מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הארכת התיישנות בשל מצב נפשי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

התובע טוען שבשל התאונה הוא איבד את הזכרון ומצבו הנפשי הדרדר ובשל כך מנוע היה מלטפל בתביעותיו ואף חתימתו על הסדר הפשרה הייתה שלא מדעת בשל מצבו הבריאותי אותה העת.
באשר להארכת תקופת ההתיישנות עקב חולי נפשי, טוענות הנתבעות, כי במסמכים שצורפו אין בכדי להוכיח תחולתו של סעיף 11 לחוק ההתיישנות.
...
לאור האמור, אני מורה על דחיית התביעה כנגד נתבעת 2, בעניינה של התאונה הראשונה, מיום 13.12.96.
אני מורה על מחיקת ההליך כנגד נתבעת 1 בעניינה של התאונה השניה, מיום 11.10.04.
בשולי הדברים, יובהר כי החלטתי זו מתייחסת גם לאבנר- איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ. נוכח מצבו הרפואי הנטען של התובע, מצאתי מקום שלא לעשות צו בדבר הוצאות ואלה תילקחנה בחשבון, ככל שתוגש על ידי התובע תביעה נוספת בעניין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

בסיכומיו טען התובע כי מצבו הנפשי מצדיק הארכת תקופת ההתיישנות.
בתגובה שהגיש לבקשה לסילוק על הסף הוא טען כי המומחית בתחום הפסיכיאטרי מטעמו המליצה על מינוי אפוטרופוס לתובע נוכח מצבו הנפשי, לפיכך, הוא טען כי התביעה מתיישנת בחלוף 10 שנים ולא שבע שנים (לא נטען ממתי יש להתחיל מניין תקופה זו).
...
ההודעה לצד שלישי נגד הצדדים השלישיים 2 ו- 3 נדחית ללא צו להוצאות; ומתקבלת באופן חלק נגד צד שלישי 1.
אשר לחלוקת האחריות בין הנתבעים 1 ו-2, אני קובע כי חלקו של נתבע 1 בנזק שנגרם לתובע – 60% וחלקה של נתבעת 2 – 40%.
לפיכך, אני קובע כי ככל שמי מהצדדים – נתבע 1 או נתבעת 2 – ישלם לתובע בפועל סכום מעבר לחלקו לפי החלוקה שנקבעה בפסק דין זה, ישלם לו הצד האחר –נתבעת 2 או נתבע 1 בהתאמה – את ההפרש בין חלקו לפי פסק הדין לבין הסכום שהוא שילם בפועל.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

בשנת 2014 הגיש המבקש תביעה לפי חוק הנכים (תגמולים ושקום), התשי"ט-1959 (להלן: חוק הנכים) בגין מצבו הנפשי ובגין פגיעות נוספות בלסת ובגב.
טענות נוספות בדבר פגיעה בגב נדחו מחמת היתיישנות, ומשנמצא כי לא מתקיימים התנאים הקבועים בחוק הנכים להארכת תקופת ההתיישנות.
...
לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות בהתאם לתקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

העילה הנוספת לה טוענת התובעת לדחיית מירוץ ההתיישנות והארכתו, היא זו המעוגנת בסעיף 11 לחוק ההתיישנות, העוסק במצב בו התובע לא היה מסוגל לדאוג לענייניו ולא מונה לו אפוטרופוס, ואשר קובע כי "בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו התובע לא היה מסוגל לדאוג לעניניו מחמת ליקוי נפשי או שיכלי, זמני או קבוע, ולא היה עליו אפוטרופוס; היה עליו אפוטרופוס, לא יבוא במנין הזמן שבו טרם נודעו לאפוטרופוס העובדות המהוות את עילת התובענה". על-פי פסיקת בימ"ש, סעיף 11 לחוק שעוצר את מירוץ ההתיישנות, מציב שלושה תנאים מצטברים להחלתו: האחד, כי התובע לא יכול היה לדאוג לענייניו; שני, קשר סיבתי בין מצב זה ובין ליקוי נפשי או שיכלי; והשלישי, כי לא היה עליו אפוטרופוס באותה תקופה.
זאת ועוד, התובעת לא ציינה פרק הזמן בו הושעה לטענתה מירוץ ההתיישנות בעקבות מצבה הנפשי (שנטען ולא הוכח כאמור), וזאת מתוך פרק הזמן שחלף מאז התאונה דנן ועד להגשת התביעה שלפניי, וכיצד יש בנכויות שנקבעו ע"י המל"ל, על-פי שיעורן ומועדן, כדי להשפיע על מירוץ ההתיישנות.
...
טענת התובעת, כי היא סובלת מבעיות נפשיות וכי היא לא הייתה מסוגלת לדאוג לענייניה, גם בשל היותה דרת רחוב ומכורה לאלכוהול תקופה ארוכה (סע' 13 לתגובה), אין בה לבדה כדי להוביל אוטומטית למסקנה, כי היא לא הייתה יכולה לדאוג לענייניה מחמת ליקוי נפשי, במיוחד שעה שלא פורטה בתגובה תקופתו של הליקוי הנפשי הנטען, סוגו וכדומה.
משום כל הטעמים שמניתי לעיל, אני קובעת כי התובעת לא השכילה להוכיח עמידה בתנאיו של סעיף 11 לחוק ההתיישנות, ומשכך אין עילה להארכת תקופת ההתיישנות מכוח הוראה זו. סוף דבר לשיטה אחרונה - התביעה דנן הוגשה לאחר חלוף תקופת ההתיישנות ובאיחור של 4 חודשים.
לאור זאת, אני מקבלת את בקשת הסילוק ומורה בזאת על דחיית התביעה מפאת התיישנות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

התובעת טוענות כי במועד פידיון הכספים הסב המנוח היה שרוי בהתקף טירוף בשל מצבו הנפשי המעורער, עד כי לא היה מודע למעשיו וכי אודות מצבו הבריאותי החריג ניתן ללמוד מפרוטוקול שנערך ע"י עובדי הנתבע, המציין כי הוסברו לסב המנוח ההשלכות של פידיון התכניות וצוינו ניסיונותיהם להניא אותו מלעשות כן. בסופו של יום, עובדי הנתבע נכנעו לבקשת הסב המנוח שהיה לקוח מכובד של הבנק וביצעו את פדיון הכספים.
נוסף על כך הנתבע טוען כי מקום בו לא הוגש כתב תשובה לכתב ההגנה, בו הועלתה טענת היתיישנות, לא ישמע התובע בטענה להארכת תקופת ההתיישנות ולא יוכל להוכיח עובדות המבססות טענתו זו. התובעות מבקשות לדחות את טענת ההתיישנות ולפי גישתן, מרוץ תקופת ההתיישנות מתחיל במועד פרעון תוכניות החסכון ביום 18.12.2008 ו- 6.7.2009 הוא המועד בו התובעות-המוטבות לא קיבלו לידיהן את הכספים שהופקדו לטובתן בשל שבירות התוכניות.
...
ביום 1.4.07 התקבלה תשובתו הסופית של בנק ישראל לתלונתו של האב ולפיה אין מנוס, במקרה דנן, מפני פניה לבית המשפט על מנת להכריע בסוגיה.
לפיכך לולא דחיתי את התביעה מחמת התיישנות הרי שזו היתה נדחית אף לגופה.
בסיכומו של דבר אני דוחה את התביעה בשל התיישנות.
בהתחשב בתוצאת פסק הדין ובהתנהלות הצדדים, אני מחייב את התובעות בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד ברף הנמוך ובסך כולל של 5,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו