צו ההקפאה הוארך מעת לעת, עד שביום 13.8.2017 הגיש הנאמן בקשה לפירוק החברה במסגרת תיק זה. ביום 25.10.2017 ניתן צו פירוק בעיניינה של החברה ועו"ד משה לוי מונה כמנהל מיוחד של החברה.
במסגרת הליך הקפאת ההליכים, ונוכח הצהרות המשיבה במהלך הדיון מיום 4.12.2016 שכללה התחייבות לשלם את החשבונות שיאושרו בתקופת ההקפאה בקיזוז הרווח המגיע למשיבה, המשיכה החברה בבצוע הפרויקטים תוך מתן התחייבויות לקבלני משנה ולספקים.
ברם, טורג'מן הבין כי נוכח הכאוס שהחברה השאירה בפרויקט, הוא ייאלץ להשקיע סכומים גדולים על מנת לתקן את העבודות שביצעה החברה ומשכך, נאלצה המשיבה לבצע את העבודות ולהשלים את בתי הכנסת בעזרת קבלני משנה אחרים כאשר עלות ההשלמה הגיעה לסכום 2,315,823 ₪ + מע"מ. המשיבה טענה עוד, כי גם לפי חישובי החברה עצמה אין הצדקה לשלם לה יתרה כלשהיא.
...
התגובה
המשיבה טענה מנגד, כי דין הבקשה להידחות.
אשר לחוב הראשון הנוגע לבתי הכנסת בקבוצה 4, טענה המשיבה, כי חישוב העלויות בפועל אשר הוציאה על מנת להשלים את בניית בתי הכנסת עולה על חישובי החברה, וחישוב נכון של הסכומים שהוצאו על ידה מביא למסקנה, כי על החברה לשלם לה בגין הנזקים שנגרמו לה ולא ההפך.
אין בידי לקבל טיעון זה. על המשיבה, בהיותה קבלן ראשי שהתקשר עם החברה בהסכם גב אל גב, בגדרו נטלה על עצמה לגבות מהמדינה את הכספים המגיעים לחברה, מוטלת חובת תום לב מוגברת בהתנהלותה במסגרת מערכת היחסים המשולשת: מזמין, קבלן ראשי וקבלן משנה.
סוף דבר, הנני מקבל את הבקשה באופן חלקי, ומחייב את המשיבה לשם לחברה, באמצעות הנאמן, סכום של 304,812 ₪ בתוספת מע"מ כדין, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת הבקשה (26.5.2020) ועד היום.
כמו כן, הנני מחייב את המשיבה לשלם לחברה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בסכום כולל של 30,000 ₪.