מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

האם תקלה טכנית נחשבת כוח עליון

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

מוסיפים המבקשים, כי טענה נוספת בבקשת האישור היא, שעל מנת לצמצם את מתן ההטבה מסוג "פיצוי כספי" לנוסעים הזכאים לכך, מעלה המשיבה את הטענה שתקלה טכנית מהוה כוח עליון ולכן פטורה היא מלשלם פיצוי כספי לפי התוספת הראשונה לחוק שירותי תעופה לנוסעים שטיסתם בוטלה מחמת תקלה טכנית.
...
לכן, אני נעתר לבקשתה של המשיבה ומורה על מחיקת כל הסעדים בבקשת האישור שעניינם סעד של פיצוי ללא הוכחת נזק, וזאת בשים לב להוראת סעיף 20(ה) של חוק תובענות ייצוגיות והנימוקים שפורטו בהחלטה שנתתי בעניין דהן.
מקובלת עליי, בשלב הנוכחי של הדיון בבקשה לסילוק על הסף, עמדת המבקשים בסעיף 15 של תגובתם: "אין מחלוקת כי במסגרת בקשת אישור זו עולות טענות נגד ישראייר שאינן קשורות לפיצוי הכספי הקבוע בתוספת הראשונה לחוק שירותי תעופה (שלגביו נפסק כאמור כי הוא אינו בר תביעה בהליך ייצוגי)". דהיינו, עצם העובדה שאכן אין מקום לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק בתובענה ייצוגית אין בה כדי לשלול מן המבקשים אפשרות לטעון כי המשיבה אינה מקיימת את חובת היידוע של נוסעיה באשר לזכויותיהם, בין אם באשר לפיצוי כספי, ובין אם באשר לשירותי סיוע (סעיף 14 לחוק שירותי תעופה, שעניינו: חובות יידוע וגילוי).
משכך, ונוכח הסכמת המבקשים בתגובתם למחיקת הסעדים בבקשת האישור המתייחסים לפיצוי הכספי הקבוע בתוספת הראשונה של החוק, הרי שיש להיעתר במקרה ספציפי זה לבקשתה של המשיבה לסילוק על הסף בכל הנוגע לסעד המבוקש של פיצוי כספי ללא הוכחת נזק, בהתאם לסעיף 6(א)(3) וסעיף 5(ב) של החוק וכפי שקבוע בתוספת הראשונה לחוק שירותי תעופה, וכך אני אכן מחליט.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

עוד נטען בבקשת האישור, שעל מנת לצמצם את מתן ההטבה מסוג פיצוי כספי לנוסעיה הזכאים לכך טוענת המשיבה, כי היא פטורה מהטבה זו, הואיל ותקלה טכנית מהוה כח עליון.
בין היתר מפנה המשיבה לשאלון, סעיף 2.3, בו מתבקשת המשיבה להשיב האם התקלה מן הסוג הנטען בעניינינו ארעה בעבר במטוסי המשיבה, או במטוסים אחרים מאותו דגם אצל חברות תעופה אחרות בעולם, או שמא זו תקלה ראשונה מסוגה בעולם.
...
עוד נטען, שעל מנת להשיב על השאלה האם מפרה המשיבה את הוראות חוק שירותי תעופה, בין היתר באמצעות שימוש פסול (כך לטענת המבקשים) בפטור הקבוע בסעיף 6(ה)(1) לחוק שירותי תעופה יש לבחון כמה מטיסותיה של המשיבה בוטלו, כמה מהן בוטלו עקב תקלה טכנית, וכמה מאותן טיסות שבוטלו עקב תקלה טכנית הגדירה המשיבה כטיסות שאינן מזכות בהטבה מסוג פיצוי כספי, ועל בסיס איזה נתונים הגיעה המשיבה למסקנה כי תקלה כזו או אחרת פוטרת אותה מתשלום הפיצוי הכספי האמור.
בעניין זה סבורני, שיש מענה מסוים בהעתק החלק הרלוונטי ממדריך השירות של המשיבה, המתייחס לטיפול ב"רישום יתר", אשר צורף כנספח 2ב לתגובת המשיבה לבקשת האישור, ממנו ניתן ללמוד כיצד המשיבה סבורה שיש לנהוג במקרה של "רישום יתר". דרישת המבקשים לקבלת מסמכים אודות אופן הטיפול בכל אחד מן הנוסעים שלא הועלו לטיסה בשל "רישום יתר" אינה מצומצמת כנדרש והיא מכבידה, מה עוד שבקשת האישור אינה עוסקת בנסיבותיו הפרטניות של כל נוסע ונוסע שהמשיבה סירבה להטיסו, אלא בשאלה האם המשיבה אינה מעניקה, כעניין שבמדיניות, את הפיצוי למי שלא הועלה לטיסה בשל "רישום יתר". לפיכך, חלף דרישה מס' 3 (כפי שהוצגה על ידי המבקשים), אני מורה, שהמשיבה תמציא מסמך ובו פירוט הטיסות הבינלאומיות בתקופה המתחילה 4 שנים עובר למועד הגשת בקשת האישור המקורית (21.7.2015) ועד למועד הגשת בקשת האישור המתוקנת (15.8.2019), בהן היה "רישום יתר". המסמך יפרט (רצוי בטבלה): את קוד הטיסה, מועד הטיסה המתוכנן, מספר הנוסעים שלא עלו על הטיסה בגין "רישום יתר", והאם הוענק לאותם נוסעים פיצוי לפי סעיף 5(ב) של חוק שירותי תעופה.
לא ראיתי מקום להיעתר לדרישה לגילוי מכתבי התשובה שנשלחו לכל נוסע אשר פנה לקבלת פיצוי בגין סירוב המשיבה להטיסו, נוכח החשש לפגיעה בפרטיותם של הנוסעים, וכן נוכח ההכבדה שבדרישה זו. אכן, ההלכה היא שחובת גילוי המסמכים אינה חלה על מסמכים שטרם נוצרו (עיינו בדברי כב' הנשיא (בדימוס) א' גרוניס ברע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג, פ"ד ס(3) 264, 270 (2005)), אולם, עדיין מצאתי לנכון להורות על המבוקש בפסקאות י"ח ו-כ"א דלעיל, על אף שלכאורה נראה שמדובר ביצירת מסמכים לצורך הליך בקשת האישור, וזאת היות והמדובר בנתונים האמורים להימצא בידיה של המשיבה, והמשיבה יכולה להפיקם ממערכות המחשוב שברשותה.
סיכומו של דבר: אני נעתר חלקית לבקשה לגילוי מסמכים ולמענה על שאלון, ומורה למשיבה להשיב בתצהיר על שאלות מס' 6 ומס' 7 בשאלון, וכן אני מורה למשיבה להעביר לב"כ המבקשים את המסמכים, כפי שציינתי בפסקאות י"ח ו-כ"א דלעיל, בצירוף תצהיר גילוי המסמכים מטעם נציג מוסמך מטעמה.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתי המשפט קובעים כי תקלה טכנית אינה מהוה כוח עליון וחלה חובת פיצוי על המשיבה, וזו דוחה פעם אחר פעם את דרישות לקוחותיה לפצוי בטענה שהמדובר בכוח עליון.
...
לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים ובהינתן האמור מעלה, מצאתי כי דין הבקשה בראש פרק זה להתקבל בחלקה המירבי, ובסייגים כדלקמן (לעניין זה ר' גם ההנמקה בסעיף 52 לעיל, התקפה גם כאן): ביחס לטיסה 513IZ תמציא המשיבה את כלל המסמכים שנתבקשו בסעיפים 1.3–1.6 ו־1.8 לדרישה (לעניין סעיף 1.7, דו"ח התקלה – צורף כנספח 2 לתשובת המשיבה).
סוף דבר כפי שנפסק ולא אחת, לערכאה הדיונית מוקנה שיקול דעת רחב בכל הנוגע להליכי גילוי מסמכים במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית, וערכאת ערעור תמעט להתערב בשיקול דעת זה (ר' ע"א 3783/13 איי.די.בי חברה לפיתוח בע"מ נ' שמיע (פורסם בנבו, 5.6.13), פסקה 4; רע"א 8900/13 תדיראן הולדינגס נ' הבר (פורסם בנבו, 27.3.14), פסקה 6).
בשים לב לתוצאת ההחלטה, הנני מחייב את המשיבה לשלם למבקשים הוצאות הבקשה בסך כולל של 5,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

כמו-כן טוענים המבקשים, שהמשיבה, כעניין של מדיניות, טוענת, כי תקלה טכנית מהוה כח עליון וכי לכן היא פטורה (לגירסתה) מלשלם פיצוי כספי לפי התוספת הראשונה של החוק לנוסעים שטיסתם בוטלה עקב תקלה טכנית.
...
התוצאה מכל האמור לעיל היא שאני מאשר את בקשת ההסתלקות על כל סעיפיה וחלקיה ונותן לה תוקף של פסק-דין.
(1) אני מחייב את המשיבה לשלם גמול בסך 4,000 ₪ (כולל מע"מ) לכל אחד ואחד מן המבקשים, ובנוסף סך של 130,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין שכ"ט עו"ד לב"כ המבקשים.
(2) אני מורה על דחיית תביעתם האישית של המבקשים ועל מחיקת בקשת האישור.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2013 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

טענות הנתבעות: הנתבעת 2 טוענת שהטיסה המתוכננת לא יצאה לפועל מחמת תקלה טכנית פתאומית ובלתי צפויה המהוה "כוח עליון", כאשר היא הסדירה לתובעים על חשבונה טיסה חלופית אצל הנתבעת 3.
...
סעיף 10 לחוק התובלה האווירית, שכותרתו "פטור מאחריות לפי דינים אחרים", קובע את עיקרון ייחוד העילה, כדלקמן: "אחריותו של המוביל, עובדיו וסוכניו לפי חוק זה לנזק, לרבות לנזק שנגרם עקב מותו של נוסע, תבוא במקום אחריותו לפי כל דין אחר, ולא תישמע כל תביעה לפיצוי על אותו נזק שלא על פי חוק זה, תהא עילתה הסכם, עוולה אזרחית או כל עילה אחרת ויהיו התובעים אשר יהיו". סעיף 3א לחוק התובלה האווירית קובע כדלקמן: "על תובלה אווירית, שמקום היציאה ומקום הייעוד שלה נמצאים לפי תנאי ההסכם בין הצדדים בשטחן של שתי מדינות שהן צדדים לאמנת מונטריאול, או בשטחה של אחת מהן בלבד שהיא צד לאמנת מונטריאול והוסכם על מקום חניה בשטחה של מדינה אחרת, יחולו הוראות אמנת מונטריאול". סעיף 19 לאמנת מונטריאול – שכותרתו "איחור" – קובע כדלקמן: "המוביל אחראי לנזק שנגרם מחמת איחור בתובלה האווירית של נוסעים, כבודה או מטען. אף על פי כן, המוביל לא יהיה אחראי לנזק שנגרם מחמת איחור אם יוכיח שהוא ועובדיו ושליחיו נקטו בכל האמצעים שהיו עשויים להידרש באופן סביר כדי למנוע את הנזק או שנקיטה באמצעים כאמור הייתה בלתי אפשרית מבחינתו או מבחינתם". פיצוי בגין נזק שאינו נזק ממון מחמת עיכוב יציאת הטיסה: נפסק זה מכבר, ביחס להוראות אמנת ורשה (אמנה לאיחוד כללים מסוימים בדבר תובלה אווירית בינלאומית, שנחתמה בוורשה), כי הוראות האמנה אינן שוללות את האפשרות לפסוק פיצוי בגין נזק שאינו נזק ממוני: "קיום ייחוד העילה אין משמעו כי האמנה אינה מאפשרת פסיקת פיצוי בגין עגמת נפש עבור נזק שנגרם מחמת איחור. האמנה אינה מפרשת מהם ראשי הנזק בגינם ניתן לפסוק פיצוי ולא מצאנו בטיעוני המערערת הצדקה לאי פסיקת פיצוי בגין עגמת נפש, מקום שכזו מוכחת" [ע"א (חי') 1346/05 איבריה נתיבי אויר ספרדיים בע"מ נ' ד"ר לורבר מרגלית ו – 57 אח' (9.4.2006)].
על כן, אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, בתוך 30 יום, סכומים כדלקמן: הנתבעת 2 תשלם לתובעים סך כולל של 800 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו