הארכת מועד הגשת ערעור עקב חשיבות משפטית

מכאן העירעור שלפנַי, במסגרתו טוען המערער כי שגתה הרשמת משהחליטה כי אין מקום ליתן ארכה בנסיבות מקרה זה. בנוסף לתאור מצבו הרפואי של המערער אשר לא אִפשר לו להגיש את ההליך במועד, טען כי כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 ותקנות בית משפט לעינייני מישפחה, מחייבת את הרשמת לגלות מידה מסוימת של גמישות וכי לא בכדי הפסיקה הכירה בכניסתן של התקנות לתוקף כ"טעם מיוחד" להארכת מועד.

כמו כן, לשיטתו מקרה זה מעורר סוגיה משפטית חשובה הנוגעת למגזר החקלאי המשפחתי במושבי העובדים החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים.

...

דין הערעור להידחות.

הערעור נדחה.

זאת, בשים לב לשיקול של ודאות דיונית (כאמור בתקנה 1 לתקנות סדר הדין); לנוכח החשיבות של הכרעה בהליכים משפטיים "בתוך זמן סביר" (כאמור בתקנה 2 לתקנות סדר הדין); ובהיתחשב בכלל המחייב את בית המשפט לאזן, לפי הצורך, בין האנטרס של בעלי הדין לאנטרס הצבורי (וראו תקנה 5 לתקנות סדר הדין הקובעת כי האנטרס הצבורי בהקשר זה הנו "נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השפוטי").

כך, כאשר בעל-דין בוחר להגיש בקשה להארכת מועד להגשת הליך ערעורי ימים ספורים בלבד עובר למועד האחרון להגשת ההליך, דהיינו ב"דקה התשעים", הרי שיש ליתן לכך משקל בעת בחינת הבקשה לגופה ומצופה מאותו בעל דין לספק הסבר משכנע להגשת הבקשה בעיתוי זה. ברי, כי לעתים עשויה לקום הצדקה ממשית ומשכנעת להגשת בקשה להארכת מועד "ברגע האחרון" (למשל, אם היתקיימו נסיבות בלתי צפויות שאינן בשליטתו של בעל-הדין או בא כוחו).

עמד על כך כב' השופט נ' סולברג ברע"א 2686/17 בבייב נ' כונס הנכסים הרישמי (26.3.2017) בציינו כי "השתהותו של המבקש בהגשת הבקשה, בהיעדר הסבר מניח את הדעת, היא כשלעצמה מצדיקה לדחותה. הגשת בקשות לעיכוב ביצוע 'בדקה ה-90' (בהיעדר הצדקה לכך) פוגעת בסדרי העבודה הרצויים, כמו גם בעיניינם של בעלי דין אחרים". בדומה, ברע"א 5488/16 נתנאל נ' רישן בנין והשקעות בע"מ (17.7.2016) צוין בהקשר זה כי "מלאכתו של בית המשפט מרוּבּה, בעלי הדין דוחקים, ואין הצדקה להקדים ולהדרש לבקשה פלונית רק בשל העובדה שהזמן שנותר לקיומה קצר" (שם, פיסקה 13; השוו גם להחלטת כב' הנשיאה נ' נאור בע"א 628/16 חברת גדעון בן אור נ' דהמאן (24.1.2016), בה נדחתה בקשה להפסקת משפט עד להכרעה בעירעור על החלטת פסלות שופט, בנימוק שזו הוגשה בדקה ה-90; וראו גם, רע"א 3329/16 נחלת יהודה בע"מ נ' בודסקי, פיסקה 2 (4.5.2016); כן ראו את החלטת כב' הנשיא א' גרוניס ברע"א 3240/12 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' מוסאי, פיסקה 4 (4.6.2012), שם נדחתה בקשת רשות ערעור לנוכח עתוי הגשתה על-ידי המבקשות אשר המתינו עד סמוך לתום המועד החוקי להגשת בקשת רשות ערעור, ולמקרים דומים ראו החלטות השופט (כתוארו אז) א' גרוניס ברע"א 11010/05 זילברבוים נ' קידר (29.11.2005) וברע"א 7343/10 ועד ההקדשות נ' היועץ המשפטי לממשלה (7.11.2010)).

...

כפי שצוין, הארכת משך הזמן להגשת הליך ערעורי אך מחזקת מסקנה זו, שהרי לבעלי הדין עומד עתה פרק זמן ממושך יותר, בהשוואה לעבר, לא רק לצורך הגשת הערעור עצמו אלא גם לצורך הגשת הבקשה להארכת מועד (ראו והשוו, בש"א 433/21 לוי נ' לוי, פיסקה 7 (26.1.2021)).

בנסיבות אלה באתי לכלל מסקנה כי אין הצדקה להיעתר לבקשה להארכת מועד וזאת בשל עיתוי הגשתה ומשום שאף לגופם של דברים אין בנימוק בדבר חילופי הייצוג כדי להצדיק את הארכת המועד המבוקשת.

הבקשה נדחית אפוא ואולם בשים לב לשינוי הכללים החלים בכגון דא לראשונה במסגרת החלטתי זו ומטעם זה בלבד תינתן למבקשת ארכה קצרה ומדודה להגשת ההליך עד ליום 12.5.2021.

זאת, בשים לב לשיקול של ודאות דיונית (תקנה 1), לנוכח החשיבות של הכרעה בהליכים משפטיים "בתוך זמן סביר" (תקנה 2), ובהנתן הכלל המחייב את בית המשפט לאזן, לפי הצורך, בין האנטרס של בעלי הדין לאנטרס הצבורי (תקנה 5) הקובעת, כי האנטרס הצבורי בהקשר זה הנו "נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השפוטי". יוצא איפוא, כי מגמתן הברורה של התקנות החדשות היא לייעל את ההליכים ולקצר את הזמנים.

אכן, בקשה להארכת מועד אינה בקשה מורכבת, ככלל, ובעל דין המבקש שיוארך לו המועד להגשת הליך ערעורי נידרש לפעול בהקשר זה בשקידה ראויה ובמהירות לצורך הגשת הבקשה להארכת מועד (בש"א 1177/20 **** סוסנוביק נ' סול מוסקוביץ (פורסם באתר נבו החלטה מיום 24.2.20); בש"א 8730/20 פלונינ' עידן אמבולנסים בע"מ (פורסם באתר נבו החלטה מיום 10.1.21) ובש"א 433/21 (פורסם באתר נבו החלטה מיום 26.1.21 )).

...

לאחר שעיינתי בפסק הדין נראה, כי לכאורה אין בסיכויי הערעור להטות הכף לטובת המבקש, שאף לא טרח לפרטם.

סוף דבר - הבקשה נדחית.

המבקש ישלם למשיב הוצאות הבקשה בסכום של 2,000 ש"ח להיום.

זאת, בשים לב לשיקול של ודאות דיונית (תקנה 1); לנוכח החשיבות של הכרעה בהליכים משפטיים "בתוך זמן סביר" (תקנה 2); ובהיתחשב בכלל המחייב את בית המשפט לאזן, לפי הצורך, בין האנטרס של בעלי הדין לאנטרס הצבורי (תקנה 5 הקובעת כי האנטרס הצבורי בהקשר זה הוא "נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השפוטי").

כך, כאשר בעל דין בוחר להגיש בקשה להארכת מועד להגשת הליך ערעורי ימים ספורים בלבד עובר למועד האחרון להגשת ההליך, דהיינו "בדקה התשעים", הרי שיש לכך משקל שלילי, ומצופה מאותו בעל דין לספק הסבר משכנע להגשת הבקשה בעיתוי זה. ברי, כי לעתים עשויה לקום הצדקה ממשית ומשכנעת להגשת בקשה להארכת מועד "ברגע האחרון" (למשל, אם היתקיימו נסיבות בלתי צפויות שאינן בשליטתו של בעל הדין או בא כוחו).

...

המבקשת לא צירפה תצהיר לעניין הבקשה לדחיית המועד חרף החלטתי המורה כי על המבקשת להגיש בקשה מנומקת לדחיית המועד להגשתו של הערעור המלווה בתצהיר המנמק את האיחור, הדבר לא נעשה.

הבקשה נדחית אפוא.

היא הוסיפה כי משרד הבינוי והשיכון שוקל להצטרף להליך בשל חשיבות הסוגיה נושא פסק הדין וטענה כי היא פועלת כזרועו הארוכה של משרד הבינוי והשיכון.

אם אכן מדובר היה בעיניין כה חשוב, כטענתה, יש להניח כי הייתה פועלת במרץ רב להגשת העירעור במועד והייתה מפרטת ברחל בתך הקטנה את המשמעויות מרחיקות הילכת של פסק הדין.

"לצד משכו של האיחור יש ליתן את הדעת למכלול שיקולים ובהם: האם הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך; מהות הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור; מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור; וכן סכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד. ככל שסכויי ההליך לגופו חלשים או אף אפסיים, כך נחלשת ההצדקה מבחינת האנטרס של בעל הדין שכנגד ושל הציבור בכללותו למתן אורכה להגשתו. יודגש כי אין המדובר ברשימת שיקולים ממצה. שאלת קיומם של טעמים מיוחדים להארכת מועד תבחן תמיד על-פי מכלול נסיבות העניין" (ראו דברי כב' השופטת בייניש בבש"א 5636/06 נשר נ' גפן (פורסם במאגר משפטי) 23.8.2006).

לאור המחדלים שפורטו לעיל, לאור אי הגשת תצהיר; לאור אי הגשת ערעור במועד חרף הארכה המשמעותית שניתנה; לאור אי הגשת בקשה להארכת מועד טרם חלוף הזמן להגשת העירעור; בהיעדר הסבר לסיבת אי הגשת העירעור ולסיבת אי הגשת בקשה להארכת מועד טרם חלוף הזמן ובהיעדר פירוט מספיק לגבי סכויי העירעור והשלכות פסק הדין על הדיור הצבורי, חרף זאת שמדובר בפסיקה של בית משפט בנסיבות ספציפיות של המשיב, אני סבור כי לא היתקיימו טעמים מיוחדים למתן ארכה כמבוקש.

...

בא כוח המשיב נעתר לבקשת המבקשת להגיש ערעור עד ליום 3.7.2023 ולכן הוגשה בקשה מוסכמת שאושרה על ידי בית המשפט בתיק 47184-05-23.

לאור המחדלים שפורטו לעיל, לאור אי הגשת תצהיר; לאור אי הגשת ערעור במועד חרף הארכה המשמעותית שניתנה; לאור אי הגשת בקשה להארכת מועד טרם חלוף הזמן להגשת הערעור; בהעדר הסבר לסיבת אי הגשת הערעור ולסיבת אי הגשת בקשה להארכת מועד טרם חלוף הזמן ובהעדר פירוט מספיק לגבי סיכויי הערעור והשלכות פסק הדין על הדיור הציבורי, חרף זאת שמדובר בפסיקה של בית משפט בנסיבות ספציפיות של המשיב, אני סבור כי לא התקיימו טעמים מיוחדים למתן ארכה כמבוקש.

סוף דבר לאור כל זאת, הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור נדחית.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים ותסגור את התיק.