקשת לעניין זה דינן להידחות.

אף שטענה זו נטענה בעלמא, וללא תאריך או גיבוי באסמכתא, ואף נוכח זאת שגם מכך עולה השאלה בדבר אחריות המבקשת שכן השריפה פרצה לטענתה בדירתה שלה – נוכח חדירת הנוזלים מדירתה לדירת המשיב כפי שאף עולה מחוות דעת המומחה שהמבקשת צירפה, ונוכח זאת שבחוות דעת זו נכתב כי הסימנים על התקרה הם מהרטיבות שמקורה בדירת המבקשת, נראה כי דין טענת המבקשת להידחות גם כן, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בטענה עובדתית סותרת (לסיכום הפסיקה ולהפניות ראו לכך את עניין לוי, פס' 47-55, אשר כאמור ניתן להקיש ממנו).

סוף דבר דין הבקשה להידחות, שכן לא נמצאו טעמים מיוחדים להארכת מועד.