הארכת מועד ביצוע צו הריסה מנהלי למשך 25 ימים

יחד עם זאת, הוסיפה המשיבה בסיפא של תגובתה: "על אף האמור, לאור חודש הרמדן והחג לאחריו שמסתיימים ביום 15.5.21, לא תתנגד המשיבה כי מניין 60 הימים לבצוע צו ההריסה המינהלי יחל לאחריהם, ביום 24.5.2021". בהחלטה מיום 9.5.2021 נקבע כי המועד לבצוע הצוו מוארך באופן שבו המבקש יוכל לבצע הריסה עצמית עד ליום 24.5.2021, ומניין הימים בהם תוכל המשיבה לבצע הריסה עצמית יחל מיום 24.5.2021.

המשיבה בתגובתה (מיום 2.8.2021), עתרה לדחיית הבקשה תוך שטענה כי במקום לא חלה תכנית שמכוחה ניתן להוציא היתר בנייה ועל כן נוכח הוראות סעיף 254ט' (ד)(2) לחוק התיכנון והבניה, לא ניתן לעכב את ביצוע הצוו, והפנתה להחלטה מיום 25.7.2021 בתיק 56922-10-20 שנסיבותיו דומות למקרה זה. דיון והכרעה: אין מחלוקת בין הצדדים כי המבנה מושא הבקשה ניבנה ללא היתר ומהאמור בבקשה לפיה: "לאחרונה הורחב גבול המועצה המקומית כסייפה לאיזור מגוריו של המבקש וקיימת סבירות גבוהה להכשרת חלק מהמבנים הכולל את תיק זה" עולה, כי למעשה גם אין מחלוקת כי כיום לא קיימת תכנית תקפה שמכוחה ניתן להוציא היתר בנייה למבנה מושא הצוו.

בפתח הדברים יש להזכיר כי תכליתו של צו הריסה מינהלי לשמש מענה מידי ואפקטיבי לבניה בלתי חוקית: "הלכה היא, כי צו הריסה מיועד לשמש מענה מיידי לבנייה בלתי חוקית ומכאן החשיבות הרבה המיוחסת לביצועו במועד" (רע"פ 974/07 ג'מל אלשמאלי נ' מדינת ישראל, תק-על( 2007(1), 2229 , 2230 ((2007).

...

דומה כי השאלה הטעונה הכרעה היא האם, בנסיבות המקרה, יש מקום להיעתר לבקשה ולהורות על עיכוב ביצוע צו ההריסה, על מנת לאפשר למבקש פתרון עד להשלמת הליכים משוערים להכשרה עתידית של הבניה כפועל יוצא מהרחבת שטח השיפוט של הרשות המקומית.

בנסיבות אלו, על פני הדברים עולה, כי למעשה לא ניתן להיעתר לבקשה משעל פני הדברים אין מחלוקת כי ביחס למבנה דנן, לא מתקיימים התנאים הנ"ל, אין המדובר בהיתר המצוי ב"הישג יד" ממש, קרי, כי קיימת תכנית החלה כבר על השטח המאפשרת להכשירו וכי אין בין המצב התכנוני לבין קבלת ההיתר בפועל, אלא פעולות ביורוקרטיות אשר הסבירות להצלחתן גבוהה מאוד ואשר זמן השלמתן נמדד בשבועות.

לסיכום על פי הוראות סעיף 254ט' לחוק התכנון והבניה תשכ"ה-1965, וההלכות שפורטו לעיל, בית המשפט אינו רשאי לעכב ביצועו של צו הריסה מנהלי, משלא קיימת תכנית שמכוחה ניתן להוציא היתר בניה כלל.

בנסיבות אלו, סבורני כי לא ניתן להיעתר לבקשה ועל כן הבקשה נדחית.

בפניי בקשה להארכת מועד לבצוע צו הריסה מינהלי.

בדיון מיום 25.5.2021 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמה לפיה: " הגענו להסכמה לפיה הבקשה לביטול צו ההריסה המינהלי תדחה.

בפתח הדברים יש להזכיר כי תכליתו של צו הריסה מינהלי לשמש מענה מידי ואפקטיבי לבניה בלתי חוקית: "הלכה היא, כי צו הריסה מיועד לשמש מענה מיידי לבנייה בלתי חוקית ומכאן החשיבות הרבה המיוחסת לביצועו במועד" (רע"פ 974/07 ג'מל אלשמאלי נ' מדינת ישראל, תק-על( 2007(1), 2229 , 2230 ((2007).

...

דומה כי השאלה הטעונה הכרעה היא האם, בנסיבות המקרה, יש מקום להיעתר לבקשה ולהורות על עיכוב ביצוע צו ההריסה, על מנת לאפשר למבקש פתרון מגורים עד להשלמת הליכים להסדרה עתידית, במקרקעין אחרים, והשלמת התנאים למעבר רק לאחר שיהא פתרון מגורים בפועל.

בנסיבות אלו, על פני הדברים עולה, כי למעשה לא ניתן להיעתר לבקשה משעל פני הדברים אין מחלוקת כי ביחס למבנה דנן, לא מתקיימים התנאים הנ"ל. אין המדובר בהיתר המצוי ב"הישג יד" ממש, קרי, כי קיימת תכנית החלה כבר על השטח המאפשרת להכשירו וכי אין בין המצב התכנוני לבין קבלת ההיתר בפועל, אלא פעולות ביורוקרטיות אשר הסבירות להצלחתן גבוהה מאוד ואשר זמן השלמתן נמדד בשבועות.

לסיכום על פי הוראות סעיף 254ט' לחוק התכנון והבניה תשכ"ה-1965, וההלכות שפורטו לעיל, בית המשפט אינו רשאי לעכב ביצועו של צו הריסה מנהלי, משלא קיימת תכנית שמכוחה ניתן להוציא היתר בניה כלל.

בנסיבות אלו, סבורני כי לא ניתן להיעתר לבקשה ועל כן הבקשה נדחית.

הבן ציין כי מאחר ומדובר בהריסה מורכבת, נדרשים לו כ-25 ימים לבצוע ההריסה והפינוי.

ביום 13.11.21 ניתנה החלטת בית משפט קמא כדלקמן: "אם לא תוגש היתנגדות מנומקת עד ליום 15.11.21 בשעה 17:00, יידחה מועד ביצוע הצוו ב-30 ימים כמבוקש כדי לאפשר הריסה עצמית על ידי המבקש". החלטה זו ניצפתה באתר בתי המשפט כבר למחרת היום בשעות הבוקר על ידי ב"כ המערער באותה עת, עו"ד מחמוד אבו קטיש.

בית המשפט התבקש לדחות את הבקשה להאריך את מועד ביצוע הצוו; לקבוע שתוקף צו ההריסה המינהלי יפוג ביום 13.12.21 אם ההריסה לא תבוצע עד לאותו מועד ולחלופין לעכב או להתלות את ביצוע אותו צו עד להכרעה בתיק תו"ב 47828-06-21.

ניתן היום, כ"ג שבט תשפ"ב, 25 ינואר 2022, בהיעדר הצדדים.

...

הבחירה לפנות בדיוק במועד זה, דוברת בעד עצמה והיא מעידה על כך שהמערער נוהג שלא בתום לב. · אין בהנמקה תחומה זו להמעיט מיתר ההנמקה שניתנה על ידי בית משפט קמא, אשר מקובלת עליי ומאומצת על דרך ההפניה.

בהמשך לכל האמור הערעור אפוא נדחה אף בלא צורך בקבלת תשובה.

בנסיבות בהן לא נדרשה תשובה מהמשיבה, ישלם המערער לטובת אוצר המדינה בגין הוצאות ההליך - סך של 2,000 ₪.

משכך המשיבה הגישה בקשה לבית משפט השלום בחדרה ביום 3.4.2022 בהליך בצה"מ שמספרו 4162-04-22 להארכת מועד ביצוע צו ההריסה המנהלי ב-90 ימים נוספים מהמועד האחרון לבצוע צו ההריסה או ממועד מתן ההחלטה בבקשה לארכת מועד, והכול לפי המאוחר ביניהם.

לפי דוח פקוח שנערך ביום 25.1.2022 עדיין בוצעו העבודות במבנה, ולפי התמונות המופיעות בדוח עדיין נימצאו כלי עבודה בשטח.

שגה בית משפט קמא משקבע כי היה על המערערת להגיש את הבקשה לביטול הצוו תוך 3 ימים ממועד המצאת הצוו, שכן תקנה 2 לתקנות התיכנון והבנייה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מנהלי), התש"ע-2010 (להלן: "תקנות התיכנון והבנייה") לא חלה במקרה זה. שגה בית משפט בקביעתו כי המבקשת לא הביאה מומחה לתמוך בטענה כי ניתן לקבל היתר לבנייה שבוצעה בזמן קרוב.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי ושמעתי את טענות הצדדים, מצאתי כי דין הערעור להידחות, וכך אני מורה.

לכן אני דוחה את טענות המערערת בעניין זה. עוד אציין כי גם טענות המערערת בנוגע לקיום אופק תכנוני לגבי המקרקעין, לא הוכחו בצורה מספקת.

לכן מצאתי כי יש לדחות את טענות המערערת בעניין זה. לסיכום לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית הערעור.

רקע ביום 25.7.22 הורה מנהל מחוז ירושלים ברשות לאכיפה במקרקעין על מנת צו הריסה מנהלי במ.פ שועפאט, ירושלים, ביחס ל"בניית מיתחם חדש ע"י חפירה, בניית קירות תמך מבטון באורך כ-80 מ"ר, שינוי פני הקרקע ע"י מילוי אדמה בשטח של כ-700 מ"ר, בניית מבנה חדש בשטח כ-30 מ"ר".

(ב) בית המשפט רשאי לתת ארכה לבצוע הצוו או ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), מנימוקים שיירשמו, ובילבד שסך כל תקופות הארכה לא יעלה על שישה חודשים" סעיף 2 לתקנות התיכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מנהלי) התש"ע- 2010 (להלן: "התקנות") מורה כי בקשה "להארכת מועד לבצוע צו תוגש בכתב לפי הטופס שבתוספת השניה, עד שבעה ימים לפני מועד ביצוע הצוו". במקרה הנידון המועד לבצוע הצוו תם ביום 16.4.23 ואילו הבקשה הוגשה ביום 9.4.23 בערב ולפיכך, למעשה, הוגשה הבקשה בסד הזמנים הקבוע בחוק.

ביצוע הצוו במהלך חודש זה עשוי לפגוע הן ברגשות המוסלמים החוגגים את חגם והן בכל המעורבים בבצוע הצוו- הן מבצעי הצוו והן מחזיקי המבנה המיועד להריסה והסובבים אותו ולהסלים את המצב הבטחוני הרגיש ממילא, בעיקר בתחומי מזרח העיר ירושלים בתקופה זו. שקולי ביטחון ורגישות ביטחונית הוכרו בפסיקת בית המשפט העליון כשיקולים היכולים להצדיק הארכת מועד לבצוע צו ההריסה.

...

נטען כי גם בבקשה לגופה אין די טענות המהוות משום נימוק מיוחד, כדרישת המחוקק, המצדיקות להיעתר לבקשה.

המבקשת מציינת עוד כי הבקשה הוגשה בפועל עוד ביום 4.4.23, אולם בשל שגגה הוגשה לערכאת הערעור ולא לבית משפט זה. בכל הנוגע לטענות בדבר העדר התצהיר, נטען כי הבקשה הוגשה לאחר שבקשה לביטול צו הריסה מנהלי נדחתה ולאחר שהערעור נדחה אף הוא, כך שהעובדות הנוגעות לצו הוכרעו ואינן דורשות תמיכה בתצהיר.

כך למשל, נקבע ברע"פ 3319/1, שקיראת נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים (פורסם ב"נבו", 20.7.15, כי: " הנני תמים דעים עם הערכאות הקודמות, כי הימנעות המשיב ממימוש צו ההריסה במועדו, נבעה מחמת נסיבות מיוחדות, עקב הרגישות הביטחונית בה נתונה העיר ירושלים בתקופה האחרונה. בהינתן נסיבות אלו, נחה דעתי כי לא דבק כל פגם בהתנהלותו של המשיב, ובוודאי שאין מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין. לפיכך, בדין קבעו הערכאות הקודמות כי יש להאריך את תוקפו של צו ההריסה המינהלי". לאור האמור לעיל, הבקשה מתקבלת, אם כי לא במלואה.